פסיכאטר............
- פותח הנושא שמנמנה16
- פורסם בתאריך
רוצה להסביר את עצמך יותר?
מה, מי, מו.
מה פסיכיאטר.
איזה ניתוח? איזה קופה? מה להגיד למי? מה לעשות במה, איפה?
משפטי רמיזה, שרק את מבינה אותם - לא יעילים כל כך.
אם אין מחלות פיזיות נלוות להשמנה, אז לא יתאפשר אישור של הקופה לניתוח ב-BMI35 ולא ב-37. רק מחלות פיזיות.
פסיכיאטר לא יכול למצוא מחלה פיזית, אז הוא לא יכול לעזור לשם כך. יש בעיות פסיכיאטריות שאפילו ימנעו אישור לניתוח גם ב-BMI40, בגלל חוסר מוכנות נפשית לירידה במשקל.
למה תגיעי עד יום חמישי הבא לעלייה של 5 קילו? את אוכלת בכוונה כדי להשמין? כדאי לך לוותר על זה לגמרי! ממש לא חכם.
את משמינה בלי להרגיש בקצב של 5 קילו בשבוע? כדאי שתביני למה זה קורה...
מה, מי, מו.
מה פסיכיאטר.
איזה ניתוח? איזה קופה? מה להגיד למי? מה לעשות במה, איפה?
משפטי רמיזה, שרק את מבינה אותם - לא יעילים כל כך.
אם אין מחלות פיזיות נלוות להשמנה, אז לא יתאפשר אישור של הקופה לניתוח ב-BMI35 ולא ב-37. רק מחלות פיזיות.
פסיכיאטר לא יכול למצוא מחלה פיזית, אז הוא לא יכול לעזור לשם כך. יש בעיות פסיכיאטריות שאפילו ימנעו אישור לניתוח גם ב-BMI40, בגלל חוסר מוכנות נפשית לירידה במשקל.
למה תגיעי עד יום חמישי הבא לעלייה של 5 קילו? את אוכלת בכוונה כדי להשמין? כדאי לך לוותר על זה לגמרי! ממש לא חכם.
את משמינה בלי להרגיש בקצב של 5 קילו בשבוע? כדאי שתביני למה זה קורה...
בהמשך....
טוב...צודק...לאט....הסוכר בגוף שיבש לי את המוח.
ניתוח שרוול, קופ"ח לאומית,
אין מחלות פיזיות, נכון ל- 30.5.13 BMI35.2
המטרה שלי מאז....לעלות ל- BMI40....
אני בקצב אכילה מטורף, ממש לו נושמת....
מקובעת על ניתוח שרוול.
וכן, משמינה בכוונה (לפחות כנה)......
קבעתי תור לפסיכאטר כדי שימליץ לרופא כן לנתח אותי (כי זה הדבר היחיד שיעזור לי)............
השאלה, מה להגיד לפסיכיאטר?
טוב...צודק...לאט....הסוכר בגוף שיבש לי את המוח.
ניתוח שרוול, קופ"ח לאומית,
אין מחלות פיזיות, נכון ל- 30.5.13 BMI35.2
המטרה שלי מאז....לעלות ל- BMI40....
אני בקצב אכילה מטורף, ממש לו נושמת....
מקובעת על ניתוח שרוול.
וכן, משמינה בכוונה (לפחות כנה)......
קבעתי תור לפסיכאטר כדי שימליץ לרופא כן לנתח אותי (כי זה הדבר היחיד שיעזור לי)............
השאלה, מה להגיד לפסיכיאטר?
בדיקה פסכיאטרית
הרופאים המנתחים דורשים אישור מפסכיאטר על מוכנותו של המנותח לעבור את הניתוח
לפני הרבה שנים חשבתי שבדיקה פסיכיאטרית היא כיסוי תחת ,אבל לפי כמה מקרים של מנותחים שעשו שטויות אחרי הניתוח ,אני חושב שזה הכרחי ,אפילו שהבדיקה עורכת מספר דקות,
תסבירי לרופא הפסיכיאטרי שהשומן מפריע לך מבחינה בריאותית ומבחינת מנהל תקין של החיים, תספרי לו שעשית הרבה דיאטות בחיים ולא הצלחת ,והניתוח יוכל לעזור לך .תספרי לרופא שאת מבינה את משמעות הניתוח וההגבלות שחלות בגלל זה ,תספרי לו שיש לך תמיכה בבית מבני המשפחה בעל/הורים /ילדים , ,זה מה שהם אוהבים לשמוע
מאחל לך הצלחה גם את הפסכיאטור וגם שיאשרו לך את הניתוח
אשמח לשמוע מה קורה איתך
בהצלחה!1
קובי
הרופאים המנתחים דורשים אישור מפסכיאטר על מוכנותו של המנותח לעבור את הניתוח
לפני הרבה שנים חשבתי שבדיקה פסיכיאטרית היא כיסוי תחת ,אבל לפי כמה מקרים של מנותחים שעשו שטויות אחרי הניתוח ,אני חושב שזה הכרחי ,אפילו שהבדיקה עורכת מספר דקות,
תסבירי לרופא הפסיכיאטרי שהשומן מפריע לך מבחינה בריאותית ומבחינת מנהל תקין של החיים, תספרי לו שעשית הרבה דיאטות בחיים ולא הצלחת ,והניתוח יוכל לעזור לך .תספרי לרופא שאת מבינה את משמעות הניתוח וההגבלות שחלות בגלל זה ,תספרי לו שיש לך תמיכה בבית מבני המשפחה בעל/הורים /ילדים , ,זה מה שהם אוהבים לשמוע
מאחל לך הצלחה גם את הפסכיאטור וגם שיאשרו לך את הניתוח
אשמח לשמוע מה קורה איתך
בהצלחה!1
קובי
כנה אבל מטורפת לגמרי...
סליחה על ההתבטאות. אין לי מילה אחרת לומר לך.
למה את רוצה להשמין? כדי לרזות???
למה את רוצה לעשות ניתוח? כדי לרזות? כמה שנים את רוצה להיות רזה וכמה שמנה את מוכנה להיות כחלוף השנים הללו?
