אתה משתמש בדפדפן מיושן. יתכן והאתר הנוכחי יוצג באופן שגוי, כמו כן אתרים אחרים ברשת.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
פסק הלכה חדש!
- פותח הנושא גוססי2
- פורסם בתאריך
Providence
New member
עמיתי הנכבד, האם ירדת למלוא עמק
המשמעות של דבריו אלה של הרב ר' שמואל אליהו? התישב נא בכסא בעל מסעדים, ידידי, ואחוז במסעדים בחזקה, לבל תפול. הרב ר' שמואל אליהו _מודה_ ביצירת מינים חדשים. הנה דבריו: "הרב אמר שמינים חדשים של כינים התפתחו במשך השנים" ברור שהכוונה לאבולוציה, שכן הבריאה נסתימה לפני 5763 שנים. זאת אומרת, הוא _מצטרף_ לדעת דר' צבי ענבל, המסיונר החוזר בתשובה, המשמש מדען ראשי של "ערכים" ויועץ מדעי לכל אגודות המסיון היהודי, ו_מודה_ שהאבולוציה במשמעות יצירת מינים חדשים (Speciation) היא _עובדה_!!! נראה שעולם הפאגאניות החרדית מתחיל לעכל שהאבולוציה היא עובדה (observed fact). ישכוויח, על זכוי הרבים... 972357O34IO61
המשמעות של דבריו אלה של הרב ר' שמואל אליהו? התישב נא בכסא בעל מסעדים, ידידי, ואחוז במסעדים בחזקה, לבל תפול. הרב ר' שמואל אליהו _מודה_ ביצירת מינים חדשים. הנה דבריו: "הרב אמר שמינים חדשים של כינים התפתחו במשך השנים" ברור שהכוונה לאבולוציה, שכן הבריאה נסתימה לפני 5763 שנים. זאת אומרת, הוא _מצטרף_ לדעת דר' צבי ענבל, המסיונר החוזר בתשובה, המשמש מדען ראשי של "ערכים" ויועץ מדעי לכל אגודות המסיון היהודי, ו_מודה_ שהאבולוציה במשמעות יצירת מינים חדשים (Speciation) היא _עובדה_!!! נראה שעולם הפאגאניות החרדית מתחיל לעכל שהאבולוציה היא עובדה (observed fact). ישכוויח, על זכוי הרבים... 972357O34IO61
00000000000
New member
מוזר...
לא ברור מדבריו מה ההבדל בין הכינים של אז לכינים של היום...
לא ברור מדבריו מה ההבדל בין הכינים של אז לכינים של היום...
00000000000
New member
לעניין ההבדל ההלכתי, כמובן.
governor יש לי חדשות...מאת הרב סגל
תשובות: 1. הסלפנים המועדים שוב סילפו את דברנו, שהרי כתבנו מפורשות שחז``ל התירו להרוג את הכינים שביציהן לא נראות לעין, ושכך מוכח מהגמ` שם. וראה שם פירוש רבינו חננאל [מהגאונים שהיו סמוכים לזמן הגמ`, ומובא פירושו שם בק``ח ע``א] שידעו חז``ל על מיני הכינים שיש להם בצים, והם אלה שנקראו ``ביצי כינים``. וראה בפסח` קי``ב ע``ב על הכינים, שידעו חז``ל לא רק שהכינה בוקעת מביצה, אלא שאינה מתקיימת אלא על גוף מאכסנו, וכינת הגוף מדביקה ביציה לבגד, וזמן חיות הביצה מהטלתה לבקיעתה הוא שמונה ימים! ומה שהתירו להרוג הם הכינים שלא רואים