רונית 1411
New member
פסח והקבלה/אנקה גרינברג
משמעות הפסח על פי הקבלה
הקבלה מלמדת כי פסח מציין את התחדשות הטבע בכללותו. כך גם האדם כחלק מהטבע מתחדש רוחנית, משיל מעליו את קשיי השנה הקודמת ומתמלא באנרגיה חיובית לקראת העתיד לבוא.
מחבר: אנקה גרינברג
משמעות חג הפסח
פסח הוא חג מיוחד, הוא אחד משלושת הרגלים, חגים בהם אבותינו עלו ברגל לירושלים, בתקופת בית המקדש, כדי להביא
מהתבואה החדשה.
חג הפסח מציין בשמו (פסח) את הנס שעשה אלוהים עם הבכורים של עם ישראל במצרים, שפסח על בתיהם של היהודים והבנים הבכורים ניצלו ממוות. אך חג פסח נקרא גם חג האביב, חג יציאת מצרים, חג החירות, וכמו לכל חג יהודי, גם לפסח, יש גם משמעות חקלאית וגם משמעות רוחנית.
באביב כל הטבע מתחדש ועבור אבותינו, אשר רובם עסקו בחקלאות, מתחילים בקציר תבואה הראשון, קציר השעורות. תקופת האביב מציינת פריחה ולבלוב, התחדשות וצמיחה.
בהתאם למנהג הכללי לקרוא בכל אחד משלושת הרגלים מגילה המתאימה לאווירת החג, בחג הפסח קוראים את "שיר השירים" והסיבה לכך היא תיאורי האביב המופיעים בה.
המסע אל החופש
על פי הקבלה חג פסח הוא קודם כל, חג רוחני המדבר על תיקון הנשמה ומסמל יציאה מהרצון האגואיסטי לקבל. במשך השנה נוהגים להזכיר בכל הברכות את "ולזכר יציאת מצרים", מתוך כך ששום מעשה רוחני (מצווה) לא יכולה להתקיים, בלי לצאת מ"מצרים", מהאגואיזם, מה"רצון לקבל".
נשמת האדם מורכבת מ- 613 חלקים, רצונות נמוכים אשר דורשים תיקון על ידי שינוי הכוונה והתעלות.
כל תיקון אפשרי רק אם האדם עולה מהעולם שלנו לעולם הרוחני, או בעצם, יוצא מהמצרים שלו, מאותן מגבלות הקיימות במציאות שלו.
בהגדה של פסח כתוב שאבותינו עבדו "עבודה זרה". עבודה זרה היא מצבו של אדם לפני יציאתו ממצרים ולכן חג הפסח מסמל יציאת האדם מהרגשת העולם הזה אל ההרגשה של העולם הרוחני.
במצרים האדם מציית לרצונות החומריות הטבעיות שלו המגולמים על ידי "פרעה", שמסמל הרצון לקבל, ואילו בסוף ההגדה נאמר "בשנה הבא בירושלים", כלומר האדם כבר יצא מהעולם הזה ועלה לדרגה רוחנית גבוה יותר הנקראת "ירושלים".
סיפור יציאת מצריים, סיפור החירות מציג למעשה את האפשרות שכל אחד יכול לשנות את עצמו דרך עבודה פנימית וכך לשנות את המציאות שלו,להחליף סבל בשמחה, כאב בשלווה. כל אחד, בקצב שלו (ארבעים שנה בני ישראל הלכו במדבר, זהו רמז עד כמה ארוכה היא הדרך). כל אחד יעבור במוקדם או במאוחר את התהליך של שינו כוונה לרצון, חיים של סבל וייסורים יהפכו לחיי שלווה בלתי פוסקת.
אנו נולדנו עם רצונות חומריים: כל מה שגורם תענוג מושך אותנו, כל מה שגורם לסבל מרחיק אותנו, וכבני אנוש אנו אגואיסטים מטבענו. דרך התפתחות הנשמה אולי נשנה גם את הרצון לקבל, ונהפוך אותו לרצון לתת, מאגואיסטים נהפוך לאלטרואיסטים יותר, ומי יודע אולי "ואהבת לרעך כמוך" יקבל משמעות עמוקה יותר.
