פסיכולוגיה אבולוציונית
בהמשך לדיון עם קליגולה חשבתי לתת דוגמא שתדגים את הנושא אל פסיכולוגיה אבולוציונית, אבל קודם כל כמה מילות רקע. הרעיון הכללי הוא שבמוח שלנו, שעוצב על ידי האבולוציה, מורכב מדומיינים ספציפיים. כלומר, יש אדפציות ספציפיות שמעצבות את החשיבה שלנו והיוו יתרון לחיים בסביבה שבה המוח עוצב. חלק מההעדפות די פשוטות, למשל העובדה שגברים מעדיפים בחורות בגיל צעיר מכיוון שהן פוריות יותר ויש להם שנות פוריות ארוכות יותר, וחלק ברמה קודנטיבית גבוהה יותר ועל זה אני רוצה לתת את הדעת. Wason Selection Task היא אולי המנגנון הנחקר ביותר בתחום. לידה קוסמידס וג'ון טובי מאוניברסיטת סנטה ברברה הם המקדמים הבולטים ביותר שלה וכתב על זה הרבה. משימת ווסון הייתה ידועה הרבה לפני שהפסיכולוגים האבולוציוניים התעסקו בה אבל הם הסבירו אותה בצורה הטובה ביותר. בצורתה הבסיסית היא פועלת כך: יש לכם חפיסת קלפים שמסומנים משני הצדדים, אות מצד אחד ומספר מהצד השני. אם בקלף מסוים מסומנת האות D מצד אחד, אזי מהצד השני שלה מופיע המספר 3. כעת, יש מולכם ארבעה קלפים. על פי הכלל שזה אתה אמרתי לכם אלו קלפים אתם צריכים להפוך על מנת לודדא שהכלל הזה עובד כמו שצריך? הקלפים שמסומנים בצד אחד הם: D F 3 7 לפני שאני אתן את התשובה תחשבו על זה לרגע.... התשובה היא שהקלפים שחייבים להפוך אותם על מנת לבדוק אם הכלל עובד הם רק: D ו7. מכיוון שאם מאחורי D לא נמצאת הסיפרה 3 אז יש הפרה של הכלל, ואם יש D מאחורי הספרה 7 אז הכלל שוב מופר. שימו לב שאם יש 3 מאחורי האות F הכלל לא מופר מכיוון שלא אמרנו מה צריך להיות מאחורי F, וגם אם יש אות אחרת מאחורי המספר 3 אין כאן הפרה של הכלל כי רק מאחורי האות D צריך להיות 3. בהרבה מאוד מחקרים נמצא שרוב האנשים שהציגו לפניהם את השאלה הזו הופכים את הקלפים של D ו3 למרות שכפי שכבר ציינתי זה לא נכון. מסתבר שהרבה מאוד אנשים לוקים בלוגיקה כשהיא מוצגת בצורה מופשטת. כעת ניתן לכם את אותה השאלה בגירסא קצת אחרת: הכלל הפעם הוא כזה: אם אדם שותה בירה הוא חייב להיות מעל גיל 18. ואז מציגים לאנשים שוב 4 קלפים שבהם כתוב: שתיית בירה שתיית קולה בן 25 בן 16 ושואלים שוב את אותה השאלה איזה קלפים צריך להפוך על מנת לדווא שהכלל פועל. התשובה הנכונה פה היא שצריך לבדוק את אלו ששותים בירה ואת אלו שהם בני 16. בדיוק לפי אותו היגיון שיש לנו קודם רק שפתאום הכל נראה יותר ברור. משימה כזו שהוצגה לנחקרים הרבה יותר קלה לפתירה ויש שתי סיבות עיקריות: למשימה יש הקשר והיא לא סתם מופשטת, ובנוסף המטרה כפי שהוצגה במשימה השנייה היא לגלות אנשים שמרמים (בקשר לגיל השתייה שלהם). המחקר הזה שוחזר פעמים רבות בכל מיני