ביציהם, כי מה שאין רואים בעין אין לזה תוקף של ממשות הלכתית [ולכן מותר ``לאכול`` חיידקים בלתי נראים]. על כן: ביצים לא נראות המופרות על משטחי גדילה מיוחדים כגון זיעה או עיפוש הנצרכים להתפתחות הביצים הזעירות, נחשב הדבר ע``פ ההלכה שהכינים גדלו ע``י אותה הזיעה [חז``ל לא הזכירו את הזיעה או את העיפוש, אלא רק שאינן פרות ורבות, והזיעה מוזכרת בראשונים] ולא ע``י הביצים הלא נראות [וכמו שלא אומרים שהוולד נוצר מכרומוזומים ומולקולות, למרות שזה נכון], ולכן אינן נחשבות הלכתית שגדלו מהביצים או מפריה ורביה. לכן כיני הראש של ימינו שרואים את ביציהן מורים חלק מהפוסקים שאסור להרוג, כי לא להן התכוונו חז``ל. אם כן לשיטה זו אין אצלנו שום ``סילוף`` בדברי חז``ל גם לשיטת המסלפים... אך כמובן מסלפים כרוניים אלה לא יביאו מה שלא נוח להם. רק אחר כך הוספנו שיש המתירים אפילו את הכינים שרואים את ביציהן, כי רבייתן היא ייחודית ושונה מזו של חיות גדולות שאותה אסרה התורה להרוג, כגון אילים [והשואה זו לאילים שכתבנו מהגמרא השמיטו הסלפנים, כי אז הקורא מבין שהגמרא אמרה מפסוקי התורה שאינה דומה הפריה ורביה של הכינה לאילים שהם ה``חיות הגדולות`` שכתבנו, כי רביית הכינה וגידולה היא תלותית ופרזיטית לאורך כל חייה, וגילו שהיא החיה הפרזיטית ביותר בעולם. על כן אין זו הפריה והרביה של החיות. עוד הבאנו שגילו שהרבה כינים מתרבות ברביית בתולין ללא זכר שהנולדים מרביה שכזו בדרך כלל יותר ירודים, והרמב``ם כותב שפריה ורביה נקרא רק מה שנוצר על ידי זכר ונקבה. אם כן היכן הסילוף שלנו של חז``ל? הרי הרמב``ם ידע להגדיר פריה ורביה שהתכוונו לה חז``ל קצת יותר טוב מאיזה פוקר בור שכל מגמתו לנגח את חז``ל... 2. עיין בתשובה הקודמת מרבינו חננאל ש``ביצי כינים`` הם סוג כינים שאמנם אסור להרוג כי רואים ביציהם. ולפי הביאור שמותר להרוג כינים בגלל חיותם ורבייתם הפרזיטית והירודה, שאלת הגמרא פשוטה: היאך כתוב שהקב``ה זן ביצי כינים, הרי שיש להם חשיבות בפני עצמה למרות הפרזיטיות שלהן, ויש להן חשיבות עצמית, אם כן היאך אפשר להורגן בשבת בתור יצורים טפיליים שלא נחשבים בפני עצמם. ועוד הבאנו במענה הארוך מהרב דסלר שמבאר שחז``ל קיבלו במסורת שמותר להרוג כינים כי חיותם אינה דומה לשל אילים הכתובים בתורה, אך לא קיבלו את הדבר המדוייק שבו אינם דומים, וביארו ביאור אחד לפי הידיעות הטבעיות של דורם שכינה לא פרה ורבה, ובירושלמי יש ביאור אחר על מהות חיותם שאינם מאריכים ימים. כך שלא טעו בהלכה וגם לא בסיבה הכללית של השואה לאילים, אלא פרט ההשואה המדוייק.
