היי חבוב
האם לאורו של האטמן (העצם, העיקרון העליון), רק אז ניתן לראות בבירור את טבעה של ההכרה (שהיא הרי שם-לא-שם, מין Ghost in a shell שכזה)? כלומר, האם ניתן להבין את האגו, את הפרט, את האדם - שהוא נגזרת מן השלם - רק לאורו של שלם זה? ככה לפחות זה נראה לי מהמשפט הזה והייתי רוצה לשמוע מה דעתך(ם/ן) עליו.