הגאולה האישית והכללית מכל מיני אסונות, מחלות ובעיות היא בהשגחת עולם העליון. הדבר היחיד שחסר לנו הוא היכולת לראות את הבריאה בכל היקפה,בגדולתה האמיתית.
המצב שבו המציאות נסתרת מאיתנו נקרא "גלות מצרים", גלות מרוחניות או במילים אחרות המצב שהאדם מרגיש רק את העולם החומרי. כולנו נמצאים בגלות, אבל כדי לצאת ממנה חייבים להרגיש אותה בצורה ברורה כגלות, כך גם נוכל להגיע לרצון להיפתר ממנה.
מעבדות אל חירות
אי אפשר להרגיש גלות מבלי להרגיש, אפילו במידה קטנה, מהי "חירות" ובלי להבין שקיים מצב כזה.
על ידי התקדמות בעולם הרוחני, אנו רואים את כל התהליכים בעולם הזה, מתחילתם ועד סופם ומתחילים להבין את הסיבה ואת המסובב, ומתחילים לשלוט בהם. אנו מקבלים אפשרות לחבר בין כל המצבים
שעוברים הנשמות מהלידה ועד המוות ומהמוות עד ללידה בגוף גשמי חדש.
הקבלה מלמדת כיצד לסגור את המעגל הסבל ו"לצאת ממצרים" ולשנות את יחסנו לבורא עולם.
פרעה זהו מצב פנימי,בו מתגלה הטבע המקורי,האגואיזם של האדם. האדם חייב לתקן את עצמו על מנת לצאת מ"עבדות מצרים", מהכלא של הטבע שלו, בכדי להיכנס לעולם הרוחני.
פרעה נמצא בכל אחד מאיתנו ולכן גם כל אחד ואחד, עובר וחש על עצמו את עשר מכות מצריים, עוד לפני שהוא מכניע את הטבע שלו.
סמלי החג
קערת הסדר - למאכלים בקערת הפסח המסורתית, משמעות סמלית, כל אחד מהם מיצג רצון מתוקן, רצון לאהבה ונתינה.
קערת הסדר מסמלת את התהליך ההתפתחות הנברא.
לאחר שהאדם מתעלה מעל האגו שלו ומסגל את האהבה והנתינה,הוא כבר כשיר לקבל את התענוג שהבורא רצה להעניק לו והוא אוכל את המזון בכדי לגרום תענוג לבורא.
ששת הסימנים שמניחים בקערה מסמלים עבורנו את התכונות המתוקנות של הנברא,תכונות שבהם הוא יכול לקבל את התענוג שבא מהבורא.
זרוע - כנגד ספירת חסד
ביצה - כנגד ספירת גבורה
מרור - כנגד ספירת תפארת
חרוסת - כנגד ספירת נצח
כרפס - כנגד ספירת הוד
חזרת - כנגד ספירת יסוד
אליהו הנביא, שנהוג לפתוח עבורו את הדלת ולצפות לבואו אליהו בליל הסדר, מסמל כוח מיוחד שמלווה אותנו בדרכנו אל העולם הרוחני, פתיחת הדלת מציינת שאנו פותחים את ליבנו לקראתו.
ים סוף מסמל את הרצונות האגואיסטים האחרונים שמחזיקים את האדם בשליטתם ולא מאפשרים לו לאהוב את הזולת. בכדי לצאת מהם, כדי לברוח סופית ממצרים, האדם זקוק לעזרת הבורא.
ארבעת הקושיות אותם אומר הבן הצעיר, אשר עדיין לא מבין כיצד ניתן להשתחרר, אך מסמל את הרצון הקטן שקיים בנו להשתחרר משליטת האגו עלינו.
חג חירות שמח וכשר
בשנה הבאה בירושלים.
