טוב, אז למרות שכבר עניתי כמה פעמים....
תמיד שמח לשפוך אור נוסף.
אז ככה: הפסיכולוגיה הקוגניטיבית הוא תואר מחקרי בעיקרו. הוא מתעסק בכל מה שקשור לקוגניציה=מחשבה. ז"א תהליכי קשב, זיכרון, תפיסה, מצבי מודעות, רגשות ועוד.
התואר עצמו הוא מכוון מחקרית. זאת אומרת שרוב ההכשרה אם לא כולה היא תיאורטית וביצוע ניסויים. המטרה היא פיתוח של מודלים חדשים. רובו של המחקר עוסק בבני אדם אך יש גם מחקרים לא מעטים על חולדות וקופים שלרוב גם הם לא כוללים ניתוחים.
צריך המון סבלנות לפרטים, צריך חשיבה מקורית יחד עם חשיבה לוגית מעמיקה, כישורים סטטיסטיים טובים מאוד ויכולת עבודה עצמאית.
אמנם הכיוון העיקרי הוא הכשרה מקצועית של חוקר אך ישנן עבודות מחוץ לאקדמיה: ייעוץ למשרדי פרסום, תכנון ממשקי מחשב, תכנון ממשקי אדם-מכונה, מכוני מחקר פרטיים, הוראה במכללות, הוראה בבתי ספר (צריך תעודת הוראה) ועוד.
אפשר אגב גם לעשות תואר שני בקוגניטיבית ואז התמחות טיפולית בחינוכית או בתחום אחר...
אם יש עבודה? לא יכול לענות לך על זה כי זה לא משהו מובטח. התואר עצמו לא מקנה לך יכולות לעבודה מחוץ לאקדמיה, אם תרצי לעבוד מחוץ לאקדמיה תאלצי ללמוד תחומים נוספים המתקשרים לפסיכולוגיה קוגניטיבית, שאת רובם אגב ניתן ללמוד תוך כדי עבודה.
התואר פותח הרבה דלתות, אבל אלו לא דלתות אוטומטיות.
השאלה היא כפולה לדעתי, מצד אחד, ללכת למשהו שמעניין אותך אבל לא בטוח שיש בו עבודה, מצד שני ללכת למשהו לא מעניין או פחות מעניין שיש בו עבודה. אני אישית בחרתי ללכת למה שעניין אותי ואני לא מצטער על כך למרות שיש תקופות פיננסיות לא קלות. בנוסף, אף אחד גם לא מבטיח עבודה לעורך דין או כלכלן.
בכל בחירה שתעשי יש תג מחיר, השאלה היא איזה מחיר את מוכנה לשלם.
שיהיה בהצלחה בכל אשר תפני
