פסוק יום: תאמין ותזרים בה חיים

[יוגי בר]

פסוק יום: תאמין ותזרים בה חיים

תפילה היא חסרת חיים כשאין אמונה (סוואמי שיווננדה) בברכה ואהבה יוגי בר

 

[לקשמי]

ואם אין אמונה -

איך בכל זאת ניתן לפתח אותה?

 

[ג ל ע ד א]

אמונה היא

קביעת עמדה לגבי המציאות באופן סובייקטיבי. אי לכך גם חוסר אמונה היא נקיטת עמדה. מה שצריך לפתח לטעמי הוא את העמדה עצמה. לנמק ולהתפתח. יום טוב.

 

[לקשמי]

סבבה, אבל איך עושים את זה?

ואגב, אני לא מתכוונת דווקא לאמונה באלוהים אלא בכלל לשינוי דפוס חשיבה מסוים וכו'. אני מכירה למשל את שיטת האוטוסוגסטיה אבל כשאני מנסה לפתח אמונה/דפוס חשיבה מסוים באמצעות אוטוסוגסטיה אני מרגישה שאני מרמה את עצמי (כי עדיין אין לי את האמונה) ולכן מפסיקה עם זה מהר. אז איך בכל זאת משנים אמונה/חשיבה שלילית?

 

[יין ויאנג]

זה פשוט מאוד למעשה

פשוט נסי לא להתייחס לאמונה הזאת. ברגע שאת רוצה להפטר מאמונה ואומרת "אני לא אחשוב עליה" את למעשה כן חושבת עליה, והאמונה "ניזונה" מהאנרגיות שאת מקדישה לה. המטרה היא לא להקדיש לה כל אנרגיה, וזה נעשה ע"י חשיבה על משהו אחר. נסי למשל לחשוב על אידיאולוגיה\דרך חשיבה שאת כן רוצה לפתח ונסי לפתח אותה , ותראי איך האמונה ההיא נעלמת בלי שתשימי לב בכלל.

 

[ג ל ע ד א]

לא מכיר חשיבה שלילית מהי

המסטר אמר - "גרם של תרגול שווה טונה של תיאוריה" אם תנסי לשנות חשיבה בעזרת חשיבה הרי כאילו טחנת מים. הרעיון הוא תרגול מעשי. האמונה שלי למשל היא שתרגול יוגה יומיומי מועיל ועוזר לי ולסובבים אותי. אי לכך אני קם כל בוקר לתרגל. הייתי יכול גם לבלות את זמני בחשיבה אילו תרגילים לעשות היום, כמה זמן לשהות בכל תנוחה וכד'. התרגול המעשי הוא זה המביא לבסוף להתאמה בין החשיבה למעשה כפי שאמר ר' בחיי - "שאחרי המעשים ימשכו הלבבות". גם הרמב"ם מאמין שאדם העושה מעשים טובים יוצר בקרבו תכונות נפש טובות. כאשר האדם כופה על עצמו התנהגות מסוימת, בסופו של דבר גם כוונותיו תהיינה תקינות. פעולות האדם אינן נובעות רק מתוך טבעו של האדם אלא האדם גם רוכש את תכונותיו מתוך התרגול החוזר ונשנה. לסיכום - אוטוסוגסטיה יכולה להיות שיטה משלימה לדרך המעשית אך לא יכולה להוות תחליף לה. גלעד

 

[אור על היוגה]

גלעד

מילים כדורבנות!!!!

 

[יוגי בר]

הבנות

היי גלעד אז ככה: בדרך להשגת האחדות, יוגה עוסקת בשליטה. שליטה על הגוף. שליטה על ההכרה. שליטה על המחשבות.ומעבר להן. 1. ניתן בהחלט לשנות חשיבה (ו/או הרגל) בעזרת חקר החשיבה. עם זאת חקר החשיבה- מחייב הבנה מושלמת של המחשבה וההכרה. זוהי ג'נאננה יוגה- אסכולת היוגה הקשה מכולן. ובאמת לא כל אחד מתאים ויכול להיות ג'נאני מלכתחילה. כי חקר המחשבה המתבצע ע"י הג'אנני יוגי נעשה במשך כל היום ללא הפוגה- יום יום וכל הזמן. ואת זה מה לעשות- לא כל אחד יכול לעשות.(לרובנו הגדול זה באמת נראה כמו טחינת מיים) 2. ולכן, לרובנו, התרגול הגופני המעשי היום יומי- ההאתה'א יוגה- הינו תרגול מקדים המכשיר אצלנו- בשלב הראשון- את הגוף הגשמי ואחר כך ממדים נוספים להתמודד ביתר הצלחה עם החשיבה והמחשבות. 3. אמונה חשובה תמיד. וכמו שאמרת בדבריך: האמונה שלך מביאה אותך לתרגול מעשי יומיומי. כך זה גם בתפילה שהיא יצירת גשר לקשר בינך לבין מהותך. בברכה ואהבה יוגי בר

 

[anatina]

או כמו שאומר פטאבי ג'ויס

היוגה היא 99% תרגול, 1% תיאוריה.

 

[dharmax]

מהי אמונה?

אמר פה מישהו, שזו נקיטת עמדה כלפי המציאות באופן סובייקטיבי. אני מסכים עם זה, ורק אוסיף, שלעיתים קרובות, מדובר ב*הצמדות* לאותה "עמדה". אני חושב שאפילו הביטוי "לעיתים קרובות" הוא עדין מדי. אם "נקיטת העמדה" היא נטולת הצמדות, והיא בעצם "הנחת עבודה" או משהו בסגנון הזה, אז אני בעד. אם לא - אני רואה את זה כדבר מעוור. בכל מקרה, יש בזה כח, שעוזר לאדם להתכוונן ולהתמקד. את הכח הזה, לדעתי ולטעמי כדאי יותר לפתח בצורות אחרות מאשר אמונה *עיוורת*. שאלה לי אליך: את מתפללת ורוצה להעצים את עצמת התפילה שלך? למה את מתפללת בכלל? עבור מה? את רוצה להשיג משהו מסוים? אם כן - האם זה באמת חשוב? אם כן - למה לא *לעשות* משהו כדי שזה יקרה? אז אולי התפילה שלך תהיה המעשים והתבונה ה*ערה* המכלכלת אותם. לא יהיה שם עיוורון. חוששני, שרוב הדוגמאות של "אמונה", כפי שניתן לראות בימנו, מובילות דווקא למקומות חשוכים מאוד. ברכות

 

[ענתגניס]

לקשמי כדי לענות לך הסתכלתי קודם

בעולם שלך.ואני די מופתעת .את עושה יוגה עושה מדיטציה עוסקת בדברים אומנותיים.אז קשה להיות חסרי אמונה.אין אדם שאין לו אמונה-יש אדם שלא רוצה להאמין כי הוא פוחד.עכשיו כדי להמשיך הלאה את צריכה להיות מסוגלת לעמת(לעמוד מול משהו ולהרגיש בנוח).אז אני מפסיקה עכשיו עד שתתני לי או-קיי להמשיך. הדרך להתפתחות רוחנית מצריכה מאיתנו אומץ ואהבה.כשאנחנו מסתכלים אחור לעבר אנחנו מתביישים וכשאנחנו מסתכלים לעתיד אנחנו פוחדים. אז מחליפים את הבושה באהבה ואת הפחד באומץ. נמשיך לדברים פרקטיים יותר רק אם תרצי באמת. ענת.