את רוצה שרוול, ואת בטוחה שאחרי שתרזי לא תשמיני? מאיפה החלטת? כל מי שרזה בשרוול השמין אח"כ.
את יודעת מה את עושה בכך שאת אוכלת בטירוף? את דופקת את הגוף שלך סופית, לאחר שדפקת אותו כבר לא מעט באופן בו הוא זכה להגיע ל-BMI35. זה גבוה, זה בעייתי, וזה נובע מחילוף חומרים פגום בגלל אכילה יתירה, בגלל משקל עודף גדול, בגלל דיאטות והשמנות לסירוגין. כלומר בגלל חוסר יציבות וקיצוניות!
אז מה את עושה כדי לפתור את הבעיה - מחמירה את הנסיבות שיצרו אותה. יוצרת קיצוניות חריפה יותר. בונה תאי שומן חדשים שלעולם לא ייעלמו, מעלה את סף שיווי המשקל של הגוף שלך (המשקל אליו הגוף שואף להגיע, לא חשוב גם אם תאכלי פירורים), ומונעת מעצמך את כל הסיכויים לרזות נורמלי בעתיד.
את הסיכויים להיות רזה במשך השנים, לאחר שהשרוול יתרחב קצת - את סוגרת לעצמך לחלוטין בהתנהגות הזו. בביטחון אני אומרת לך, שאת תהיי מאלו שישמינו הכל (עם או בלי ריבית, על זה אני לא סגורה).
מה פתאום להשמין במהירות כדי להיות זכאית לניתוח? מאיפה אנשים המציאו את הרעיונות המטורפים הללו?
אנשים עושים דברים לבריאות שלהם בלי להבין בכלל מה הם עושים, וזה נראה להם נורמלי? גם עם הכסף שלך את מתנהגת כך? גם דו"ח למס הכנסה של החברה שלך את מגישה ללא רואה חשבון וללא ידע מלא בהנהלת חשבונות, רק על בסיס "ההיגיון" שלך?
אין לך שום ידע במערכת העיכול ובתזונה, ויש לך רעיונות איך לרזות...
אז תדעי לך שהרעיונות שלך הזויים, מטורפים, נובעים מהפרעת האכילה שלך שגרמה להשמנת היתר (חשיבה הזויה וחולנית בנוגע להתנהגות אכילה), והולכים להחמיר את המצב שלך הרבה יותר ממה שהוא היום, בשנים הבאות.
הפסיכיאטר לא יעזור לך. ההמלצה שלו לא תזיז לקופת החולים.
איזה מנתח יסכים אולי לנתח אותך בפרטי לחלוטין, בלי אגורה מקופ"ח, אבל הוא לא צריך את הפסיכיאטר בשביל זה. אם הוא מסכים הוא יסכים, ואם הוא לא מסכים לא יעזור לך ההמלצה של הפסיכיאטר.
הקופה שלך גרועה מאוד לזכאות לניתוחים. כצעד ראשון, מוטב שתעברי למכבי.
סליחה על ההתבטאות. אין לי מילה אחרת לומר לך.
למה את רוצה להשמין? כדי לרזות???
למה את רוצה לעשות ניתוח? כדי לרזות? כמה שנים את רוצה להיות רזה וכמה שמנה את מוכנה להיות כחלוף השנים הללו?
את רוצה שרוול, ואת בטוחה שאחרי שתרזי לא תשמיני? מאיפה החלטת? כל מי שרזה בשרוול השמין אח"כ.
את יודעת מה את עושה בכך שאת אוכלת בטירוף? את דופקת את הגוף שלך סופית, לאחר שדפקת אותו כבר לא מעט באופן בו הוא זכה להגיע ל-BMI35. זה גבוה, זה בעייתי, וזה נובע מחילוף חומרים פגום בגלל אכילה יתירה, בגלל משקל עודף גדול, בגלל דיאטות והשמנות לסירוגין. כלומר בגלל חוסר יציבות וקיצוניות!
אז מה את עושה כדי לפתור את הבעיה - מחמירה את הנסיבות שיצרו אותה. יוצרת קיצוניות חריפה יותר. בונה תאי שומן חדשים שלעולם לא ייעלמו, מעלה את סף שיווי המשקל של הגוף שלך (המשקל אליו הגוף שואף להגיע, לא חשוב גם אם תאכלי פירורים), ומונעת מעצמך את כל הסיכויים לרזות נורמלי בעתיד.
את הסיכויים להיות רזה במשך השנים, לאחר שהשרוול יתרחב קצת - את סוגרת לעצמך לחלוטין בהתנהגות הזו. בביטחון אני אומרת לך, שאת תהיי מאלו שישמינו הכל (עם או בלי ריבית, על זה אני לא סגורה).
מה פתאום להשמין במהירות כדי להיות זכאית לניתוח? מאיפה אנשים המציאו את הרעיונות המטורפים הללו?
אנשים עושים דברים לבריאות שלהם בלי להבין בכלל מה הם עושים, וזה נראה להם נורמלי? גם עם הכסף שלך את מתנהגת כך? גם דו"ח למס הכנסה של החברה שלך את מגישה ללא רואה חשבון וללא ידע מלא בהנהלת חשבונות, רק על בסיס "ההיגיון" שלך?
אין לך שום ידע במערכת העיכול ובתזונה, ויש לך רעיונות איך לרזות...
אז תדעי לך שהרעיונות שלך הזויים, מטורפים, נובעים מהפרעת האכילה שלך שגרמה להשמנת היתר (חשיבה הזויה וחולנית בנוגע להתנהגות אכילה), והולכים להחמיר את המצב שלך הרבה יותר ממה שהוא היום, בשנים הבאות.
הפסיכיאטר לא יעזור לך. ההמלצה שלו לא תזיז לקופת החולים.
איזה מנתח יסכים אולי לנתח אותך בפרטי לחלוטין, בלי אגורה מקופ"ח, אבל הוא לא צריך את הפסיכיאטר בשביל זה. אם הוא מסכים הוא יסכים, ואם הוא לא מסכים לא יעזור לך ההמלצה של הפסיכיאטר.
