פסיכולוג ש"הולך יחף"

[לילוש באה לביקור]

פסיכולוג ש"הולך יחף"

היי לכולם.
אני סטודנטית לפסיכולוגיה (תואר ראשון) ורוצה להמשיך לתואר שני בתחום. רציתי לשאול לגבי דעתכם בקשר למצב שלי, ואשמח אם תהיו כנים ככל שניתן (גם אם התשובות לא נעימות\פוליטיקלי קורקרטיות) לגבי מה שקורה בשטח.

אני סובלת מהפרעת אישיות גבולית וכן הפרעה דו-קוטבית שכעת ברמיסיה, יחד עם זאת ההתמודדות היא מאבק מתמשך ולעיתים מתיש. האם העובדה שאני מתמודדת עלולה להיות בעוכריי בקבלה לתואר שני בפסיכולוגיה?

תודה רבה לכם מראש

 

[Lady of the masks]

לא כולנו הולכים יחפים?

או כמו שהחניכה שלי אמרה: "את הולכת להיות פסיכולוגית?! לא! זה אומר שאת פסיכית..."
אני לא יכולה לאמר לך אם זה יהיה לך לרועץ. מה שכן, בעיני כולנו קצת "פסיכיים" הכל עיניין של התמודדות. אני מאמינה שמה שהופך (או יהפוך) אותנו לטובים בתחום, זו דווקא היחודיות שלנו ומה שאנחנו מבאים איתנו-בעיקר ההתמודדויות הלא פשוטות שלנו, וכן, כל ההפרעות שלנו. זה נותן לך פן נוסף. אני בטוחה שתוכלי להיזדהות יותר בשל כך-ובעיני, זה ההבדל בין אדם ששינן תאוריות לבין אדם שלומד התנהגות ומנסה קצת לשפר אותה בדרך.
ובכלל זו יהירות לשמה (לדעתי ) אם את בריאה לגמרי שבה לזור לאחרים.

(חשבי על זה-זה כמו להגיד לנכה על כיסא, "למה אתה לא קם ללכת? זה כל כך קל.)

 

[לילוש באה לביקור]

אני מאוד מסכימה איתך.

נגעת בעוד נקודה שמאוד מעצבנת אותי למרות שלא כל כך קשורה לדיון. אנשים שאומרים "צא מזה", "תן חיוך הכל לטובה", "עזוב אותך הכל בראש" ועוד כל מיני קלישאות עזרה עצמית שאני שומעת מאנשים אינטלגנטים אבל כל כך בורים בתחום הזה. ואני לרוב נותנת את דוגמא דומה לשלך, ואומרת להם שכמו שהם לא יגידו לחולה סרטן או לאדם עם מחלת לב "צא מזה" הם לא יכולים להגיד לאדם עם סכיזופרניה או דיכאון "צא מזה". אני חושבת שזה גם קשור לזה שפסיכולוגיה נתפסת כמשהו שכל אדם עם קצת קומון סנס וניסיון חיים יכול לעסוק בה ולתת עצות בעיני ההדיוטות.

לגבי הקבלה לתואר שני אני מניחה שמה שאמרת ידוע גם לאנשי התחום ולאנשים שעורכים את הראיונות, אבל כמו שפגשתי הרבה פסיכולוגים שיפוטיים רוויי סטיגמות בחיי, כך אני חוששת שהמראיינים יחטאו בסטיגמות ושיפוטיות. אני מאוד מקווה שאתבדה.

 

[Lady of the masks]

צודקת, תמיד יהיו גם כאלה

אבל, בעיני הכל תלוי באיך את מציגה את זה. אני חושבת שזה יותר יתרון ומחסרון בתחום הזה. זה מו שאמרתי מאפשר הבנה עמוקה הרבה יותר, אולי יותר מכל שאלון או מחקר

 

[לילוש באה לביקור]

תודה.

 

[sense9]

אאל"ט, זה לא אמור להוות מכשול,

אלא זה תלוי באופן ההתמודדות והטיפול, ואיך זה יבוא לידי ביטוי בטיפול שתעניקי.
יש לא מעט פסיכולוגים שבעצמם סובלים מהפרעה בי פולרית וכד'.

 

[לילוש באה לביקור]

כן שמעתי על זה. מקווה...

 

[manson23]

אפשר גם להסתכל על זה כיתרון

בהנחה ואת מאוזנת ומצליחה להתמודד עם המצב, את יכולה להבין מטופלים עם הפרעות דומות יותר טוב מכל מטפל אחר והם (המטופלים) ירגישו יותר בנוח במחיצתך.

לדעתי שווה לנסות;

 

[ינוקא1]

מי שנהיים מטפלים

בדרך כלל זה דווקא האנשים עם ה"הפרעות".

הלימוד והתהליך שעוברים הוא גם כן מסע לריפוי עצמי.