אנקה גרינברג - מטפלת רב תחומית
לינק
http://www.istrology.co.il/articles.php?parent_code=top_meditation&id=1096&
משמעות הפסח על פי הקבלה
הקבלה מלמדת כי פסח מציין את התחדשות הטבע בכללותו. כך גם האדם כחלק מהטבע מתחדש רוחנית, משיל מעליו את קשיי השנה הקודמת ומתמלא באנרגיה חיובית לקראת העתיד לבוא.
מחבר: אנקה גרינברג
משמעות חג הפסח
פסח הוא חג מיוחד, הוא אחד משלושת הרגלים, חגים בהם אבותינו עלו ברגל לירושלים, בתקופת בית המקדש, כדי להביא
מהתבואה החדשה.
חג הפסח מציין בשמו (פסח) את הנס שעשה אלוהים עם הבכורים של עם ישראל במצרים, שפסח על בתיהם של היהודים והבנים הבכורים ניצלו ממוות. אך חג פסח נקרא גם חג האביב, חג יציאת מצרים, חג החירות, וכמו לכל חג יהודי, גם לפסח, יש גם משמעות חקלאית וגם משמעות רוחנית.
באביב כל הטבע מתחדש ועבור אבותינו, אשר רובם עסקו בחקלאות, מתחילים בקציר תבואה הראשון, קציר השעורות. תקופת האביב מציינת פריחה ולבלוב, התחדשות וצמיחה.
בהתאם למנהג הכללי לקרוא בכל אחד משלושת הרגלים מגילה המתאימה לאווירת החג, בחג הפסח קוראים את "שיר השירים" והסיבה לכך היא תיאורי האביב המופיעים בה.
המסע אל החופש
על פי הקבלה חג פסח הוא קודם כל, חג רוחני המדבר על תיקון הנשמה ומסמל יציאה מהרצון האגואיסטי לקבל. במשך השנה נוהגים להזכיר בכל הברכות את "ולזכר יציאת מצרים", מתוך כך ששום מעשה רוחני (מצווה) לא יכולה להתקיים, בלי לצאת מ"מצרים", מהאגואיזם, מה"רצון לקבל".
נשמת האדם מורכבת מ- 613 חלקים, רצונות נמוכים אשר דורשים תיקון על ידי שינוי הכוונה והתעלות.
כל תיקון אפשרי רק אם האדם עולה מהעולם שלנו לעולם הרוחני, או בעצם, יוצא מהמצרים שלו, מאותן מגבלות הקיימות במציאות שלו.
בהגדה של פסח כתוב שאבותינו עבדו "עבודה זרה". עבודה זרה היא מצבו של אדם לפני יציאתו ממצרים ולכן חג הפסח מסמל יציאת האדם מהרגשת העולם הזה אל ההרגשה של העולם הרוחני.
במצרים האדם מציית לרצונות החומריות הטבעיות שלו המגולמים על ידי "פרעה", שמסמל הרצון לקבל, ואילו בסוף ההגדה נאמר "בשנה הבא בירושלים", כלומר האדם כבר יצא מהעולם הזה ועלה לדרגה רוחנית גבוה יותר הנקראת "ירושלים".
סיפור יציאת מצריים, סיפור החירות מציג למעשה את האפשרות שכל אחד יכול לשנות את עצמו דרך עבודה פנימית וכך לשנות את המציאות שלו,להחליף סבל בשמחה, כאב בשלווה. כל אחד, בקצב שלו (ארבעים שנה בני ישראל הלכו במדבר, זהו רמז עד כמה ארוכה היא הדרך). כל אחד יעבור במוקדם או במאוחר את התהליך של שינו כוונה לרצון, חיים של סבל וייסורים יהפכו לחיי שלווה בלתי פוסקת.
אנו נולדנו עם רצונות חומריים: כל מה שגורם תענוג מושך אותנו, כל מה שגורם לסבל מרחיק אותנו, וכבני אנוש אנו אגואיסטים מטבענו. דרך התפתחות הנשמה אולי נשנה גם את הרצון לקבל, ונהפוך אותו לרצון לתת, מאגואיסטים נהפוך לאלטרואיסטים יותר, ומי יודע אולי "ואהבת לרעך כמוך" יקבל משמעות עמוקה יותר.
