פסימיות (זהירות ארוך)

[רונצי]

פסימיות (זהירות ארוך) ../images/Emo4.gif

תמיד הייתי בטוחה שברגע שאני ארצה אני אכנס צ´יקצ´ק להריון, הרי המחזור שלי סדיר כמו שעון ואני יודעת בדיוק מתי אני מבייצת, אבל כנראה שלמישהו שם למעלה היו ועדיין ישנן תוכניות אחרות עבורי (וגם עבור בעלי). פתאום היום זה צנח עליי, התחושה הזו שזה פשוט הולך לקחת זמן... שלי זה לא יבוא בקלות ושלא תבינו אנחנו כבר בטיפולים 4 חודשים אבל איכשהו עדיין הייתי בטוחה שזה עניין פורמלי, רק כדי שאני לא אחשוב שזה מובן מאליו, והכל יסתדר עם קצת איכסהקלומין וזהו! כנראה כל הייאוש הזה בא כתוצאה מזה שאני א. על הורמונים ב. הם לא מי יודע מה מזיזים לגוף שלי. יש ימים שאני מרגישה פשוט נבגדת, שהגוף שלי בוגד בי, שאין לי שליטה...זה פשוט מתסכל! טוב, אז החודש, חודש ראשון לזריקות (פרגונל), היום אחרי 6 ימים עשיתי אולטראסאונד והמצב הוא שיש זקיק אחד (20 מ"מ) ורירית 6 מ"מ שזה רע... עכשיו אני מחכה לתוצאות בדיקת הדם כדי לראות עד כמה אני קרובה לביוץ או כמו שהרופא אמר כמה אפשר לדחות אותו כדי לתת לרירית עוד קצת זמן לגדול. וזו, זו הבעייה (הרי אין לנו שום בעייה) כל חודש, לא משנה על מה אני ביום ה 10/11 יש זקיקים ענקיים ורירית שלא מצליחה להדביק את הקצב, מה עושים??? הגעתי לעבודה וישר כתבתי אליכן, איזה מזל שאתן פה, כבר אני מרגישה (קצת)פחות מועקה. שיהיה שבוע טוב, עם בשורות טובות כמו של כוכי...אמן, אמן ואמן

 

[עמית@]

רונצ´- תבקשי מהרופא לצרף ל"חבילה"

גם פרוגינובה או אסטרופם, שתפקידם לעבות את הרירית בלי להשפיע על הזקיקים (היות והם מכילים רק אסטרדיול) לעיתים זה עוזר, (גם לי יש רירית די דקה באופן תמידי ומעצבן) ואם רואים שזו בעייה, אפשר לבצע היסטרוסקופיה לבדוק את תקינות הרירית. הרופא שלי טוען שזו לא בעייה, ואפשר להרות כך. אני עוד לא בהריון

תתעודדי, (אני מקווה..) בסוף (או בהתחלה) זה יצליח לך.

 

[באאבו]

אממממממ.. עם מה אני אתחיל???