הקופה שלך גרועה מאוד לזכאות לניתוחים. כצעד ראשון, מוטב שתעברי למכבי.
תודה............
כועסת? ממש לא...להיפך....שמחה שיש אנשים כמוכם.........
עכשיו לא לחוצה בעבודה, אז אסביר ולאט.............
מגיל 14 BMI נע בין 32-39BMI
אבל אף פעם לא חשבתי על ניתוח, הניתוח היה נראה לי מפחיד ומגביל מאוד, הייתי כל כך חזירה שפחדתי שהניתוח לא ייתן לאכול.
כל חיי הייתי בקבוצות אכילה, שמירה, כדורים, מלתעות, כל הזמן נלחמתי בשומן ונלחמתי.............
בשנה האחרונה התחלתי שוב דיאטה וירדתי 12 קילו, ואז..פתאום ללא הודעה מוקדמת, אופס , פתאום נגמרה הדיאטה.....
זה קורה לי בשניות מבלי לשים לב ....
התחלתי לשים לב כי רובם מסביבי עשו את ניתוח השרוול, וזה קסם לי , כן....פשוט קסם, זה יכול להיות פתרון קוסמי עבורי, הבעיה שלי באוכל היא הכמויות , אין לי בעיה של מתיקה/ארוחות וכדומה, אלא שהכמויות שלי אדירות, אני לא מרגשיה שובע ובגלל זה הדיאטות נעצרות לי,
במוח....אני כבר יודעת לקראת מה הולכת , אני זקוקה למשמר , לעצירה, למחסום
גם ביום יום בלי שום קשר לדיאטה אני אוכלת מסודר כל 3-5 שעות, אבל הכמויות מטורפות.
ולאחר הירידה במשקל האחרונה ה- BMI שלי ירד ל- 35.2 , אז כן, כדי להגיע לחלום אני במסע אכילה,
את כל הבדיקות לניתוח כבר קבעתי מהיום ועד סוף שבוע הבא (אחרי תחנונים לפקידות) , להאמין שיש לי כבר לו"ז?
צריך להבין שהנשמה שנלחמת כל יום וכל יום כבר עייפה, ורוצה ניתוח שישלוט על הגוף.
אני עם מוטיבצייה מטורפת שלא ניתן לתאר, אני כל כך רוצה ויודעת שאת הקיץ לא אצליח לעבור.............
נכון, הקופה שלנו מזעזעת ומקשה, אבל אני לבדי, כזו "קטנה" יוצאת למלחמה...........
ואם לצערי הקופה כרגע לא מאשרת, זו היא שהביאה אותי למצב הזה, BMI35.2 מספיק מאוד לניתוח עם המוטיבצייה שלי, הכנות שלי, ...............
אני מודה לכולם , שבת שלום ובשורות טובות...........
כועסת? ממש לא...להיפך....שמחה שיש אנשים כמוכם.........
עכשיו לא לחוצה בעבודה, אז אסביר ולאט.............
מגיל 14 BMI נע בין 32-39BMI
אבל אף פעם לא חשבתי על ניתוח, הניתוח היה נראה לי מפחיד ומגביל מאוד, הייתי כל כך חזירה שפחדתי שהניתוח לא ייתן לאכול.
כל חיי הייתי בקבוצות אכילה, שמירה, כדורים, מלתעות, כל הזמן נלחמתי בשומן ונלחמתי.............
בשנה האחרונה התחלתי שוב דיאטה וירדתי 12 קילו, ואז..פתאום ללא הודעה מוקדמת, אופס , פתאום נגמרה הדיאטה.....
זה קורה לי בשניות מבלי לשים לב ....
התחלתי לשים לב כי רובם מסביבי עשו את ניתוח השרוול, וזה קסם לי , כן....פשוט קסם, זה יכול להיות פתרון קוסמי עבורי, הבעיה שלי באוכל היא הכמויות , אין לי בעיה של מתיקה/ארוחות וכדומה, אלא שהכמויות שלי אדירות, אני לא מרגשיה שובע ובגלל זה הדיאטות נעצרות לי,
במוח....אני כבר יודעת לקראת מה הולכת , אני זקוקה למשמר , לעצירה, למחסום
גם ביום יום בלי שום קשר לדיאטה אני אוכלת מסודר כל 3-5 שעות, אבל הכמויות מטורפות.
ולאחר הירידה במשקל האחרונה ה- BMI שלי ירד ל- 35.2 , אז כן, כדי להגיע לחלום אני במסע אכילה,
את כל הבדיקות לניתוח כבר קבעתי מהיום ועד סוף שבוע הבא (אחרי תחנונים לפקידות) , להאמין שיש לי כבר לו"ז?
צריך להבין שהנשמה שנלחמת כל יום וכל יום כבר עייפה, ורוצה ניתוח שישלוט על הגוף.
אני עם מוטיבצייה מטורפת שלא ניתן לתאר, אני כל כך רוצה ויודעת שאת הקיץ לא אצליח לעבור.............
נכון, הקופה שלנו מזעזעת ומקשה, אבל אני לבדי, כזו "קטנה" יוצאת למלחמה...........
ואם לצערי הקופה כרגע לא מאשרת, זו היא שהביאה אותי למצב הזה, BMI35.2 מספיק מאוד לניתוח עם המוטיבצייה שלי, הכנות שלי, ...............
אני מודה לכולם , שבת שלום ובשורות טובות...........
אלומת האור
New member
"כל מי שרזה בשרוול השמין אח"כ"
זה משפט מאוד, אבל מאוד בעייתי, אופירה. וגם לא לגמרי מדויק...
זה משפט מאוד, אבל מאוד בעייתי, אופירה. וגם לא לגמרי מדויק...
אלומת האור
New member
זו לא אני שאמרתי את זה, אלא אופירה.
למה בעייתי ולא מדויק כשקוראים בהקשר הנכון?
בגלל שלא קראת את הדברים בהקשרם הנכון?
את צריכה להבין, שאני גם ככה כותבת כאן מגילות שלמות, ואני לא יכולה כל דבר לפרט ולפרט.
