פסוק יום: איך תתפתח יותר ?

[יוגי בר]

פסוק יום: איך תתפתח יותר ?

למד לסבול יותר וליהנות פחות. כי בסבל יש יותר היטהרות ובהנאה יש יותר שעבוד. (סוואמי שיוואננדה) בברכה ואהבה יוגי בר

 

[לקשמי]

אפשר הסבר?

זה נכון שכל קושי הוא הזדמנות לצמיחה. אבל מהפסוק הנ"ל אפשר להבין שאני אמורה להביא את עצמי למצב של סבל (כי זה מטהר...) איך זה הגיוני?

 

[יוגי בר]

הסבר

היי לקשמי אז ככה: כדי לחדד את הנושא נבהיר אותו. ההגיון פשוט להפליא. החיים הם סבל. כך שאת לא אמורה להביא את עצמך למצב של סבל. בפירוש לא. את כן אמורה להיות במצב של התייחסות נכון אליו. כשאת במצב של התייחסות נכונה (סאנטושה) לכל קושי לסבל. הוא הופך ומשמש לך מקפצה לצמיחה. וזוהי ההטהרות. (ותזכרי את שיעור האסנות ביום שבת- הוא דוגמה מעניינת) בברכה ואהבה יוגי בר

 

[CHIKOLULU]

די מקביל לתפיסת היהדות...

רק שאני חושב שזה מיותר. אדם הלומד להתמודד עם סיבלו ,הופך את הסבל להנאה מסוימת .לא? יש סיפוק בהתמודדות עם מצבים קשים.לא? ובנוסף ,למה אני צריך להביא על עצמי סבל או הנאה? אני חושב שהחיים מגלים לנו פנים חדשות בכל עת ,אנחנו, צריכים לדעת לקבל ולהתמודד עם המציאות המתחדשת בכל רגע. לדעתי ,אין צורך "ללמוד לסבול יותר" ,פשוט להקשיב וללמוד מכל רגע. יום טוב.

 

[CHIKOLULU]

נ.ב

איך תתפתח יותר? תקשיב יותר ,תסיק מסקנות ותיפעל.תעשה למען עצמך ולמען אחרים.

 

[טלטלונה]

מסקנות??

זה לא לפי היהדות "הדרך לגיהנום רצופה בכוונות טובות" ... הפעולות שלנו והמסקנות שלנו ...קונקרטי לאותו הרגע וגם זה בספק ...

 

[CHIKOLULU]

ניסיתי ,אך לא הבנתי את תגובתך

 

[טלטלונה]

מסקנות

מבחינה פילוסופית... אם הגעת למסקנה זה לאחר מעשה או ניסיון כלשהו והמסקנה היא בדיעבד ולמעשה לא תהייה רלוונטית לניסיון הבא בהכרח או פתרון הולם לסיטואציה דומה כי המשתנים הם רבים אז להסיק מסקנות זה לא הרעיון אפשר לנסות לחשוב שאנחנו לרגע מבינים משהו אבל זה רק לרגע ..

 

[CHIKOLULU]

טוב.

מסקנה ,להבנתי ,מתקבלת לפי נסיון העבר ,ונסיון הערכת העתיד. זה די מתחבר לאופיי ,אני די מעשי. זה תואם את תגובתי ל"ללמוד סבל". יש לי כיווני מחשבה נוספים ,אך זה בטח לא לפורום זה. אם תרצי ,אשתפך. ערב נעים!

 

[יוגי בר]

מסקנות מסוכמות

הי chikolulu אז ככה: בהצגת היסק זה שוב בא לידי ביטוי מעשי אחד הטריקים המוצלחים של ההכרה. וההכרה היא אלופת הטריקים והשטיקים. מה היא בעצם עושה? היא כל הזמן מנתבת אותך מחשבתית. פעם לעבר ומיד קופצת לעתיד. אבל אף פעם לא מתעכבת על העכשיו. על הרגע. על ההווה. ובכן, העבר עבר- מה לעשות. שום דבר לא יחזיר אותו. והעתיד? אתה באמת לא יודע מה יהיה בו. למעשה, אתה לא יודע מה יקרה אתך בעוד רגע. וכך מתפתחים להם שני מקצועות מבטיחים. חקירה אין סופית של העבר. וניבוי אין סופי של העתיד. וההווה? החמצת אותו הוא חלף על פניך. וכך חולפים להם כל החיים. ועכשיו לעניין הסבל והעונג. אלו הם שני צדדים של מטבע אחד. לשניהם צריך להיות שווה נפש. כי אחרת אתה ממשיך לסבול. בשניהם. ואיך זה קורה? שאתה חש בסבל- כאב חד ומתמשך לדוגמה. אתה "מת" שהכאב יפסק. אבל- מעשה שטן- ככל שאתה הוגה בו וחושב עליו יותר הוא לא נפסק אלא מתעצם. ואז אתה סובל יותר. והעונג? הוא קצר. הבזק מתארך והוא נגמר. אה.. ואז אתה.. אתה רוצה שהוא לא יגמר לעולם. אבל מה לעשות הוא נגמר. והוא לא חוזר. וככל שאתה הוגה בו וחושב עליו יותר אתה סובל יותר. והסיכום: סבל או עונג אלו רק הגדרות שלך. הם באים לידי ביטוי בצורת תחושות. תחושת עונג או תחושת סבל לפי הרגשתך. וללמוד פירושו ללמוד להיות שווה נפש. לשניהם. לילה טוב. בברכה ואהבה יוגי בר