טוב, פרה פרה: קודם כל, גם אני חשבתי פעם שאני אכנס להריון רק מהריח של ה... ויותר מזה, לפני 5 שנים נכנסתי להריון בטעות.. (ועשיתי הפסקת הריון!!), ככה שחשבתי שכשאני ארצה, אז יבוא לי בקלות... אין לזה חוקים, ואת צודקת!! מלמעלה החליטו שלא עכשיו, אז לא עכשיו!! (לי זה עוזר נורא בתפילות..) |תחילת הדגשה|לגבי הזקיק|סיום הדגשה| מה את רוצה ממנו??? במקום שתעודדי אותו, את מדכא אותו??? פרופ´ זיידמן סיפר על מישהי שהיתה עם רירית 3 שהרתה!!! (והיא רצתה לוותר על הטיפול באותו חודש, והוא התעקש להמשיך). אז הכל יכול להיות, ותני לה עוד יום, והיא תהיה כבר 7... וגם אני נמצאת בקבוצה הלא מוסברת... הכל בסדר גמור, צילום רחם, בדיקות זרע, ביוץ, הורמונים, רירית .. הכל!!! אבל כנראה שעדיין לא חקרו לגמרי את מערכת הרבייה שלנו, וכנראה שיש דברים שאנחנו לא יודעים... (או שזה סתם סטטיטטיקה, ואנחנו נמצאים בצד הגבוה שלה..) |תחילת הדגשה|לגבי התיסכול|סיום הדגשה| מישהי הגדירה את זה פה פעם: משחק הסולמות... כנראה שיהיו לך תקופות קשות, שהכל יראה לך מבעס, וקשה, ונאחס, ולא הולך.. ויהיו תקופות שתרגישי בסדר גמור עם הכל.. עוד דוגמא ממני??? לפני כמה חודשים הרגשתי שאני לא מסוגלת יותר לסחוב!! עזבתי את הפורום, עזבתי את הטיפולים, התנתקתי מהכל... ועכשיו, ברוך השם, אני מרגישה בסדר גמור, ואפילו מצויין.. אני מאד מעודדת, ולוקחת בחשבון שהחודש לא אכנס להריון, ואולי גם לא בחודש הבא (ואם יבוא, אז שיהיה בהפתעה..

).. כי זה בסוף יבוא!! (תראי כמה הריונות יש כאן בפורום..) זהו, בערך.. כתבתי מגילה ארוכה, וניסיתי לתת לך לראות את הדברים קצת אחרת

... כי הסיפורים שלנו די דומים.. (בערך) מקווה שהצלחתי, קצת..

בהמון הצלחה, באבו

 

[סיגל היי-טק]

באאבו - הצלחת לעודד גם אותי ../images/Emo9.gif

 

[באאבו]

איזה יופי!! ../images/Emo6.gif

 

[..נעמה]

רונצי יקרה

אני קוראת את מה שכתבת וזה בדיוק מה שהיה אצלי. 3 חודשים איקקלומין עם רירית דקה ועוד חודש מנוגון עם רירית דקה. החודש בנוסף למנוגון קיבלתי מיקרופירין שזה סוג של אספירין שאמור לעזור לרירית, ואכן לתדהמתי ותדהמת הרופאה זה עזר!!! הריון עדיין אין אבל גם זאת התקדמות!!! לצערי, עד שמצליחים לעלות על רזי הגוף שלנו ולהתאים את המינון לפעמים זה לוקח יותר זמן מהצפוי. מקווה שזו תהיה בשבילך הפעם האחרונה.

 

[סאני המצליחה]

נעמונת??? מותר שאלה???

מה הבעיה בדיוק אצלך שנתנו לך מיקרופירין? ומה היה עובי הרירית לפני התרופה, ומה אחרי? כי כידוע, אצלי לאחר הלידה של התאומים שלי

אין לי רירית מדהימה... יותר נכון לומר שהיא זוועה.....

כי אני רוצה לדעת אם יש טעם להציק לרופא שלי שיתן לי גם. O-: תודה רבה. סאני.

 

[..נעמה]

סאניק,

הרירית לא עברה את גבול ה- 6 גם באיקקלומין וגם מנוגון והחודש ביום ה- 13 היתה 9. שיהיה בהצלחה!!!

 

[סיגל היי-טק]