אני כותבת לכל אדם בהקשר של הנתונים שלו, ולא מתייחסת לכל עניין ועניין בפירוט, אם הוא מובן מהקשר הדברים, אחרת אי אפשר יהיה לקרוא מה שאני כותבת, ויצא שכרך בהפסדך.
תעני לי את - למה אני מתכוונת כשאני כותבת לבחורה המסוימת הזו "כל מי שרזה בשרוול השמין אח"כ?
וכשאני כותבת לה זאת בהקשר לשאלה: מה תעשי לאחר שיכולת האכילה בשרוול תגדל?
אני מתכוונת, כמובן, שמי שאוכל בלי חשבון ולא מטפל בהפרעת האכילה והחשיבה שלו (שגורמת לו לא לראות ממטר מלבד מה שהוא רוצה כאן ועכשיו ומדומיין, לא לבדוק את החסרונות בשרוול ולהתכונן אליהם, ולאכול בטירוף כדי להשמין מהר כדי לעשות ניתוח עוד הקיץ...........) - אז הוא ישמין אחרי שתגדל לו יכולת האכילה בשרוול.
אין מצב שלא משמינים בשרוול, אחרי שגדלה יכולת האכילה - אם לא שומרים היטב על דל קלוריות, על פיזור ואכילה נכונה, ועל פעילות גופנית משמעותית. אם אין משמעת ואחריות!!!
ברור גם לך שאני לא מדברת בהכרח על להשמין הכל חזרה. גם להשמין 10 קילו זה טרגדיה בשביל בחורה כזו. והיא צפויה להשמין גם יותר.
אפילו ליבי לא התעצבנה עלי על המשפט הזה, כי כולם מכירים את הראש שלי ומבינים למה אני מתכוונת.
בגלל שלא קראת את הדברים בהקשרם הנכון?
את צריכה להבין, שאני גם ככה כותבת כאן מגילות שלמות, ואני לא יכולה כל דבר לפרט ולפרט.
אני כותבת לכל אדם בהקשר של הנתונים שלו, ולא מתייחסת לכל עניין ועניין בפירוט, אם הוא מובן מהקשר הדברים, אחרת אי אפשר יהיה לקרוא מה שאני כותבת, ויצא שכרך בהפסדך.
תעני לי את - למה אני מתכוונת כשאני כותבת לבחורה המסוימת הזו "כל מי שרזה בשרוול השמין אח"כ?
וכשאני כותבת לה זאת בהקשר לשאלה: מה תעשי לאחר שיכולת האכילה בשרוול תגדל?
אני מתכוונת, כמובן, שמי שאוכל בלי חשבון ולא מטפל בהפרעת האכילה והחשיבה שלו (שגורמת לו לא לראות ממטר מלבד מה שהוא רוצה כאן ועכשיו ומדומיין, לא לבדוק את החסרונות בשרוול ולהתכונן אליהם, ולאכול בטירוף כדי להשמין מהר כדי לעשות ניתוח עוד הקיץ...........) - אז הוא ישמין אחרי שתגדל לו יכולת האכילה בשרוול.
אין מצב שלא משמינים בשרוול, אחרי שגדלה יכולת האכילה - אם לא שומרים היטב על דל קלוריות, על פיזור ואכילה נכונה, ועל פעילות גופנית משמעותית. אם אין משמעת ואחריות!!!
ברור גם לך שאני לא מדברת בהכרח על להשמין הכל חזרה. גם להשמין 10 קילו זה טרגדיה בשביל בחורה כזו. והיא צפויה להשמין גם יותר.
אפילו ליבי לא התעצבנה עלי על המשפט הזה, כי כולם מכירים את הראש שלי ומבינים למה אני מתכוונת.
אלומת האור
New member
כי אני מילולית מאוד, ומפריע לי חוסר דיוק
במיוחד כשחוסר הדיוק הזה כל כך לא מעודד (ואני עדינה פה).
ואגב, לא התעצבנתי כלל וכלל. תמהתי, זה כן.
במיוחד כשחוסר הדיוק הזה כל כך לא מעודד (ואני עדינה פה).
ואגב, לא התעצבנתי כלל וכלל. תמהתי, זה כן.
אז עכשיו זה מובן?
ואין מה לעשות, אלומה, תמיד יחסרו מילים שצריך יהיה להבין מההקשר ומההיכרות עם הראש של הכותב.
אחרת המגילות שלי יהיו יותר ארוכות, ואף אחד לא יקרא אותן.
עכשיו בקשר לשרוול - תביני, זה צריך לעודד אותך דווקא. למה?
כי את עושה הכנה עצומה לפני הניתוח, ואת מוכנה לכל מה שצפוי אחריו.
שתדעי לך, שלפני הניתוח שלי ישבתי וקראתי שנה שלמה באדיקות על כל הבעיות של הטבעת. כל התקלות שאנשים דיווחו בפורומים, וכל המצבים שראיתי אצל אנשים שאני מכירה בסביבתי. התבוננתי טוב טוב, מה הבעיה, מאיפה היא נובעת, ואם אני מבינה איך למנוע אותה אצלי או לא לחשוש ממנה לגבי.
ולכן הלכתי לניתוח מרוצה ושמחה, בטוחה בעצמי ויודעת מה לפני, והחלמתי בקלי קלות (כי שהולכים עם מורל גבוה, ההחלמה מן הסתם טובה יותר).
והנה - הגעתי עד הלום.
במשך השנים אחרי הניתוח קורה שאני משמינה, ואפילו הרבה - 8 קילו. אבל אני לא מפחדת מכך, ואני יורדת אותם (בלי לשנות את הטבעת), כי אני מוכנה למה שקורה, ומבינה מה קורה לי, ומכינה את הכוחות שלי בהתאם לנתונים.
אם הייתי נבהלת, לא הייתי יכולה להתנהל נכון.
מישהי פה כתבה בעמוד הזה על שרוול לפני 3 שנים, והיא סיפרה שקצת עלתה, ואח"כ ירדה.
