פסימיות של מתבגר
עירית שלום רב, אחת הדרכים היא לראות את חלק הזמן בו בנך אינו מחמיץ פנים. לברך אותו בשעות אלה ולא להגיב מילולית לזמנים בו הוא מחמיץ פנים . יתכן שהלך הרוח בו נתון בנך קשור גם לגילו. יש מקום לקבל את דרך הראייה שלו ,מנקודת מבטו ברגע נתון. " אתה רואה כך" ," אתה חושב כך", לתת לו תחושה שהוא מובן מזווית ראייתו. לא תמיד אנחנו חייבים להוסיף עוד אפשרות. לעיתים נדרשת מאיתנו מיומנות לא פשוטה ,לכבוש את הצורך שלנו להביא לידיעתו עוד צלע. למשל, "למורה יש גם צדדים חיוביים"- אמירה מסוג זה עלולה להחטיא את המטרה. תוכלי להתייחס לחיים (שלך) באופטימיות לראות ולהראות איך את משתמשת בקושי כמנוף וכהזדמנות. אחד העקרונות שחשוב שנזכור : ילדים נוטים להגשים בחייהם את התפקידים שקבעו להם הוריהם ולכן, אל לך/ם להתייחס אליו כאל "מר חמיצות" או כ"רואה השחורות" . התייחסות במשקפת הפוכה יכולה להוליד שינוי גדול. מה דעתך? מקווה שעזרתי . הרחבה בנושא ניתן לקבל ולהתאמן במסגרת קבוצות הורים לומדות. בברכה, עינת גבע יועצת משפחתית וסופרוויזרית במכון אדלר.