תשובות: 1. הסלפנים המועדים שוב סילפו את דברנו, שהרי כתבנו מפורשות שחז``ל התירו להרוג את הכינים שביציהן לא נראות לעין, ושכך מוכח מהגמ` שם. וראה שם פירוש רבינו חננאל [מהגאונים שהיו סמוכים לזמן הגמ`, ומובא פירושו שם בק``ח ע``א] שידעו חז``ל על מיני הכינים שיש להם בצים, והם אלה שנקראו ``ביצי כינים``. וראה בפסח` קי``ב ע``ב על הכינים, שידעו חז``ל לא רק שהכינה בוקעת מביצה, אלא שאינה מתקיימת אלא על גוף מאכסנו, וכינת הגוף מדביקה ביציה לבגד, וזמן חיות הביצה מהטלתה לבקיעתה הוא שמונה ימים! ומה שהתירו להרוג הם הכינים שלא רואים ביציהם, כי מה שאין רואים בעין אין לזה תוקף של ממשות הלכתית [ולכן מותר ``לאכול`` חיידקים בלתי נראים]. על כן: ביצים לא נראות המופרות על משטחי גדילה מיוחדים כגון זיעה או עיפוש הנצרכים להתפתחות הביצים הזעירות, נחשב הדבר ע``פ ההלכה שהכינים גדלו ע``י אותה הזיעה [חז``ל לא הזכירו את הזיעה או את העיפוש, אלא רק שאינן פרות ורבות, והזיעה מוזכרת בראשונים] ולא ע``י הביצים הלא נראות [וכמו שלא אומרים שהוולד נוצר מכרומוזומים ומולקולות, למרות שזה נכון], ולכן אינן נחשבות הלכתית שגדלו מהביצים או מפריה ורביה. לכן כיני הראש של ימינו שרואים את ביציהן מורים חלק מהפוסקים שאסור להרוג, כי לא להן התכוונו חז``ל. אם כן לשיטה זו אין אצלנו שום ``סילוף`` בדברי חז``ל גם לשיטת המסלפים... אך כמובן מסלפים כרוניים אלה לא יביאו מה שלא נוח להם. רק אחר כך הוספנו שיש המתירים אפילו את הכינים שרואים את ביציהן, כי רבייתן היא ייחודית ושונה מזו של חיות גדולות שאותה אסרה התורה להרוג, כגון אילים [והשואה זו לאילים שכתבנו מהגמרא השמיטו הסלפנים, כי אז הקורא מבין שהגמרא אמרה מפסוקי התורה שאינה דומה הפריה ורביה של הכינה לאילים שהם ה``חיות הגדולות`` שכתבנו, כי רביית הכינה וגידולה היא תלותית ופרזיטית לאורך כל חייה, וגילו שהיא החיה הפרזיטית ביותר בעולם. על כן אין זו הפריה והרביה של החיות. עוד הבאנו שגילו שהרבה כינים מתרבות ברביית בתולין ללא זכר שהנולדים מרביה שכזו בדרך כלל יותר ירודים, והרמב``ם כותב שפריה ורביה נקרא רק מה שנוצר על ידי זכר ונקבה. אם כן היכן הסילוף שלנו של חז``ל? הרי הרמב``ם ידע להגדיר פריה ורביה שהתכוונו לה חז``ל קצת יותר טוב מאיזה פוקר בור שכל מגמתו לנגח את חז``ל... 2. עיין בתשובה הקודמת מרבינו חננאל ש``ביצי כינים`` הם סוג כינים שאמנם אסור להרוג כי רואים ביציהם. ולפי הביאור שמותר להרוג כינים בגלל חיותם ורבייתם הפרזיטית והירודה, שאלת הגמרא פשוטה: היאך כתוב שהקב``ה זן ביצי כינים, הרי שיש להם חשיבות בפני עצמה למרות הפרזיטיות שלהן, ויש להן חשיבות עצמית, אם כן היאך אפשר להורגן בשבת בתור יצורים טפיליים שלא נחשבים בפני עצמם. ועוד הבאנו במענה הארוך מהרב דסלר שמבאר שחז``ל קיבלו במסורת שמותר להרוג כינים כי חיותם אינה דומה לשל אילים הכתובים בתורה, אך לא קיבלו את הדבר המדוייק שבו אינם דומים, וביארו ביאור אחד לפי הידיעות הטבעיות של דורם שכינה לא פרה ורבה, ובירושלמי יש ביאור אחר על מהות חיותם שאינם מאריכים ימים. כך שלא טעו בהלכה וגם לא בסיבה הכללית של השואה לאילים, אלא פרט ההשואה המדוייק.
Providence
New member
נו, זה הסגנון הרגיל של האימבציל
חסר התקנה, סגל, הסובל מזיבה חסרת שליטה מפיו. ואתה שריף מכונם, האם לא שמת לבך כי דברתי על אבולוציה ולא על כנים?
חסר התקנה, סגל, הסובל מזיבה חסרת שליטה מפיו. ואתה שריף מכונם, האם לא שמת לבך כי דברתי על אבולוציה ולא על כנים?
