פסיכולוג

אטל81

New member
פסיכולוג../images/Emo4.gif

לפני כמה שבועות התכתבתי בפורום הזה. אני אתן רקע קטנטן לגבי מה שאמרתי באותה הודעה: ובכן, חבר שלי סובל מהתקף חרדות, (כך הוא טוען). יש לו בעיה לנסוע ברכב לנסיעות ארוכות (גורם לו לבחילה) ופחד מטיסה (למרות שאף פעם לא עלה על מטוס), יש לו בעיה לצאת לטיולים רגליים, כיוון שהוא חושש שאם יקרה לו משהו כגון - התעלפות, או שהוא יעקץ וכו'... לא יהיה מישהו שיעזור לו. הוא רוצה להיות בטוח במקום סביבתו ומעדיף מאוד מאוד שמסביבו יהיה רופא, שישרה אליו בטחון! מהרבה שיחות שערכתי עם חברי, סיפרתי לו שזה קצת מתסכל אותי שאנחנו לא יוצאים, אני מאוד אוהבת טבע, ואוהבת לטייל, הוא טוען שגם הוא אוהב את הדברים האלו, אבל צריך, כמו שאמרתי למעלה, להיות בטוח שבמקרה חס וחלילה קורה משהו, יש מישהו מוסמך שיכול להרגיע אותו ולטפל בו במקרה הצורך. הוא מוכן ללכת לטיפול בפסיכולוג אבל... הוא חושש שהדבר יסגור בפניו דלתות, במקרה והוא ירצה להתקבל למקומות עבודה ועוד..... מה אתם אומרים?? (יצא קצת ארוך, איתכם הסליחה!)
 
חוסר הנכונות לקחת שום סכון שהוא

את המאמר על שינוי גישות. החשש להתרחק מהבית, לצאת אל הטבע והצורך שיהיה רופא או בית חולים בקרבת מקום, קשורים לגישה כלפי החיים שאומרת שאם אין בטחון של מאה אחוז שלא יקרה שום דבר רע, אז לא זזים. זו גישה מאד מגבילה. אני ממליצה לך לתת לו לקרוא את המאמר על שנוי גשות. זה עשוי להתחיל תהליך של שנוי אצל חברך ולתת לו את האומץ לנסות גישה אחרת, יותר מאפשרת ופחות נוקשה ומגבילה כלפי החיים. לגבי הסטיגמה שבפנייה לפסיכולוג- אינני חושבת שכל פנייה לפסיכולוג צריכה להיות מדווחת למקום העבודה ובכל מקרה, אין זה כל כך סטיגמטי. ושוב- עליו להחליט לגבי סדר עדיפויות. אם חשוב לו לצאת מהמקום הצר שהוא נמצא בו, עליו להתחיל לזוז בכוון ולהסכים לקחת על עצמו את הסכונים הנילווים.
 
למעלה