 

[CHIKOLULU]

סתרת את עצמך:

מצד אחד: "למד לסבול יותר ,להינות פחות" מאידך גיסא: "ועכשיו לעניין הסבל והעונג. אלו הם שני צדדים של מטבע אחד. לשניהם צריך להיות שווה נפש". ועוד: "סבל או עונג אלו רק הגדרות שלך".. אשמח לדעת לאיזה סוג של סבל כיוונת באומרך : "למד לסבול יותר ,להינות פחות".. לילה טוב!

 

[יוגי בר]

אחדות הניגודים והסתירות

היי chikolulu אז ככה:ֿ 1. משפטים המשפט הראשון הוא משפטו של סוואמי שיוואננדה אני יכול רק לנסות לפרשן אותו -כפי הבנתי- למי שרוצה. אני מתקן את המשפט השני במעט. עונג או סבל הם רק הגדרות. שלי. כי מה שיכול להיות בשבילך עונג- בשבילי יכול להיות סבל - ולהיפך. 2. הסבל אין לי את סקאלת הסבל. ואני- מה לעשות- אני באמת לא המגדיר של סוגי הסבל. לברור ולליבון שאלה זו תצטרך לפנות לברי סמכא או למקורות מוסמכים יותר. 3. סתירות אני כן מנסה לסתור את עצמי. סותר את עצמי כל יום מחדש. וכך, לכל יום סתירה חדשה. מתחיל להיות מעניין. בוקר טוב. בברכה ואהבה יוגי בר

 

[סטיוויה]

התפלספות משלי...

אם אני מבקשת להיות ברגע הנוכחי,בהווה הנקודתי ונניח שברגע הזה אני חווה תחושת סבל או עונג או כעס או.... הרי שעליי לבקש ולחוות את הרגע.

 

[יוגי בר]

שפצוץ

היי סטיוויה אז ככה: אתה לא יכולה לבקש להיות ברגע הנוכחי. הוא קורה. כל שנותר לך הוא להיות מודעת אליו ולפתח את נקודת ההתייחסות שלך לאותו מצב. זה בקיצור כל הסיפור. בברכה ואהבה יוגי בר

 

[The Endless Knot]

BDSM - GITA

ישנו טוהר בסבל? וכי למה? האם על מנת לחוות הארה, לא מספיק רק להמתמתח - אלא יש צורך לקבל הצלפות שוט מהגורו הנערץ? או לחילופין לקבל סטירות לחי מהאדמו"ר?

 

[סטיוויה]

לא זה ולא זה ולא זה

צריך דבר ראשון להפסיק לכעוס.

 

[לקשמי]

אמירה קצת בעייתית

לפחות מהניסיון שלי, "להפסיק לכעוס", מביא להדחקה. הדחקה, לא גורמת לכעס להיעלם אלא לשקוע עמוק בפנים, ולא משנה כמה תנסי להתכחש אליו. אני חושבת שהבעיה היא לא בכעס אלא במה שבוחרים לעשות איתו.

 

[סטיוויה]

האמת היא שהאמירה שלי היתה צינית ../images/Emo13.gif

 

[יוגי בר]

שלום רב שובך

היי אמיליאנו אז ככה: 1. פתיחה נוכחותך המרתקת חסרה בפורום. תתבטא יותר. ללא מורא וללא משוא פנים. ולענייננו, 2. הארה על מנת לחוות הארה. אתה צריך רק להבין מי אתה.תבין. ויידלק לך הפנס. אמידייטלי. 3. סבל אתה נולד לתוכו אז מה- נראה לך שאתה לא סובל מספיק בחיים? חסרה לך איזה זפטה ספייר? לא קיבלת נוגרה לאחרונה? 4. תיאורים רד מזה! כל התיאורים הללו שזורים היטב ובאים מהקנונים הדתיים (בעיקר הנוצרים) לאורך כל הדורות. קנונים- שכפי שאני מבין- אתה אמון עליהם היטב. אין זבלה כזאת ביוגה. שכן היא התקיימה הרבה לפני הולדת הדתות הממוסדות. זה שההינדואיזם שילב אותה- בשלב זה או אחר בתוכו. מסיבות שונות. אינה הופכת אותה לדת. בברכה ואהבה יוגי בר

 

[טלטלונה]

צנורות אנרגיה מהלכים ?

זה מה שאנחנו ? עוד ניסיון להסיק מסקנה ...לנסות לתפוס להאחז ...הבטחון שכאילו יתן לי איזו שלווה .. אז מה זה יוגי ???