אז תביני שזה צפוי וזה אפשרי. אבל את צריכה להיות מוכנה מראש, וכבר מעכשיו להתכונן רגשית וללמד את עצמך שזו לא טרגדיה להשמין קצת. ושיש דרך לרדת את מה שעלית, והכל יהיה בשליטה, אם רק לא תפחדי, ותהיי עם יד על הדופק, ותקבלי עזרה כמה שצריך, ותדעי מה קורה ואיך מתמודדים.
ואין מה לעשות, אלומה, תמיד יחסרו מילים שצריך יהיה להבין מההקשר ומההיכרות עם הראש של הכותב.
אחרת המגילות שלי יהיו יותר ארוכות, ואף אחד לא יקרא אותן.
עכשיו בקשר לשרוול - תביני, זה צריך לעודד אותך דווקא. למה?
כי את עושה הכנה עצומה לפני הניתוח, ואת מוכנה לכל מה שצפוי אחריו.
שתדעי לך, שלפני הניתוח שלי ישבתי וקראתי שנה שלמה באדיקות על כל הבעיות של הטבעת. כל התקלות שאנשים דיווחו בפורומים, וכל המצבים שראיתי אצל אנשים שאני מכירה בסביבתי. התבוננתי טוב טוב, מה הבעיה, מאיפה היא נובעת, ואם אני מבינה איך למנוע אותה אצלי או לא לחשוש ממנה לגבי.
ולכן הלכתי לניתוח מרוצה ושמחה, בטוחה בעצמי ויודעת מה לפני, והחלמתי בקלי קלות (כי שהולכים עם מורל גבוה, ההחלמה מן הסתם טובה יותר).
והנה - הגעתי עד הלום.
במשך השנים אחרי הניתוח קורה שאני משמינה, ואפילו הרבה - 8 קילו. אבל אני לא מפחדת מכך, ואני יורדת אותם (בלי לשנות את הטבעת), כי אני מוכנה למה שקורה, ומבינה מה קורה לי, ומכינה את הכוחות שלי בהתאם לנתונים.
אם הייתי נבהלת, לא הייתי יכולה להתנהל נכון.
מישהי פה כתבה בעמוד הזה על שרוול לפני 3 שנים, והיא סיפרה שקצת עלתה, ואח"כ ירדה.
אז תביני שזה צפוי וזה אפשרי. אבל את צריכה להיות מוכנה מראש, וכבר מעכשיו להתכונן רגשית וללמד את עצמך שזו לא טרגדיה להשמין קצת. ושיש דרך לרדת את מה שעלית, והכל יהיה בשליטה, אם רק לא תפחדי, ותהיי עם יד על הדופק, ותקבלי עזרה כמה שצריך, ותדעי מה קורה ואיך מתמודדים.
אלומת האור
New member
והעיקר והעיקר לא לפחד, לא לפחד כלל
את כותבת בשורה התחתונה שאם רק לא תפחדי ותהיי עם היד על הדופק... הכול יהיה בשליטה. זה נכון, אבל מצד שני את כן מפחידה אותה כשאת מוסרת לה נתונים לא מדויקים על *כל* מי שעשה שרוול כאילו הוא השמין בחזרה. מספיק שאחד לא השמין בחזרה כדי שזה כבר לא יהיה *כל*, את מבינה?
את כותבת בשורה התחתונה שאם רק לא תפחדי ותהיי עם היד על הדופק... הכול יהיה בשליטה. זה נכון, אבל מצד שני את כן מפחידה אותה כשאת מוסרת לה נתונים לא מדויקים על *כל* מי שעשה שרוול כאילו הוא השמין בחזרה. מספיק שאחד לא השמין בחזרה כדי שזה כבר לא יהיה *כל*, את מבינה?
אלומה, אני חושבת שלא הבנת גם את ההסבר שלי
*כל* מי שעשה שרוול ולא טיפל בבעיה שלו וסיגל לעצמו הרגלים נכונים, השמין אחרי שנים, כשגדלה יכולת האכילה.
אין אפילו אחד כזה שלא השמין במידה מסוימת.
ואי אפשר להיות עקשן על דקויות כאלה.
ואל תוסיפי לי מילים שלא אמרתי - לא אמרתי השמין בחזרה. הבהרתי לך היטב שגם השמנה של 10 קילו היא טראגית עבור בחורה כזו.
עם השמנה צריך להתמודד מההתחלה, ולא לחכות עד שחוזרים להשמין את הכל בחזרה!
מסרתי נתונים מדויקים. הסברתי לך למה, ואת חוזרת על הטענה שלך כאילו לא הסברתי כלום.
ואת השורה התחתונה כתבתי לך, ולא לה. את הרי מאוד מדייקת, אז תשימי לב למי אני אומרת מה.
*אותה* אני צריכה להפחיד, כי *היא* לא מפחדת בכלל, ועושה שטויות.
*אותך* לא צריך להפחיד, ואכן אף פעם לא כתבתי *לך* דברים מפחידים.
את לוקחת מה שאמרתי למקום שלילי עבורך, למרות שמה שאמרתי לך דווקא חיובי, ואת לא מוכנה לוותר על המקום השלילי הזה. חבל, כי הנכון הוא שתוותרי על הכיוון השלילי של הבנת הדברים שאמרתי *לך*.
*כל* מי שעשה שרוול ולא טיפל בבעיה שלו וסיגל לעצמו הרגלים נכונים, השמין אחרי שנים, כשגדלה יכולת האכילה.
אין אפילו אחד כזה שלא השמין במידה מסוימת.
ואי אפשר להיות עקשן על דקויות כאלה.
ואל תוסיפי לי מילים שלא אמרתי - לא אמרתי השמין בחזרה. הבהרתי לך היטב שגם השמנה של 10 קילו היא טראגית עבור בחורה כזו.
עם השמנה צריך להתמודד מההתחלה, ולא לחכות עד שחוזרים להשמין את הכל בחזרה!
מסרתי נתונים מדויקים. הסברתי לך למה, ואת חוזרת על הטענה שלך כאילו לא הסברתי כלום.
ואת השורה התחתונה כתבתי לך, ולא לה. את הרי מאוד מדייקת, אז תשימי לב למי אני אומרת מה.
*אותה* אני צריכה להפחיד, כי *היא* לא מפחדת בכלל, ועושה שטויות.