הקשרים שונים ומשונים וכל מיני כללים שונים במקצת. מה התברר? שאנשים טובים יותר בלפתור בעיות כאשר יש להם הקשר סיפורי, אבל הכי הרבה טובים בלפתור זוג כזה של בעיות כאשר המטרה היא לתפוס רמאים. כאן בדיוק נכנסת הפסיכולוגיה האבולוציונית לתמונה ונותנת את ההקשר הרחב של הבעייה. מבחינה אבולוציונית יש חשיבות עצומה ויש יתרון אבולוציוני לאנשים שיכולים רמאים (cheater detector). זו הסיבה שלבני אדם יש דומיין מיוחד שעוזרים להם בזה. החל מקריאת שפת גוף וכלה בבעיות בעלות הקשר חברתי כמו זו שציינתי. יש לנו מודול קוגנטיבי שמתמחה בסוג כזה של בעיות ושהתפתח במשך תקופה ארוכה. אלו שהיו טובים במציאת רמאים בהקשרים חברתיים היה להם סיכויי שרידה גדולים יותר ולכן עם השנים היכולת הזו התחדדה ויש לנו אדפטציה אליה. הממצאים הללו שוחזרו גם בחברות יותר פרימיטיבות ולא רק מערביות. זה על קצה המזלג דוגמא, לאיך דברים שנראים בקונטקס אבלוציוני מקבלים משמעות רחבה יותר גם אם כיום לתפוס רמאים זה כבר לא דבר כל כך חשוב ואנשים ישרדו גם בלעדיו. הביקורת המרכזית על הנושא הייתה שהמנגנון שגורם לאנשים להיות טוב יותר במשימות הללו הוא לא של מציאת שקרנים אלא אחר, אבל כל תיאוריה אחרת נפלה כשערכו ניסויים. מי שרוצה לקרוא על הניסויים אני יכול לתת הפנייה למאמר שהם כתבו והם מרכזים את כל הממצאים שלהם.
בהמשך לדיון עם קליגולה חשבתי לתת דוגמא שתדגים את הנושא אל פסיכולוגיה אבולוציונית, אבל קודם כל כמה מילות רקע. הרעיון הכללי הוא שבמוח שלנו, שעוצב על ידי האבולוציה, מורכב מדומיינים ספציפיים. כלומר, יש אדפציות ספציפיות שמעצבות את החשיבה שלנו והיוו יתרון לחיים בסביבה שבה המוח עוצב. חלק מההעדפות די פשוטות, למשל העובדה שגברים מעדיפים בחורות בגיל צעיר מכיוון שהן פוריות יותר ויש להם שנות פוריות ארוכות יותר, וחלק ברמה קודנטיבית גבוהה יותר ועל זה אני רוצה לתת את הדעת. Wason Selection Task היא אולי המנגנון הנחקר ביותר בתחום. לידה קוסמידס וג'ון טובי מאוניברסיטת סנטה ברברה הם המקדמים הבולטים ביותר שלה וכתב על זה הרבה. משימת ווסון הייתה ידועה הרבה לפני שהפסיכולוגים האבולוציוניים התעסקו בה אבל הם הסבירו אותה בצורה הטובה ביותר. בצורתה הבסיסית היא פועלת כך: יש לכם חפיסת קלפים שמסומנים משני הצדדים, אות מצד אחד ומספר מהצד השני. אם בקלף מסוים מסומנת האות D מצד אחד, אזי מהצד השני שלה מופיע המספר 3. כעת, יש מולכם ארבעה קלפים. על פי הכלל שזה אתה אמרתי לכם אלו קלפים אתם צריכים להפוך על מנת לודדא שהכלל הזה עובד כמו שצריך? הקלפים שמסומנים בצד אחד הם: D F 3 7 לפני שאני אתן את התשובה תחשבו על זה לרגע.... התשובה היא שהקלפים שחייבים