נוסיף
ועל כל פנים, שוב אנו נדהמים לראות היאך ידעו חז``ל שיש שינוי מהותי במערכת הרביה והחיות של הכינה, עד שבגללה התירה תורה להרגה! 3. זו דוגמא לשיטתם הסלפנית של ``מבועתי התשובה`` הכותבים ליצנותם באינטרנט בכלל, ושל מרדפי התורה אלפי שנים בפרט. כי אם תקרא במורה נבוכים שם באיזו התיחסות כתב זא הרמב``ם יוצא שכתב זאת בשביל להוכיח את היפוך מה שכותבים המסלפים: שחז``ל נאמנים במסקנותיהם! ראה שם שכתב הרמב``ם על המרחקים העצומים שיש בין הארץ לשאר כוכבי הלכת, וציין שבין הארץ לכוכב שבתאי יש מרחק לפחות 152,000,000 ק``מ. והוסיף: ``ואפשר שיהיה יותר על זה פי כמה בהרבה``. וכתב המו``נ שחז``ל בפסח` צ``ד ע``ב גם הזכירו מרחקים כאלה גדולים ``ונדמה לכל מי ששומע דבר זה שיש בו [=בדברי חז``ל] הגזמה רבה ושאין המרחקים מגיעים לשעורים אלה``. ומוכיח שחז``ל צודקים במרחקיהם העצומים, וכותב שאחת ממטרותיו בפרק זה לכתוב את המרחקים העצומים לכוכבים היא ``כי שמעתי מכל מי שהתעמק במשהו ממדעי התכונה שרואה שיש גוזמא במה שהזכירו חכמים ז``ל מן המרחקים כו```. זאת אומרת: חז``ל כתבו מרחקים גדולים בהרבה מכל מה שחשבו חכמי המדע של ימיהם על מרחקי הכוכבים מכדור הארץ, והרמב``ם מאריך להוכיח שצדקו חז``ל [ובימינו קיימו את מה שכתב הרמב``ם שהמרחקים הם גדולים עוד יותר מזה בהרבה!]. ואחרי שגמר להצדיק דברי חז``ל נגד כל ``המתעמקים בחכמת התכונה``, התיחס למה שכתבו חז``ל את המרחק בין כל גלגל כוכבים לגלגל אחר, וגם את זה ביאר שיתאים למציאות, ורק אחר כך הוסיף הרמב``ם את מה שציטטו הפוקרים: ``ואל תבקשני לתאם כל מה שאמרו [חז``ל] מעניני התכונה עם המצב כפי שהוא, לפי שהמדעים באותו הזמן היו חסרים, ולא דיברו בכך משום שיש להם מסורת באותם הדברים מן הנביאים, אלא מצד ידעני אותם דורות באותם מקצועות או שמעום מידעני אותם הדורות, ולא בגלל זה נאמר על דברים שמצאנו להם שהם מתאימים עם האמת, שהם בלתי נכונים, או שתאמו במקרה, אלא כל מה שאפשר לבאר דברי האדם כדי שיהא תואם את המציאות שהוכחה מציאותה, הוא יותר עדיף ונכון לבעל הטבעים הנעלים ואיש הצדק``. ובמילים אחרות: אחרי טרחתו של הרמב``ם לצדק במציאות את חז``ל נגד חכמי התכונה של דורו [והרבה שנים לאחר מכם, ובימינו, הודו לזה חכמי התכונה], מוסיף הרמב``ם שלא יבקשו ממנו לתאם את כל דברי חז``ל למציאות ימיהם, כי לא בכל דבר היה להם מסורת מהנביאים [ומזה, אגב, משמע שהנביאים השיגו בדברים אלה אמיתות שלא ידעו חכמי התכונה, כפי שהוכחנו בכמה ענינים], על כן אי אפשר בגלל זה לומר על גילויי חכמי התכונה של דורו שאינם נכונים בגלל מה שכתבו חכמים, אלא כל מה שאפשר לבאר דברי האדם [=חכמים] שיתאים למציאות: זה עדיף ונכון שיעשה מי שהוא בעל המידות נעלות. דהיינו: ראוי ונכון לבאר כמה שיכול דברי החכמים, ואף