פסיכולוגיה בגרוש?

[bilitis]

פסיכולוגיה בגרוש?../images/Emo60.gif

פסיכלוג טוב בוחרים לפי 2 מאפיינים שאין בילתם 1.צדעות מכסיפות: המראות על נסיון חיים עשיר 2.סובל מטחורים :אינדיקציה ברורה להיותו שותף להבנת מהות הסבל האנושי אני להוותי נתגלגלתי לטיפולה של פסיכולוגית צעירה ונאה שהייתה טולה בי את מבטה תכול העיניים מהנהנת קלות בראשה ושותקת כמו דג הפורל רק ברגע הנכון היה נפלט מפיה בקול רך המשפט"נסתפק בזה להיום" כך עברה שנה שלמה אני מברבר בדם ליבי והיא מנענעת בראש עד הרגע הנשגה:" נסתפק בזה להיום" הפגישות שפרו מאוד את המצב של........................... הפסיכולוגית שוב מנהל סניף הבנק מחייך כהיא נכנסת אפשר להחליף את ריהוט הסלון המתבלה ואפילו לצאת לנופש בשלישיה{ היא הבעל ויועץ הנישואין שלהם} ולגבי? אין לי מושג אמרו לי שעשיתי ווינטלציה לרגשותי וגם זה חשוב אחר שנה נפרדנו בלי כאב בלי דמעות לפעמים בחשכת הלילה עת אני שוכב נים לא נים נאבק בשינה הממאנת להגיע אני שומע מאי שם את הקול הרך מלחש באוזני"נסתפק בזה להיום"

 

[גילה זילברמן]

נסתפק בזה להיום... ../images/Emo8.gif

 

[bilitis]

עצב חשוף?../images/Emo59.gif

 

[יונה לבנה 1]

בילי

אני למדתי לזהות מי עומד מולי,אני לא מצפה מפסיכולוג מהנהן בפגישה הראשונה שניה ,שפתאום יתחיל לדבר,אז אני עוזבת ומחפשת אחר. כך מצאתי מטפלת מדהימה שהובילה אותי להביט על המתרחש בי פנימה ללא איום. אחרי שנתיים נפרדנו .

 

[גילה זילברמן]

היחס אלי ושלבים בהתפתחות קבוצה

ככל קבוצה אחרת, גם הפורום שלנו הוא קבוצה. אמנם חברי הפורום אינם קבועים, יש מצטרפים ועוזבים, ובכל רגע נתון ההרכב קצת שונה, ובכל זאת- קבוצה. וכמו כל קבוצה, גם הקבוצה שלנו עוברת שלבים. בשלב הראשוני כל משתתף צריך להחליט האם הוא רוצה להשתייך לקבוצה ובאותו זמן להתמודד עם החרדה שאחרים לא יקבלו אותו ולכן קיים צורך להכיר את האחרים ולהציג "אני מושלם". המטרה של הקבוצה בשלב זה היא ליצור זהות קבוצתית ותחושה של מקום בטוח להיות בו. זה מקביל לשלב הינקות והילדות בהתפתחות הילד, שבו הילד זקוק לדמות אם, לגישה עדינה ודואגת ולאווירה חמה ומקבלת. בדומה לקשר הראשון אם-ילד, כך גם הקשר עם המנחה מתאפיין בתלות ובקבלה. בשלב השני, ייתכנו חילוקי דעות בין חברי הקבוצה ויכולה להופיעה אווירה של תחרות, מרד ועוינות שאינה פוסחת גם על המנחה (או מנהלת הפורום). חברי הקבוצה מתמודדים עם השאלה, מי הם בעלי ההשפעה והכח בקבוצה? מה מקומי ומהי מידת כוחי? כיצד אוכל להיכלל בצד המנצח, במי עלי לתמוך? החברים בודקים גם את המנחה- האם יוכלו לבטוח בו, אי הוא מטפל בעימותים? האם הוא חזק או חלש? מטרת הקבוצה בשלב זה לפתח סובלנות לכעסים ולפתח מנגנון לפתרון עמותים יחד עם מתן לגיטימציה וקבלה של יחודיות ושוני של כל אחד מחברי הקבוצה. שלב זה בחיי הקבוצה מקביל לשלב ההתבגרות בהתפתחות הילד, המאופיין בקשר עם קבוצת החברים, למרד בסמכות ההורית ובבנייה של זהות ייחודית. בהקשר זה, אני רואה את הדיון סביב פסיכולוג שווה\פסיכולוג אימפוטנט שלא עוזר, את שאלותיו של טלכ לגבי הכשרתי כפסיכולוגית ואת הפצצה המסוגננת שבילי שולח לכווני. אני מקווה להיענות לאתגר ולנווט את הקבוצה שלנו קדימה. מקווה שהוספתי מימד נוסף להסתכלות על הדינמיקה שקורית בין החברים ובין החברים לביני, פה בפורום.