להפוך אותם על מנת לבדוק אם הכלל עובד הם רק: D ו7. מכיוון שאם מאחורי D לא נמצאת הסיפרה 3 אז יש הפרה של הכלל, ואם יש D מאחורי הספרה 7 אז הכלל שוב מופר. שימו לב שאם יש 3 מאחורי האות F הכלל לא מופר מכיוון שלא אמרנו מה צריך להיות מאחורי F, וגם אם יש אות אחרת מאחורי המספר 3 אין כאן הפרה של הכלל כי רק מאחורי האות D צריך להיות 3. בהרבה מאוד מחקרים נמצא שרוב האנשים שהציגו לפניהם את השאלה הזו הופכים את הקלפים של D ו3 למרות שכפי שכבר ציינתי זה לא נכון. מסתבר שהרבה מאוד אנשים לוקים בלוגיקה כשהיא מוצגת בצורה מופשטת. כעת ניתן לכם את אותה השאלה בגירסא קצת אחרת: הכלל הפעם הוא כזה: אם אדם שותה בירה הוא חייב להיות מעל גיל 18. ואז מציגים לאנשים שוב 4 קלפים שבהם כתוב: שתיית בירה שתיית קולה בן 25 בן 16 ושואלים שוב את אותה השאלה איזה קלפים צריך להפוך על מנת לדווא שהכלל פועל. התשובה הנכונה פה היא שצריך לבדוק את אלו ששותים בירה ואת אלו שהם בני 16. בדיוק לפי אותו היגיון שיש לנו קודם רק שפתאום הכל נראה יותר ברור. משימה כזו שהוצגה לנחקרים הרבה יותר קלה לפתירה ויש שתי סיבות עיקריות: למשימה יש הקשר והיא לא סתם מופשטת, ובנוסף המטרה כפי שהוצגה במשימה השנייה היא לגלות אנשים שמרמים (בקשר לגיל השתייה שלהם). המחקר הזה שוחזר פעמים רבות בכל מיני הקשרים שונים ומשונים וכל מיני כללים שונים במקצת. מה התברר? שאנשים טובים יותר בלפתור בעיות כאשר יש להם הקשר סיפורי, אבל הכי הרבה טובים בלפתור זוג כזה של בעיות כאשר המטרה היא לתפוס רמאים. כאן בדיוק נכנסת הפסיכולוגיה האבולוציונית לתמונה ונותנת את ההקשר הרחב של הבעייה. מבחינה אבולוציונית יש חשיבות עצומה ויש יתרון אבולוציוני לאנשים שיכולים רמאים (cheater detector). זו הסיבה שלבני אדם יש דומיין מיוחד שעוזרים להם בזה. החל מקריאת שפת גוף וכלה בבעיות בעלות הקשר חברתי כמו זו שציינתי. יש לנו מודול קוגנטיבי שמתמחה בסוג כזה של בעיות ושהתפתח במשך תקופה ארוכה. אלו שהיו טובים במציאת רמאים בהקשרים חברתיים היה להם סיכויי שרידה גדולים יותר ולכן עם השנים היכולת הזו התחדדה ויש לנו אדפטציה אליה. הממצאים הללו שוחזרו גם בחברות יותר פרימיטיבות ולא רק מערביות. זה על קצה המזלג דוגמא, לאיך דברים שנראים בקונטקס אבלוציוני מקבלים משמעות רחבה יותר גם אם כיום לתפוס רמאים זה כבר לא דבר כל כך חשוב ואנשים ישרדו גם בלעדיו. הביקורת המרכזית על הנושא הייתה שהמנגנון שגורם לאנשים להיות טוב יותר במשימות הללו הוא לא של מציאת שקרנים אלא אחר, אבל כל תיאוריה אחרת נפלה כשערכו ניסויים. מי שרוצה לקרוא על הניסויים אני יכול לתת הפנייה למאמר שהם כתבו והם מרכזים את כל הממצאים שלהם.