אם אי אפשר לבאר הכל, צריך לבאר מה שאפשר. ולכן כתב פרק זה, לאפוקי ממי שחולק בקלות על חז``ל מהמציאות. ולא מביא פה הרמב``ם אפילו דבר אחד שחז``ל לא מתאים למציאות, אלא כתב שאין צורך להגיד על מציאות מוכחת שאינה נכונה אם מוצאים בחז``ל אחרת, כי לא הכל קיבלו מסיני. והפוקרים משקרים כאילו הרמב``ם כתב מה שכתב להראות שחז``ל לא ידעו מהמציאות, בעוד שבאמת כתב זאת להראות שידעו במציאות יותר מכל חכמי דורם! אך היאך אפשר לצפות מפוקר-מצוי לחפש היאך התאימו חז``ל למציאות, בזמן שהרמ` כתב שם במו``נ הוראה זו רק ל``בעלי הטבעים הנעלים ואיש הצדק``... ו``לקינוח`` נביא עוד ציטטות מהרמב``ם הגדול המראים את יחסו לחז``ל: שהרי כל משנת הרמב``ם בכל ספריו שכתב בכל חייו, מבוססים על העמקה מירבית בדברי חז``ל בחרדת קודש של הערצה, וכפי שנביא עכשיו מדבריו, ומעולם לא העיז לחלוק על איזו הלכה שלהם ח``ו, ובתשובותיו לאלה שהשיגו על פסקיו הראה תמיד היאך כיון בפסקו לעומק רמיזיתיהם של דברי חז``ל הנערצים! מעולם לא העיזו, מרוב התבטלותם לחז``ל, לא הוא ולא בנו לכתוב: ``בפסק זה אנחנו קצת חלוקים על דברי חז``ל``... • עי` לשונו הזהב של הרמב``ם בהקדמתו למשנה תורה: ``נמצא רבינא ור` אשי וחבריהם סוף גדולי חכמי ישראל המעתיקים תורה שבע``פ וכו` אבל כל הדברים שבגמרא הבבלי חייבין כל ישראל ללכת בהם, וכופין כל עיר ועיר וכו` לנהוג בכל המנהגות שנהגו חכמי הגמרא וכו` הואיל וכל אותם הדברים שבגמרא הסכימו עליהם כל ישראל וכו` ואותם חכמים וכו` הם כל חכמי ישראל או רובם והם ששמעו הקבלה בעיקרי התורה כולה דור אחר דור עד מרע``ה וכו`, עי``ש בהירות ואמת באמיתם של חז``ל. • הרמ` בהקדמתו לפירוש המשניות ב``עניין הרביעי`` האריך לבאר עומק דברי חז``ל בדרושיהם, עי``ש כי א``א להאריך, ובסוף דבריו: ``וע``כ ראוי שניטיב דעתינו בהן [=דרשות חז``ל] ונרבה לעיין בהן, ואל נמהר להרחיק דבר מהן, אלא בכל פעם שירחק בעינינו דבר מדבריהם, נרגיל אותנו בחכמות עד שנבין כוונתם בדבר ההוא, אם יכלה ליבנו להכילה וכו` איך לא נסמוך החיסרון לנפשותינו כשנעריך אותנו אליהם וכו` כל דבריהם נקיים אין סיג בהם כו` כל המלעיג על דברי חכמים נידון בצואה רותחת, ואין לך צואה רותחת גדולה מן הכסילות שהשיאתו להלעיג וכו` • וברמ` פיה``מ הקד` לפ` חלק בסנהד`: ``והכת השלישית [של אלה המנסים להבין דברי חז``ל] והם כו` מעטים עד מאוד כו` אותם בני אדם שנתבררה אצלם גדולת החכמים ז``ל וטוב שכלם, ממה שנמצא בכלל דבריהם מורים על עניינים אמיתיים למאוד וכו` הם מורים על שלמותם וכי הם השיגו האמת וכו` וכי הם בכל מה שאומרים מן הדברים הנמנעים דיברו בהם בדרך חידה ומשל כי זה הוא דרך החכמים הגדולים וכו` לפי שדברי החכמים כולם בדברים העליונים שהם התכלית אמנם הם חידה ומשל וכו``` עי``ש.