*אותך* לא צריך להפחיד, ואכן אף פעם לא כתבתי *לך* דברים מפחידים.
את לוקחת מה שאמרתי למקום שלילי עבורך, למרות שמה שאמרתי לך דווקא חיובי, ואת לא מוכנה לוותר על המקום השלילי הזה. חבל, כי הנכון הוא שתוותרי על הכיוון השלילי של הבנת הדברים שאמרתי *לך*.
שמעי יקירה....
אם יש לך משאלת התאבדות את בדרך הנכונה
אני לא אשת מקצוע אלא סתם אדם מהשורה...
את כל כך בדרך הלא נכונה
להשמין בקצב כזה בשביל לקבל אישור?
ואם תהרסי לעצמך את הברכיים על הדרך
או את מערכת העיכול (שגם ככה ביננו לא הכי בריאה בעולם)
או למה לא ללכת בגדול ולקבל התקף לב או זכרת או אני לא יודעת מה?
ורגע בכלל חשבת שכשאת הולכת לאבחון אצל פסיכיאטר זה נרשם לך
האם את באמת רוצה רישום פסיכיאטרי עליך?
בשביל לעבור ועדה?
למה את חושבת ששרוול זה זבנג והחיים יופי טופי?
שרוול נותן סוג של ריסטרט זמני שבזמן הזה את צריכה לעשות עבודה מאוד עמוקה וחזקה על עצמך נפשית ופיזית.
את יודעת מה כל הכבוד לרופא שמסרב לנתח אותך במצב שלך.
הוא לעומתך יכול לראות שעד שלא תעשי שינוי ועד שלא תביני כמה דברים
הוא לא יכול לעזור לך.
עכשיו את יכולה להתעצבן עלי על המילים והדברים הלא מחבקים שכתבתי
אבל את הכעסת אותי. ואני דווקא כן רוצה לומר לך הכי אמיתי שאפשר
את לא בדרך הנכונה.
אם יש לך משאלת התאבדות את בדרך הנכונה
אני לא אשת מקצוע אלא סתם אדם מהשורה...
את כל כך בדרך הלא נכונה
להשמין בקצב כזה בשביל לקבל אישור?
ואם תהרסי לעצמך את הברכיים על הדרך
או את מערכת העיכול (שגם ככה ביננו לא הכי בריאה בעולם)
או למה לא ללכת בגדול ולקבל התקף לב או זכרת או אני לא יודעת מה?
ורגע בכלל חשבת שכשאת הולכת לאבחון אצל פסיכיאטר זה נרשם לך
האם את באמת רוצה רישום פסיכיאטרי עליך?
בשביל לעבור ועדה?
למה את חושבת ששרוול זה זבנג והחיים יופי טופי?
שרוול נותן סוג של ריסטרט זמני שבזמן הזה את צריכה לעשות עבודה מאוד עמוקה וחזקה על עצמך נפשית ופיזית.
את יודעת מה כל הכבוד לרופא שמסרב לנתח אותך במצב שלך.
הוא לעומתך יכול לראות שעד שלא תעשי שינוי ועד שלא תביני כמה דברים
הוא לא יכול לעזור לך.
עכשיו את יכולה להתעצבן עלי על המילים והדברים הלא מחבקים שכתבתי
אבל את הכעסת אותי. ואני דווקא כן רוצה לומר לך הכי אמיתי שאפשר
את לא בדרך הנכונה.
תודה...................
כועסת? ממש לא...להיפך....שמחה שיש אנשים כמוכם.........
עכשיו לא לחוצה בעבודה, אז אסביר ולאט.............
מגיל 14 BMI נע בין 32-39BMI
אבל אף פעם לא חשבתי על ניתוח, הניתוח היה נראה לי מפחיד ומגביל מאוד, הייתי כל כך חזירה שפחדתי שהניתוח לא ייתן לאכול.
כל חיי הייתי בקבוצות אכילה, שמירה, כדורים, מלתעות, כל הזמן נלחמתי בשומן ונלחמתי.............
בשנה האחרונה התחלתי שוב דיאטה וירדתי 12 קילו, ואז..פתאום ללא הודעה מוקדמת, אופס , פתאום נגמרה הדיאטה.....
זה קורה לי בשניות מבלי לשים לב ....
התחלתי לשים לב כי רובם מסביבי עשו את ניתוח השרוול, וזה קסם לי , כן....פשוט קסם, זה יכול להיות פתרון קוסמי עבורי, הבעיה שלי באוכל היא הכמויות , אין לי בעיה של מתיקה/ארוחות וכדומה, אלא שהכמויות שלי אדירות, אני לא מרגשיה שובע ובגלל זה הדיאטות נעצרות לי,
במוח....אני כבר יודעת לקראת מה הולכת , אני זקוקה למשמר , לעצירה, למחסום
גם ביום יום בלי שום קשר לדיאטה אני אוכלת מסודר כל 3-5 שעות, אבל הכמויות מטורפות.
ולאחר הירידה במשקל האחרונה ה- BMI שלי ירד ל- 35.2 , אז כן, כדי להגיע לחלום אני במסע אכילה,
את כל הבדיקות לניתוח כבר קבעתי מהיום ועד סוף שבוע הבא (אחרי תחנונים לפקידות) , להאמין שיש לי כבר לו"ז?
צריך להבין שהנשמה שנלחמת כל יום וכל יום כבר עייפה, ורוצה ניתוח שישלוט על הגוף.
אני עם מוטיבצייה מטורפת שלא ניתן לתאר, אני כל כך רוצה ויודעת שאת הקיץ לא אצליח לעבור.............
נכון, הקופה שלנו מזעזעת ומקשה, אבל אני לבדי, כזו "קטנה" יוצאת למלחמה...........
ואם לצערי הקופה כרגע לא מאשרת, זו היא שהביאה אותי למצב הזה, BMI35.2 מספיק מאוד לניתוח עם המוטיבצייה שלי, הכנות שלי, ...............
אני מודה לכולם , שבת שלום ובשורות טובות...........
כועסת? ממש לא...להיפך....שמחה שיש אנשים כמוכם.........
