אהבה ללא הגדרות?
ניתן לשאול גם מדוע שההכרה לא תדרוש כל הזמן פירוטים-סיווגים-והגדרות? האין אלו פונקציות של האינטליגנציה שניתנו לנו כדי שהדרך הרוחנית תהיה חופשית מאשליות וטעויות? אני בטוח שסוואמי שיווננדה אמר את שאמר בקונטקסט מתאים לתרבות היוגה. בלי קונטקסט ובלי הסברים מתאימים, המשפט היפה הינו סנטימנטאלי, גם יכול לגרום לתוצאה הפוכה. הרי מושג האהבה הינו אחד המושגים הנדושים ביותר ורבי הפרשנות. לכן כתבי היוגה שואפים להגדירו במדויק. בשנות ה-60 הייתה קיימת האמרה "עשה אהבה ולא מלחמה" (make love no war). האמרה הזאת נשמעת כפורמולה לסיום כל בעיות החיים, אך אם תעמיק בה, תמצא שפרשנות מסוימת של מושג האהבה בה יכולה להיות הסיבה לכל בעיות החיים, גם לכל המלחמות. אם "אהבה" אינה אלא תאווה או התפרקות יצרית, אין ספק ש"אהבה" שכזאת גורמת לאדם להיות חסר סיפוק, ומגבירה את אמונתו שסיפוק חומרי, הכרוך בניצול הזולת וניצול משאבי הטבע באופן קיצוני ומעוות, הינו הפתרון לחוסר סיפוקו. דבר זה מנוסח כך בבְּהַגַוַד-גִיתָא (2.62-63): "אגב הירהור במושאי החושים, האדם נקשר אליהם. מקשר זה צומחת תאווה, ומתאווה מתעורר כעס. כעס מעוות את המציאות, ומעיוות המציאות מתבלבל הזיכרון. עם בילבול הזיכרון אובדת התבונה, וכאשר אובדת התבונה, שב האדם ונופל לקיום החומרי." בחיבור חשוב של רֻוּפַה גוֹסְוָאמי על הפילוסופיה של בְּהַקְתי יוגה מלפני חמש מאות שנים, הוא אומר שמטרת החיים הגבוהה ביותר הינה אהבת אלוהים. אהבה זו מושגת כאשר נפטרים מהסיגים שמלכלכים אותה: "שירות לקְרישְׁנַה שמתבצע ברוח חיובית וללא תשוקה לרווח חומרי (קַרְמַה) או חשיבה ספקולטיבית (גְ'נָאנַה), נקרא שירות-מסור טהור". (בְּהַקְתי-רַסָאמְרִתַה-סינְדְהוּ 1.1.11) כתבי היוגה טוענים למעשה שלא תיתכן אהבה אמיתית שכזו בעולם. אהבה אמיתית תיתכן רק כלפי אלוהים. זאת משום שכל היחסים שאנו יוצרים בעולם מהולים באנוכיות ובאשליה. מכל מקום, אדם היודע את אומנות האהבה לאלוהים, יודע כיצד ניתן להרחיב את אהבה אלוהים זו גם ליחסים ארציים. כל טוב והַרֵא קְרישְׁנַה.