ועל כל פנים, שוב אנו נדהמים לראות היאך ידעו חז``ל שיש שינוי מהותי במערכת הרביה והחיות של הכינה, עד שבגללה התירה תורה להרגה! 3. זו דוגמא לשיטתם הסלפנית של ``מבועתי התשובה`` הכותבים ליצנותם באינטרנט בכלל, ושל מרדפי התורה אלפי שנים בפרט. כי אם תקרא במורה נבוכים שם באיזו התיחסות כתב זא הרמב``ם יוצא שכתב זאת בשביל להוכיח את היפוך מה שכותבים המסלפים: שחז``ל נאמנים במסקנותיהם! ראה שם שכתב הרמב``ם על המרחקים העצומים שיש בין הארץ לשאר כוכבי הלכת, וציין שבין הארץ לכוכב שבתאי יש מרחק לפחות 152,000,000 ק``מ. והוסיף: ``ואפשר שיהיה יותר על זה פי כמה בהרבה``. וכתב המו``נ שחז``ל בפסח` צ``ד ע``ב גם הזכירו מרחקים כאלה גדולים ``ונדמה לכל מי ששומע דבר זה שיש בו [=בדברי חז``ל] הגזמה רבה ושאין המרחקים מגיעים לשעורים אלה``. ומוכיח שחז``ל צודקים במרחקיהם העצומים, וכותב שאחת ממטרותיו בפרק זה לכתוב את המרחקים העצומים לכוכבים היא ``כי שמעתי מכל מי שהתעמק במשהו ממדעי התכונה שרואה שיש גוזמא במה שהזכירו חכמים ז``ל מן המרחקים כו```. זאת אומרת: חז``ל כתבו מרחקים גדולים בהרבה מכל מה שחשבו חכמי המדע של ימיהם על מרחקי הכוכבים מכדור הארץ, והרמב``ם מאריך להוכיח שצדקו חז``ל [ובימינו קיימו את מה שכתב הרמב``ם שהמרחקים הם גדולים עוד יותר מזה בהרבה!]. ואחרי שגמר להצדיק דברי חז``ל נגד כל ``המתעמקים בחכמת התכונה``, התיחס למה שכתבו חז``ל את המרחק בין כל גלגל כוכבים לגלגל אחר, וגם את זה ביאר שיתאים למציאות, ורק אחר כך הוסיף הרמב``ם את מה שציטטו הפוקרים: ``ואל תבקשני לתאם כל מה שאמרו [חז``ל] מעניני התכונה עם המצב כפי שהוא, לפי שהמדעים באותו הזמן היו חסרים, ולא דיברו בכך משום שיש להם מסורת באותם הדברים מן הנביאים, אלא מצד ידעני אותם דורות באותם מקצועות או שמעום מידעני אותם הדורות, ולא בגלל זה נאמר על דברים שמצאנו להם שהם מתאימים עם האמת, שהם בלתי נכונים, או שתאמו במקרה, אלא כל מה שאפשר לבאר דברי האדם כדי שיהא תואם את המציאות שהוכחה מציאותה, הוא יותר עדיף ונכון לבעל הטבעים הנעלים ואיש הצדק``. ובמילים אחרות: אחרי טרחתו של הרמב``ם לצדק במציאות את חז``ל נגד חכמי התכונה של דורו [והרבה שנים לאחר מכם, ובימינו, הודו לזה חכמי התכונה], מוסיף הרמב``ם שלא יבקשו ממנו לתאם את כל דברי חז``ל למציאות ימיהם, כי לא בכל דבר היה להם מסורת מהנביאים [ומזה, אגב, משמע שהנביאים השיגו בדברים אלה אמיתות שלא ידעו חכמי התכונה, כפי שהוכחנו בכמה ענינים], על כן אי אפשר בגלל זה לומר על גילויי חכמי התכונה של דורו שאינם נכונים בגלל מה שכתבו חכמים, אלא כל מה שאפשר לבאר דברי האדם [=חכמים] שיתאים למציאות: זה עדיף ונכון שיעשה מי שהוא בעל המידות נעלות. דהיינו: ראוי ונכון לבאר כמה שיכול דברי החכמים, ואף אם אי אפשר לבאר הכל, צריך לבאר מה שאפשר. ולכן כתב פרק זה, לאפוקי ממי שחולק בקלות על חז``ל מהמציאות. ולא מביא פה הרמב``ם