רונצי - לא להתיאש כ"כ מהר, חמודה |חיבו

לגבי ה"זמן" אני יכולה לכתוב לך הרבה דברים שכבר נכתבו כאן. כל אחת מאיתנו מיקמה לה את הולדת הילד באיזה נ"צ על גבי ציר הזמן שלה, עד שהיא נוכחה, שגם אם זה הגוף שלה ("והוא ברשותה" כמו שאומרים הילדים הקטנים), הוא לא תמיד עושה מה שהיא רוצה. כולנו מתכננות שעד גיל XX נהיה נשואות, ועד גיל XX נשלים את התואר הראשון/שני/שלישי, ועד גיל XX יהיו לנו ילד/ים, ועד גיל XX...ועד גיל XX... אבל בפועל זה לא עובד כך. אז דבר ראשון תפסיקי לחשוב על הנ"צ הללו, כי הם רק עושים שחור על הנשמה, וזה לא מה שאת זקוקה לו עכשיו. ולגבי בגידת הגוף - אני מבינה על מה את מדברת. אבל אל תכעסי על הגוף שלך. אני לא מזלזלת בבעיות שלנו, חלילה, אבל באמת שיש צרות גדולות יותר שמכניסות אותנו לפרופורציה (רק שלשום נודע לי שלחברה טובה של הורי גילו בצקות בראש, וישר חשבתי על ה"תיק" שלנו ואמרתי "תודה" שאלו הן בעיותיי). אז אל תכעסי על הגוף שלך. תפנקי אותו, ותאהבי אותו והוא יחזיר לך אהבה מתוקה. מחזיקה לך אצבעות, סיגל

 

[שמש קטנה]

רונצי יקרה

אני לא כ"כ מבינה בריריות וגם ראיתי שכבר ענו לך, אז בקשר לפסימיות, שנראה לי שהיא כרגע הבעיה הבוערת יותר וגם יותר בשליטתך (עד כמה שזה ישמע לך מוזר): לפעמים לוקח זמן עד שקולטים מה המצב, ואני מתכוונת מה המצב באמת על כל המשמעויות שלו. לך זה לקח כמה חודשים, ויכול להיות שיותר טוב ככה. עלינו זה נחת בבום כזה, בשיחת טלפון עם רופאה ממרפאת הפוריות, ובחיים לא אשכח את ההרגשה... בכל מקרה, ככל שמתקדמים בטיפולים, יש תמיד עליות ומורדות, וגם כשיהיה נדמה לך שהפנמת את הכל וברור לך מה זה אומר- הנפילה יכולה להגיע שוב. לא יעזור שום דבר- כולנו רוצות ע - כ - ש - י - ו!!! יש דברים מתסכלים בטיפול, ביניהם חוסר השליטה (די הגיוני, הרי מה שאנחנו עושים הוא לא הכי טבעי שיש) אבל בינינו, על יתר הדברים בחיים יש לנו שליטה מלאה? אני לא רוצה להאריך יותר מדי, אבל חשוב לי לומר לך 2 דברים: אמרה לי פעם הרופאה שלי (רופאת נשים "סתם" אבל מיוחדת במינה): טיפולי פוריות הם כמו טסט. מנסים, נכשלים, ונגשים שוב עד שמצליחים (ובבקשה אל תתחילו עכשיו לספר כמה טסטים עשיתן ומה זה אומר לגבי הטיפולים. תודו שהרעיון לכשעצמו יפה). ואני הוספתי- אחרי שעוברים טסט, את אף אחד כבר לו מעניין כמה טסטים עשית, העיקר שיש לך רשיון ביד. לא באתי להטיף מוסר, ומי אני שאדע למה זה קורה לנו- אבל באופן אישי, אני קיבלתי שיעור רציני בסבלנות בזכות העניין הזה. מקווה שלא דיכאתי אותך עוד יותר. את הרי יודעת שבסוף יהיה טוב, ויציף אותך כזה אושר שתשכחי את הכל. עד אז-אנחנו כאן.

 

[מרב.]

זה בדיוק מה שאני אומרת לגבי הטסטים:

היום כשאנחנו בטיפולים, אנחנו סופרות כל טיפול, זוכרות נתונים, מספרים, כמה הזרקנו ומתי הורידו מינון, וכמה זקיקים וכמה רירית הייתה- בכל אחד מהטיפולים שעברנו. אני בטוחה שאני לא אשכח את התקופה הזו, אבל משוכנעת לחלוטין שכאשר אחזיק בידי את התינוק שלנו (הלב מחסיר פעימה רק מלכתוב את זה), הכל יהיה חסר משמעות. בתחילת הטיפולים נפגשתי עם חבר ללימודים, ואגב הפגישה הסתבר לי שגם בתו התינוקת נולדה מטיפולים, חקרתי אותו ארוכות על כמה עברו עד לתוצר החייכן המיוחל, ונדהמתי מכך שהוא לא בדיוק זכר כמה הזרעות או הפריות עשו. לא משנה שכאשר דיברתי עם אשתו היא אמרה- מה פתאום! ונתנה נתונים אחרים לגמרי (גברים

