פסיקה חדשה בנושא ניתוק תושבות לצרכי ביטוח לאומי
ניתוק תושבות לצרכי ביטוח לאומי - פסיקת בית הדין האזורי לענייני עבודה
לאחרונה נתקבל בבית הדין האזורי לענייני עבודה בירושלים פסק דין בתיק ב"ל 69967-09-16 נועם הוכויזר נ' המוסד לביטוח לאומי (ניתן ביום 28.1.2018), אשר הכריע במחלוקת בעניין ניתוק תושבות לצרכי ביטוח לאומי. פסק הדין חזר על הדרישה להוכיח באופן אובייקטיבי וסובייקטיבי את ניתוק מרכז חייו של היחיד אל מחוץ לישראל לשם ניתוק תושבות.
רקע:
בהתאם לחוק חוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995 וחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994, חייב כל תושב ישראל מעל גיל 18 לשלם דמי ביטוח לאומי ומס בריאות בסך של עד 12% מההכנסה החייבת המרבית הקבועה בחוק (תקרה בגובה 43,370 ₪ לחודש לשנת 2018).
אדם המהגר מישראל רשאי לפנות למוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל") בבקשה לניתוק תושבות לצרכי ביטוח לאומי באמצעות טופס בו מציג הטוען טענותיו כי עבר להתגורר מחוץ לישראל לתקופה ארוכה והעביר את מרכז חייו לחו"ל. יודגש כי בדומה להחלטות אחרות של המל"ל, דחיית בקשה לניתוק תושבות מקנה לטוען זכות ערעור בפני בית הדין לענייני עבודה, פסק הדין ניתן במסגרת ערעור כאמור.
נדגיש כי קביעת התושבות תשפיע באופן מהותי על חבותו של אדם אשר לא ניתק תושבות לצרכי ביטוח לאומי טרם המעבר, אותו אדם יחויב בתשלום דמי ביטוח לאומי (למעט מעבר למדינת אמנה) וכן יחויב בתשלום מס בריאות כחוק בשיעורים המוזכרים לעיל.
נוסף לכך, תושבותו של יחיד לצרכי ביטוח לאומי עשויה אף להשפיע על קביעת תושבותו לצרכי מס הכנסה ואף להוביל לשלילת טענת הניתוק.
עיקרי פסק הדין:
מר הוכויזר (להלן: "המערער") היה תושב ישראל, אשר עבר להתגורר לסירוגין בארה"ב בין ה-21.11.2011 ועד 13.9.2015 (להלן: "תקופת המעבר").
המערער ביקש מהמל"ל להכיר בו כתושב חוץ לתקופת שהייתו בארה"ב, בה עבד כשכיר תחת מעסיק אמריקאי וכן כעצמאי, התגורר בדירות שכורות ע"ש המעסיק ועל שמו, ניהל חשבונות בנק בארה"ב והחזיק בביטוח רפואי אמריקאי.
המל"ל סירב לקבל את בקשתו וקבע כי המערער נותר תושב ישראל לאורך תקופת שהייתו בחו"ל, לפיכך הוגש הערעור לבית הדין.
בית הדין קבע כי המערער לא העתיק את מרכז חייו לארה"ב בתקופת המעבר ודחה את טענת המערער לניתוק תושבות. צוין כי הנסיבות אינן מעידות על רצון המערער להעתיק את מרכז חייו לארה"ב, וזאת בהסתמך על עדותו כי נסע לארה"ב למטרת עבודה בלבד ולשוב לישראל. בית הדין הדגיש כי "צרכי חיים שוטפים" אינם מספיקים לביסוס טענת העתקת מרכז חיים מחוץ לישראל.
לאור זאת נדגיש כי על הטוען לניתוק תושבות מישראל נדרש להוכיח שהעביר את מרכז חייו האישי, הכלכלי והחברתי מחוץ לישראל ולתמוך זאת בראיות אובייקטיביות איתנות וכן בראיות סובייקטיביות, לפיהן רואה הוא עצמו כאדם שהיגר מישראל. עוד יודגש כי הכתוב בטופס בקשת ניתוק התושבות עשוי להשפיע על הכרעת בית הדין להכריע כביטוי לכוונותיו הסובייקטיביות ולמצבו האובייקטיבי של הטוען לניתוק תושבות.
יש לציין כי פסק הדין ניתן בערכאה ראשונה וקיימת זכות ערעור לצדדים, משכך הכרעה זועשויה להתהפך.