הגאולה האישית והכללית מכל מיני אסונות, מחלות ובעיות היא בהשגחת עולם העליון. הדבר היחיד שחסר לנו הוא היכולת לראות את הבריאה בכל היקפה,בגדולתה האמיתית.
המצב שבו המציאות נסתרת מאיתנו נקרא "גלות מצרים", גלות מרוחניות או במילים אחרות המצב שהאדם מרגיש רק את העולם החומרי. כולנו נמצאים בגלות, אבל כדי לצאת ממנה חייבים להרגיש אותה בצורה ברורה כגלות, כך גם נוכל להגיע לרצון להיפתר ממנה.
מעבדות אל חירות
אי אפשר להרגיש גלות מבלי להרגיש, אפילו במידה קטנה, מהי "חירות" ובלי להבין שקיים מצב כזה.
על ידי התקדמות בעולם הרוחני, אנו רואים את כל התהליכים בעולם הזה, מתחילתם ועד סופם ומתחילים להבין את הסיבה ואת המסובב, ומתחילים לשלוט בהם. אנו מקבלים אפשרות לחבר בין כל המצבים
שעוברים הנשמות מהלידה ועד המוות ומהמוות עד ללידה בגוף גשמי חדש.
הקבלה מלמדת כיצד לסגור את המעגל הסבל ו"לצאת ממצרים" ולשנות את יחסנו לבורא עולם.
פרעה זהו מצב פנימי,בו מתגלה הטבע המקורי,האגואיזם של האדם. האדם חייב לתקן את עצמו על מנת לצאת מ"עבדות מצרים", מהכלא של הטבע שלו, בכדי להיכנס לעולם הרוחני.
פרעה נמצא בכל אחד מאיתנו ולכן גם כל אחד ואחד, עובר וחש על עצמו את עשר מכות מצריים, עוד לפני שהוא מכניע את הטבע שלו.
סמלי החג
קערת הסדר - למאכלים בקערת הפסח המסורתית, משמעות סמלית, כל אחד מהם מיצג רצון מתוקן, רצון לאהבה ונתינה.
קערת הסדר מסמלת את התהליך ההתפתחות הנברא.
לאחר שהאדם מתעלה מעל האגו שלו ומסגל את האהבה והנתינה,הוא כבר כשיר לקבל את התענוג שהבורא רצה להעניק לו והוא אוכל את המזון בכדי לגרום תענוג לבורא.
ששת הסימנים שמניחים בקערה מסמלים עבורנו את התכונות המתוקנות של הנברא,תכונות שבהם הוא יכול לקבל את התענוג שבא מהבורא.
זרוע - כנגד ספירת חסד
ביצה - כנגד ספירת גבורה
מרור - כנגד ספירת תפארת
חרוסת - כנגד ספירת נצח
כרפס - כנגד ספירת הוד
חזרת - כנגד ספירת יסוד
אליהו הנביא, שנהוג לפתוח עבורו את הדלת ולצפות לבואו אליהו בליל הסדר, מסמל כוח מיוחד שמלווה אותנו בדרכנו אל העולם הרוחני, פתיחת הדלת מציינת שאנו פותחים את ליבנו לקראתו.
ים סוף מסמל את הרצונות האגואיסטים האחרונים שמחזיקים את האדם בשליטתם ולא מאפשרים לו לאהוב את הזולת. בכדי לצאת מהם, כדי לברוח סופית ממצרים, האדם זקוק לעזרת הבורא.
ארבעת הקושיות אותם אומר הבן הצעיר, אשר עדיין לא מבין כיצד ניתן להשתחרר, אך מסמל את הרצון הקטן שקיים בנו להשתחרר משליטת האגו עלינו.
חג חירות שמח וכשר
בשנה הבאה בירושלים.
אנקה גרינברג - מטפלת רב תחומית
לינק
http://www.istrology.co.il/articles.php?parent_code=top_meditation&id=1096&