) רונצ´י, תתעודדי, ההרגשה הזו היא מכשול רציני שפוקד כל אחת מאיתנו חווה- ועוברת. כמו בשיר של שב"כ ס´- אני נופל וקם, נופל וקם- זה נכון לכל דבר בחיים, ובוודאי גם לתהליך שאנחנו עוברות. אבל בסוף התהליך שלנו מחכה מתנה ששווה הכל... אני לא כ"כ חווה את ההרגשה שהגוף בוגד בי, לוידת למה, אולי כי המחזורים שלי לא היו סדירים מעולם, ואף פעם לא ממש הבנתי עד תומו את תהליך הבאת הילדים לעולם (זה לא עניין אותי), אבל מבינה את ההרגשה- ויודעת שעם קצת עזרה חיצונית זה עובר. הקטע שלי ניסוי ותעיה קצת מעיק עד שעולים על הנוסחה נכונה- יכול להיות שיחליפו את ההורמון או שיוסיפו משהו לעיבוי הרירית, אבל אל דאגה- זו הרירית תגדל גם תגדל. חיבוק, רונצ´י, מחר יהיה יום מחייך יותר, מרב

 

[רונצי]

חמודות שלי -- תודה!

דמעות עולות לי, על כל תגובה שאני קוראת, כנראה זה קצת מהעצב וקצת מהאושר על התמיכה שאתן מעניקות לי ולכל אחת אחרת בבית הזה... אז תודה, תודה רבה. ומבטיחה לחייך מחר ואם עוד לא מחר אז מחרתיים (כמו השיר). נשיקות

 

[salpter]

קשה, קשה אנחנו לפחות 3 שקמו היום

בבוקר לכאורה לאופטמיות (רונצ´י, מיכל ואנכי) אבל אין מאיפה כבר לשאוב אני בדיוק באותו מצב כמו כולכן ושדרתי אתמול מעט מועקה. אך לדעתי צריך להתקומם כנגד כל הלא מוסבר הזה לעזאזל הרירית לא עולה הנה בעיה למה משהיא מהפורום צריכה לתת הצעה ולא רופא יכול לחשוב לבד אולי ניתן החודש תמיכה (חוץ מזה שלדעתי הטיפולים קצת דפקו אותה.) אז נורא קשה לי לנחם (אין לי זמן אני ממהרת לעבודה) אבל אני מבינה ןמרגישה (תסלחו לי) דפוקהמכל הכיוונים ביי בערב דפנה.

 

[רונצי]

../images/Emo32.gif שאלה למזריקות

טוב, דיברתי עם הרופא והוא אמר להזריק כוריגון היום ב 22:00, כך שאישי היקר יזכה שוב להיות סאדיסט קטן ולהזריק לי בטוסיק... כוריגון מוזרק באתו אופן כמו הפרגונל? ועוד שאלה, את המחט מכניסים עד סופה, אמציעתה , תחילתה או שזה לא משנה??? זהו, הוא אמר להשתפנן היום (למקרה שיהיה ביוץ טבעי) וביום רביעי נזריע, אולי, הלוואי שגם נקצור...(ממש לא נראה לי

) יקירותיי תודה מראש

 

[עמית@]

את המחט- עד הסוף!

בנעיצה אחת חלקה. ממש כמו פרגונל בהצלחה!

