עוד אסף חדי כהן
New member
פסק דין מעניין עם ביקורת חריפה על אורנג':
במסגרת שיטוטיי אחרי פסקי דין מעניינים, נתקלתי בפסק הדין הזה. התובע טען שם שהוא חויב בסכומים לא גבוהים, מעבר למה שסוכם עימו (לפעמים רק כשלושה שקלים מדי חודש). בית המשפט קיבל את רוב טענותיו של התובע, וקבע כמה קביעות מעניינות הקשורות לאופן התנהלותה של אורנג'.
בית המשפט הצדיק את תביעתו של התובע, למרות שהיא על סכומים לכאורה נמוכים, ולמרות שרוב הסכומים החוזרו לו. בית המשפט קבע גם כי על פי מה שאורנג' מעידה בעצמה - היא מפרה את חוקי הגנת הצרכן.
בית המשפט פסק פיצויים של 5000 ש"ח, למרות שלא נשלחה לאורנג' הודעה בכתב - שכן לא היתה מחלוקת על עצם הפנייה.
האמירה הכי מעניינת בפסק הדין היא, בעיני, זו:
אין זו צפייה מוגזמת כי חברה המעניקה שירות ללקוחה תקפיד לקיים את המוסכם בינה לבין הלקוח מבלי שהלקוח יאלץ לפנות אליה באופן תדיר ולכתת את רגליו לסניפיה. ציפיה זו, הנגזרת מחובתה הבסיסית של הנתבעת לקיים את אשר הוסכם, מקבלת משנה תוקף כשעסקינן בחברה המתקשרת עם לקוחות על בסיס עסקאות בסכומים לא גבוהים ובמיוחד כשמדובר בעסקה מתמשכת שאין לה סוף מוגדר, כשהמאפיין העיקרי, בהיטב הצרכני לעסקאות אלה, הוא שלרוב הלקוחות אינם עוקבים אחר החיובים השונים וכך יכול להיגרם מצב שבו לקוח מחויב תקופה ארוכה בחיובים שלא הוסכמו או בגין שירותים שאין בהם צורך. מכאן, שעל הנתבעת להקפיד הקפדה יתרה על קיום המוסכם בינה לבין הלקוח, ואין לקבל טיעון לפיו הדברים הסתתמו בכך שהחיובים שבניגוד להסכם, בוטלו.
כל הקביעות המעניינות של השופט, בסקירה של פסק הדין באתר שלי.
למען הגילוי הנאות אומר - שזה לא פסק דין שאני קשור אליו. לא אני כתבתי את התביעה, ואני לא מכיר את התובע.
במסגרת שיטוטיי אחרי פסקי דין מעניינים, נתקלתי בפסק הדין הזה. התובע טען שם שהוא חויב בסכומים לא גבוהים, מעבר למה שסוכם עימו (לפעמים רק כשלושה שקלים מדי חודש). בית המשפט קיבל את רוב טענותיו של התובע, וקבע כמה קביעות מעניינות הקשורות לאופן התנהלותה של אורנג'.
בית המשפט הצדיק את תביעתו של התובע, למרות שהיא על סכומים לכאורה נמוכים, ולמרות שרוב הסכומים החוזרו לו. בית המשפט קבע גם כי על פי מה שאורנג' מעידה בעצמה - היא מפרה את חוקי הגנת הצרכן.
בית המשפט פסק פיצויים של 5000 ש"ח, למרות שלא נשלחה לאורנג' הודעה בכתב - שכן לא היתה מחלוקת על עצם הפנייה.
האמירה הכי מעניינת בפסק הדין היא, בעיני, זו:
אין זו צפייה מוגזמת כי חברה המעניקה שירות ללקוחה תקפיד לקיים את המוסכם בינה לבין הלקוח מבלי שהלקוח יאלץ לפנות אליה באופן תדיר ולכתת את רגליו לסניפיה. ציפיה זו, הנגזרת מחובתה הבסיסית של הנתבעת לקיים את אשר הוסכם, מקבלת משנה תוקף כשעסקינן בחברה המתקשרת עם לקוחות על בסיס עסקאות בסכומים לא גבוהים ובמיוחד כשמדובר בעסקה מתמשכת שאין לה סוף מוגדר, כשהמאפיין העיקרי, בהיטב הצרכני לעסקאות אלה, הוא שלרוב הלקוחות אינם עוקבים אחר החיובים השונים וכך יכול להיגרם מצב שבו לקוח מחויב תקופה ארוכה בחיובים שלא הוסכמו או בגין שירותים שאין בהם צורך. מכאן, שעל הנתבעת להקפיד הקפדה יתרה על קיום המוסכם בינה לבין הלקוח, ואין לקבל טיעון לפיו הדברים הסתתמו בכך שהחיובים שבניגוד להסכם, בוטלו.
כל הקביעות המעניינות של השופט, בסקירה של פסק הדין באתר שלי.
למען הגילוי הנאות אומר - שזה לא פסק דין שאני קשור אליו. לא אני כתבתי את התביעה, ואני לא מכיר את התובע.