עכשיו לא לחוצה בעבודה, אז אסביר ולאט.............
מגיל 14 BMI נע בין 32-39BMI
אבל אף פעם לא חשבתי על ניתוח, הניתוח היה נראה לי מפחיד ומגביל מאוד, הייתי כל כך חזירה שפחדתי שהניתוח לא ייתן לאכול.
כל חיי הייתי בקבוצות אכילה, שמירה, כדורים, מלתעות, כל הזמן נלחמתי בשומן ונלחמתי.............
בשנה האחרונה התחלתי שוב דיאטה וירדתי 12 קילו, ואז..פתאום ללא הודעה מוקדמת, אופס , פתאום נגמרה הדיאטה.....
זה קורה לי בשניות מבלי לשים לב ....
התחלתי לשים לב כי רובם מסביבי עשו את ניתוח השרוול, וזה קסם לי , כן....פשוט קסם, זה יכול להיות פתרון קוסמי עבורי, הבעיה שלי באוכל היא הכמויות , אין לי בעיה של מתיקה/ארוחות וכדומה, אלא שהכמויות שלי אדירות, אני לא מרגשיה שובע ובגלל זה הדיאטות נעצרות לי,
במוח....אני כבר יודעת לקראת מה הולכת , אני זקוקה למשמר , לעצירה, למחסום
גם ביום יום בלי שום קשר לדיאטה אני אוכלת מסודר כל 3-5 שעות, אבל הכמויות מטורפות.
ולאחר הירידה במשקל האחרונה ה- BMI שלי ירד ל- 35.2 , אז כן, כדי להגיע לחלום אני במסע אכילה,
את כל הבדיקות לניתוח כבר קבעתי מהיום ועד סוף שבוע הבא (אחרי תחנונים לפקידות) , להאמין שיש לי כבר לו"ז?
צריך להבין שהנשמה שנלחמת כל יום וכל יום כבר עייפה, ורוצה ניתוח שישלוט על הגוף.
אני עם מוטיבצייה מטורפת שלא ניתן לתאר, אני כל כך רוצה ויודעת שאת הקיץ לא אצליח לעבור.............
נכון, הקופה שלנו מזעזעת ומקשה, אבל אני לבדי, כזו "קטנה" יוצאת למלחמה...........
ואם לצערי הקופה כרגע לא מאשרת, זו היא שהביאה אותי למצב הזה, BMI35.2 מספיק מאוד לניתוח עם המוטיבצייה שלי, הכנות שלי, ...............
אני מודה לכולם , שבת שלום ובשורות טובות...........
בחורתי הצעירה
אני מנסה בכל זאת לדבר להיגיון שלך, שתפקחי את העיניים ותפסיקי לדמיין קסמים.
תראי איך החשיבה שלך הולכת - "קופ"ח לא מאשרת לי למרות שלדעתי BMI35 זה מספיק לניתוח - אז שיישב לה על המצפון שאני מתאבדת כך. היא הביאה אותי למצב הזה".
מה את אומרת לעצמך, בעצם? את מאשימה את הקופה, וזה מה שמעניין אותך, מי אשם? לא מעניין אותך כל מה שכתבנו לך שיקרה לך כתוצאה מההתנהגות שלך, היות שלכל האנשים שעשו כמוך זה קרה, ולא המצאת שום גלגל?
את חושבת שלמישהו מעניין מה יקרה לך, מלבד את עצמך, שתסבלי ותקללי את הרגע שחשבת בצורה כל כך הזויה?
אני יודעת שמחלת ההשמנה המורבידית, שאת סובלת ממנה בגדול מגיל 14, היא קשה מאוד, וקשה מאוד לרדת במשקל ללא ניתוח. אין לי ספק בכך.
וגם ברור לי שבעיית הכמויות והרעב היא בדיוק הבעיה שניתוח בא לפתור.
אבל הפיתרון אינו הפיתרון שאת בחרת! זה פיתרון התאבדותי, הרסני, שיפגע רק בך - לא בי, לא במנתח, לא בקופ"ח ולא בראש הממשלה.
תסתכלי מה את אומרת: "אני רוצה עכשיו, הרגע, לא מתכוונת לעבור את הקיץ, ובכל מחיר, גם במחיר הרס הבריאות לכל החיים. ובכלל לא מעניין אותי מה יקרה להשמנה שלי במשך השנים, ושהחשיבה שלי מטורפת ואני צריכה עזרה פסיכולוגית לאיזון החשיבה, כדי שאגיע בגיל 33 לחשיבה של בן אדם בוגר, ולא ילדה. אני רוצה עכשיו, הרגע, הנשמה עייפה, אני רוצה שניתוח ישלוט על הגוף ויש לי מוטיבציה מטורפת, ואני כל כך כל כך רוצה, והקופה פויה, ואני אעשה נגדה מלחמה!".
זה מה שהמוח שלך רואה - עכשיו, עכשיו, עכשיו - כמו ילד בן 3 שלא יכול לדחות סיפוקים (אפילו שגם הוא נדרש לכך!), ואל תבלבלי אותו עם עובדות.
מי אמר לך שיהיה לך ניתוח עד הקיץ? אנחנו כבר מזמן בקיץ.
למה החלטת שהניתוח ישלוט על הגוף? כי ראית קסמים כשהסתכלת על אנשים אחרים? את לא מבינה שהדמיון שלך רואה את זה, ולא המציאות? ראית את כל אלו שהשמינו? מה את מתכוונת לעשות לאחר שהניתוח כבר לא ישלוט על הגוף ותהיי שוב רעבה? זה לא עוד הרבה זמן, רק שנתיים אחרי הניתוח... תהיי רק בת 35. יש כל כך הבדל משמעותי בין 33 ל-35?
את בכלל לא מסתכלת על העובדות הנכונות, לא רוצה לשמוע על ההתמודדות לאחר ניתוח השרוול, לא מבינה שבלי להתכונן לניתוח ולעבוד איתו נכון, הוא לא יצליח ואת סתם הולכת לחתוך את הגוף בהתקפת טירוף. ואפילו בטוחה שתצליחי לעשות מלחמה בקופת החולים שלך. בזכות מה בדיוק?...
