פניני ה"מומחים"

fliess

New member
פניני ה"מומחים"

עוד מפניני ה"מומחים" אם מי הורים לא מסוגל לדעתם לטפל בילד חריג בגלל: בלגן ושיכחת תשלומים, לא מסוגלים לקרוא את חומר של ה"מומחים" ואין לה כסף בשביל ה"מומחים" אז איך ה"מומחים" חושבים שההורים יסתדרו עם הטופסולוגיה והבירוקרטיה של הרישום למוסדות הכליאה שלהם לילדים עם PDD. כמובן שהורים עם חריגות יבינו ילד חריג יותר טוב מ"מומחה\ית" נורמלי\ת.
 
מעניין אותי לשמוע למה אתה חושב

שילדי PDD לומדים במוסדות כליאה? מהי הדרך הנכונה בעיניך לילדי PDD ללמוד?
 

fliess

New member
כליאה

האם לשים ולסגור מישהוא במוסד זה לא ליכלוא אותו? הדרך הנכונה לאלה עם PDD ללמוד זה להשתמש ביתרונות וללמוד את תחומי העיניין שלהם. במקרה של בסדרה זה ניצול היכולות המוזיקליות, והזיכרון השמיעתי של הילד כדי להתמחות בתחום המוזיקלי.
 
לא לכל ילד עם פדד יש תחום בו הוא מוכשר/גאון

לבן שלי אין. הוא ילד פדד בתפקוד גבוה, עם אינטלגנציה ממוצעת וללא תחום עיניין מסויים או יכולת יוצאת דופן. לפחות לא ממה שאני רואה כרגע.
 
נסית פעם לבקר למשך כמה שעות במוסד כזה ?

או שעצותיך המלומדות מבוססות על קריאת עיתונים ושיחות מסדרון ?
 

netab02

New member
מוסדות כליאה?

אתה מתכוון לגן תקשורת? אני לא הבנתי למה הציגו את גם התקשורת כאופציה גרועה כל כך. בעצם אולי אני כן מבינה... זה בגלל הסטיגמה בעיקר וגם בגלל שהם לא רצו ליסוע הרבה כל יום הלוך חזור. אבל זה רחוק מלהיות מוסד כליאה. ואולי כתבת "מוסד כליאה" בגלל השיטה ההתנהגותית (ABA), שגם בעיני היא לא משהו... אבל אני מודה שאין לי ניסיון בזה. אני מכירה מקרוב רק את הגישה הרגשית.
 

inventor

New member
כמה שטויות.....תשמעו מבעלי ניסיון

אצלנו הפדד חוגג ויש לנו אותו בשפע מבני היקר שאובחן רק בכיתה ד כאספרגר בתפקוד גבוה (על הקשת) כאשר הפסיכיאטרית שלו איבחנה אותי גם כאספרגר בתפקוד גבוהה ( אני בילדותי הייתי הרבה יותר חמורה ממנו)וכיום אף אחד לא יכול לזהות את האספרגר אצלי רק בעלי מקצוע שרואים אותי תכופות , כמו המורות של בני. ואני רוצה לומר לכם , נכון שבני הוא לא דוגמא כי הוא רחוק שנות אור ומתפקד נפלא , אבל למרות האבחנה בבית הספר רצו להשאיר אותו בכיתה הרגילה , אולי עם יותר שעות סייעת ואני נלחמתי בשיניים ובוועדות להעבירו לחינוך המיוחד לכיתת פדד , למרות שמבחינת יכולות הוא מעל הממוצע. אני כל כך שמחה שעשיתי זאת. עכשיו הוא מאושר , מקודם הוא היה אומלל בצורה קיצונית (חברתית) והוא כל הזמן מודה לי על החלטתי . אין לנו בעיה עם התיוג ,בכיתתו של 7 ילדים , בני מקובל, רהוט ובכל הזדמנות מנצל לציין את אבחנתו ורותם אותה לטובתו ולהעלאת בטחונו העצמי . אותו דבר אצל אחייני שעד גיל 3 היה בגן רגיל ואז אובחן והוא מקרה יותר קשה של פדד והתקשורת אצלו חלשה הרבה יותר והנה ברגע שהעבירו אותו לגן המיוחד , יש אושר גדול והתקדמות נהדרת , הסטיגמות מפריעות להורים לא לילדים אם מעבירים את הבעיות נכון לילדים הילדים גם כך שונים ובכיתה רגילה יהיו דחויים חברתית ואומללים , התגית עוזרת להם , ונותנת להם תרוץ ויחד עם זאת יש בטחון כי יש חוזקים בתחומים אחרים. וחוץ מזה פתאום יש חברים - אז מה אם הם קצת שונים , מיכל
 
למעלה