אפילו דבר אחד שחז``ל לא מתאים למציאות, אלא כתב שאין צורך להגיד על מציאות מוכחת שאינה נכונה אם מוצאים בחז``ל אחרת, כי לא הכל קיבלו מסיני. והפוקרים משקרים כאילו הרמב``ם כתב מה שכתב להראות שחז``ל לא ידעו מהמציאות, בעוד שבאמת כתב זאת להראות שידעו במציאות יותר מכל חכמי דורם! אך היאך אפשר לצפות מפוקר-מצוי לחפש היאך התאימו חז``ל למציאות, בזמן שהרמ` כתב שם במו``נ הוראה זו רק ל``בעלי הטבעים הנעלים ואיש הצדק``... ו``לקינוח`` נביא עוד ציטטות מהרמב``ם הגדול המראים את יחסו לחז``ל: שהרי כל משנת הרמב``ם בכל ספריו שכתב בכל חייו, מבוססים על העמקה מירבית בדברי חז``ל בחרדת קודש של הערצה, וכפי שנביא עכשיו מדבריו, ומעולם לא העיז לחלוק על איזו הלכה שלהם ח``ו, ובתשובותיו לאלה שהשיגו על פסקיו הראה תמיד היאך כיון בפסקו לעומק רמיזיתיהם של דברי חז``ל הנערצים! מעולם לא העיזו, מרוב התבטלותם לחז``ל, לא הוא ולא בנו לכתוב: ``בפסק זה אנחנו קצת חלוקים על דברי חז``ל``... • עי` לשונו הזהב של הרמב``ם בהקדמתו למשנה תורה: ``נמצא רבינא ור` אשי וחבריהם סוף גדולי חכמי ישראל המעתיקים תורה שבע``פ וכו` אבל כל הדברים שבגמרא הבבלי חייבין כל ישראל ללכת בהם, וכופין כל עיר ועיר וכו` לנהוג בכל המנהגות שנהגו חכמי הגמרא וכו` הואיל וכל אותם הדברים שבגמרא הסכימו עליהם כל ישראל וכו` ואותם חכמים וכו` הם כל חכמי ישראל או רובם והם ששמעו הקבלה בעיקרי התורה כולה דור אחר דור עד מרע``ה וכו`, עי``ש בהירות ואמת באמיתם של חז``ל. • הרמ` בהקדמתו לפירוש המשניות ב``עניין הרביעי`` האריך לבאר עומק דברי חז``ל בדרושיהם, עי``ש כי א``א להאריך, ובסוף דבריו: ``וע``כ ראוי שניטיב דעתינו בהן [=דרשות חז``ל] ונרבה לעיין בהן, ואל נמהר להרחיק דבר מהן, אלא בכל פעם שירחק בעינינו דבר מדבריהם, נרגיל אותנו בחכמות עד שנבין כוונתם בדבר ההוא, אם יכלה ליבנו להכילה וכו` איך לא נסמוך החיסרון לנפשותינו כשנעריך אותנו אליהם וכו` כל דבריהם נקיים אין סיג בהם כו` כל המלעיג על דברי חכמים נידון בצואה רותחת, ואין לך צואה רותחת גדולה מן הכסילות שהשיאתו להלעיג וכו` • וברמ` פיה``מ הקד` לפ` חלק בסנהד`: ``והכת השלישית [של אלה המנסים להבין דברי חז``ל] והם כו` מעטים עד מאוד כו` אותם בני אדם שנתבררה אצלם גדולת החכמים ז``ל וטוב שכלם, ממה שנמצא בכלל דבריהם מורים על עניינים אמיתיים למאוד וכו` הם מורים על שלמותם וכי הם השיגו האמת וכו` וכי הם בכל מה שאומרים מן הדברים הנמנעים דיברו בהם בדרך חידה ומשל כי זה הוא דרך החכמים הגדולים וכו` לפי שדברי החכמים כולם בדברים העליונים שהם התכלית אמנם הם חידה ומשל וכו``` עי``ש.
Providence
New member
התשפכת הצהבהבה הרגילה של סגל
מפי קרטין אוסטרי המלהג לא לעניננו. האם מותר לזבים אלה לבוא במנין?
מפי קרטין אוסטרי המלהג לא לעניננו. האם מותר לזבים אלה לבוא במנין?
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.