את לא מנסה בכלל לענות על השאלות ששאלתי אותך בתגובה הקודמת ובתגובה הזו. שלא ננסה לבלבל אותך עם עובדות. את מסתכלת רק מה את רוצה, וזהו. ולא רואה שום אופציות אחרות.
אבל הרי המשקל שלך בלאו הכי יעלה אם הדיאטה נפסקה. חסרים לך כרגע בערך 12 ק"ג לאישור של הוועדה. אז אפשר אפילו 7 מהם להעלות באמצעים מלאכותיים, אמצעי רמייה שונים (נלמד אותך אם זה מה שאת צריכה, נצבר פה ניסיון בנוגע לכך), והשאר - תני לזה לעלות לבד בקצב של הגוף, כי זה בטוח יעלה, אם את אחרי דיאטה.
או לחילופין, תעדיפי לחפש אפשרות של ניתוח פרטי, אצל מנתח שמוכן לנתח אותך פרטי גם בניגוד לקריטריונים (ימציא לך איזו מחלה נלווית ויסתדר עם החוקים). זה עולה הרבה כסף? אבל הבריאות שלך שווה אותו! תאמיני לי!
אולי בכל זאת תנסי לענות על השאלות ששאלתי אותך?
אני מנסה בכל זאת לדבר להיגיון שלך, שתפקחי את העיניים ותפסיקי לדמיין קסמים.
תראי איך החשיבה שלך הולכת - "קופ"ח לא מאשרת לי למרות שלדעתי BMI35 זה מספיק לניתוח - אז שיישב לה על המצפון שאני מתאבדת כך. היא הביאה אותי למצב הזה".
מה את אומרת לעצמך, בעצם? את מאשימה את הקופה, וזה מה שמעניין אותך, מי אשם? לא מעניין אותך כל מה שכתבנו לך שיקרה לך כתוצאה מההתנהגות שלך, היות שלכל האנשים שעשו כמוך זה קרה, ולא המצאת שום גלגל?
את חושבת שלמישהו מעניין מה יקרה לך, מלבד את עצמך, שתסבלי ותקללי את הרגע שחשבת בצורה כל כך הזויה?
אני יודעת שמחלת ההשמנה המורבידית, שאת סובלת ממנה בגדול מגיל 14, היא קשה מאוד, וקשה מאוד לרדת במשקל ללא ניתוח. אין לי ספק בכך.
וגם ברור לי שבעיית הכמויות והרעב היא בדיוק הבעיה שניתוח בא לפתור.
אבל הפיתרון אינו הפיתרון שאת בחרת! זה פיתרון התאבדותי, הרסני, שיפגע רק בך - לא בי, לא במנתח, לא בקופ"ח ולא בראש הממשלה.
תסתכלי מה את אומרת: "אני רוצה עכשיו, הרגע, לא מתכוונת לעבור את הקיץ, ובכל מחיר, גם במחיר הרס הבריאות לכל החיים. ובכלל לא מעניין אותי מה יקרה להשמנה שלי במשך השנים, ושהחשיבה שלי מטורפת ואני צריכה עזרה פסיכולוגית לאיזון החשיבה, כדי שאגיע בגיל 33 לחשיבה של בן אדם בוגר, ולא ילדה. אני רוצה עכשיו, הרגע, הנשמה עייפה, אני רוצה שניתוח ישלוט על הגוף ויש לי מוטיבציה מטורפת, ואני כל כך כל כך רוצה, והקופה פויה, ואני אעשה נגדה מלחמה!".
זה מה שהמוח שלך רואה - עכשיו, עכשיו, עכשיו - כמו ילד בן 3 שלא יכול לדחות סיפוקים (אפילו שגם הוא נדרש לכך!), ואל תבלבלי אותו עם עובדות.
מי אמר לך שיהיה לך ניתוח עד הקיץ? אנחנו כבר מזמן בקיץ.
למה החלטת שהניתוח ישלוט על הגוף? כי ראית קסמים כשהסתכלת על אנשים אחרים? את לא מבינה שהדמיון שלך רואה את זה, ולא המציאות? ראית את כל אלו שהשמינו? מה את מתכוונת לעשות לאחר שהניתוח כבר לא ישלוט על הגוף ותהיי שוב רעבה? זה לא עוד הרבה זמן, רק שנתיים אחרי הניתוח... תהיי רק בת 35. יש כל כך הבדל משמעותי בין 33 ל-35?
את בכלל לא מסתכלת על העובדות הנכונות, לא רוצה לשמוע על ההתמודדות לאחר ניתוח השרוול, לא מבינה שבלי להתכונן לניתוח ולעבוד איתו נכון, הוא לא יצליח ואת סתם הולכת לחתוך את הגוף בהתקפת טירוף. ואפילו בטוחה שתצליחי לעשות מלחמה בקופת החולים שלך. בזכות מה בדיוק?...
את לא מנסה בכלל לענות על השאלות ששאלתי אותך בתגובה הקודמת ובתגובה הזו. שלא ננסה לבלבל אותך עם עובדות. את מסתכלת רק מה את רוצה, וזהו. ולא רואה שום אופציות אחרות.
אבל הרי המשקל שלך בלאו הכי יעלה אם הדיאטה נפסקה. חסרים לך כרגע בערך 12 ק"ג לאישור של הוועדה. אז אפשר אפילו 7 מהם להעלות באמצעים מלאכותיים, אמצעי רמייה שונים (נלמד אותך אם זה מה שאת צריכה, נצבר פה ניסיון בנוגע לכך), והשאר - תני לזה לעלות לבד בקצב של הגוף, כי זה בטוח יעלה, אם את אחרי דיאטה.
או לחילופין, תעדיפי לחפש אפשרות של ניתוח פרטי, אצל מנתח שמוכן לנתח אותך פרטי גם בניגוד לקריטריונים (ימציא לך איזו מחלה נלווית ויסתדר עם החוקים). זה עולה הרבה כסף? אבל הבריאות שלך שווה אותו! תאמיני לי!
אולי בכל זאת תנסי לענות על השאלות ששאלתי אותך?
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.