 

[רונצי]

כן, כן זה מה שחשבתי ../images/Emo131.gif

אח, ההנאות שבחיינו.... באבו, ברור שאף אחד לא שואל אותי, אחרת כבר מזמן לא הייתי פה (בלי להעליב אף אחת

) ואני בטוחה שגם אתן לא. בכל אופן תודה, הנה מתחילים להם עוד שבועיים מורטי שערות (פלא שלבעלי כבר אין שיער???) תודה לכן, קצת התעודדתי, מה גם שאני מתחילה בטיפולי רייקי, לא יועיל, לא יזיק ולפחות אני יהנה (מגיע לנו עם כל הזריקות האלה

 

[באאבו]

קודם כל, מה זאת אומרת לא נראה לי..

היי.. מה זאת אומרת "לא נראה לי"????????? מי בכלל שואל אותך?????? הביצית שלך, והזרעונים של הסדיסט שלך - מחליטים! (אנחנו די מחוץ לתמונה, לא??

) האמת, גם אני לא ידעתי שאמורים להכניס את המחט עד הסוף (אוווצצ´´).. והחודש התחלתי להזריק בבטן, והמחט כזו קטנה קטנה.. בכל מקרה, אם במזרקים עסקינן, רציתי להציע לכן משהו שכבר הועלה: שימו קרח!!! תקפיאו את האזור עד לדממה.. תראו שלא תרגישו כלום, גם אם תכניסו תותח!! ניסיתי עם, וניסיתי בלי - וההבדל עצום!!!

באבו

 

[rona33]

רונצ´ו , קודם כל לקחת אוויר

גם אני הייתי בהיסטריה בחודש הראשון לגונל, התגובות של הגוף שלי היו שונות לגמרי מכל מה שהכרתי עם האיקקלומין, תארי לך שביום ה12 להזרקה של גונל לא נצפה אפילו לא תחילתו של זקיק בשל.בסופו של דבר נזקקתי ל 30 אמפולות, היית מאמינה? מה שאני מנסה להגיד לך זה שבחודש הראשון לגונל/פרגונל הגוף מגיב איך שבא לו ופשוט בודקים את התגובות. אל תשכחי שלא צריך יותר מזקיק אחד כדי להיכנס להריון........ רירית 6 מ"מ- חכי טיפה , תני לה צ´אנס היא גדלה כל יום בחצי מ"מ לפחות ואפשר גם לתמוך בה בכהזרקת כוריגון לאחר ההזרעה. מקווה שהתעודדת !!!!!

 

[TWEETY =^.^= 6]

וואווו איך שאני מקנאה בכל המזריקות

אין לי אומץ ואין צאנס שיהיה לי גם אם אצטרך מלאן תיזוזים

(לא יודעת אם הפרצוף מתאים - הוא סתם מצא חן בעיני

) והחודש נסעתי כבר מלאנים בטרמפים כדי להדקר,,,,יששש נשארה לי עוד אחת ביום שישי וחסל ובעוד שבוע בטא מלאטלפים

שיווווו איך שאחבק את עצמי ואיך שאפרגן לבטא שתכפיל לי יפה יפה

רונ´צי יקירתי,,,יפה אמרת "אלוהים למעלה מכוון את הענינים כרצונו",,,וגם אני חשבתי שבפעם הראשונה זה יצליח, אפילו לא לקחתי בחשבון שלא

וגם אני כיוונתי את מסלול חיי באופן מסויים עד לקטע שהבנתי שישנם דברים שלא כל כך בשליטתנו. אצלי בנתיים הכל בסדר בדיוק כמו שכתוב בספרים, רירית בדיוק בגודל המתאים, זקיקים גדולים ביוץ בזמן - ואין הריון

אז כנראה שזה לא הזמן שהוחלט עבורי בוועדות שעושים המלאכים למעלה - או שפשוט החסידה שכחה אותי

אבל אני יודעת שזה יגיע ואולי אפילו כבר הגיע אז יש קצת אור בקצה המנהרה ולסיום המון המון בהצלחה ואני מחזיקה אצבעות לכולנו שנשאיר את הסירה נטושה ומהר