פעוטון מתי?

[ענת אמא של מוריאל]

פעוטון מתי?

בוקר טוב בנות מוריאל כבר בת 7 חודשים ואני מתלבטת אם כדי להתחיל להכניס אותה למסגרת עם ילדים נוספים. כעקרון חשבתי על קבוצה של לא יותר מ4-5 ילדים היות ולעניות דעתי לפני גיל שנה חברה לא בדיוק חסרה לה(תקנו אותי אם אני טועה...) בניגוד אלי בעלי חושב שכבר היגע הזמן, אולם אנחנו לא ממהרים ומעדיפים לעשות את הטוב ביותר עבור מוריאל. מה דעתכן? מתי הכנסתם את הילדים למסגרת חברתית? מטפלת היא כרגע לא אופציה בשל המחירים המופקעים ברמת השרון.... תודה מראש על התשובות

 

[uliss]

אם את רוצה את הטוב ביותר לילדה שלך

אל תשלחי אותה לפעוטון, לא , לא ולא! עוד כל כך מוקדם . אין שום עיניין חברה בגיל הזה. תני לה כמה שיותר זמן להיות אתך אם יש לך אפשרות , ואם לא , בייבי סיטר בבית בסביבה מוכרת לתינוקת זה גם טוב. אם יש לך אפשרות אפילו אם תרגישי שילדה כבר מוכנה עד גיל שנתיים מינימום לא שולחים לשום מקום - כייף לה בבית תאמיני לי , היא רק התרגלה - 9 חדשים לוקח להם זמן רק קצת להתאקלם. יש הורים שחושבים שילדיהם כבר מפותחים ו"גדלים" מספיק ושולחים אותם, ולא יודעים כמה שזה הורס את בריאות הנפשית של הילד. הוא יהיה מספיק חברומן גם אם תשלחי אותו בגיל שלוש. תנו לתינוקות להיות תינוקות זה לא חוזר חלילה... בהצלחה רבה בהורות

 

[מיה שם בדוי]

אוי איך את מבאסת אותי ../images/Emo10.gif

אני מסכימה עם כל מילה שלך

גם אני מאמינה שלפחות עד גיל שנה הילד מקבל את כל מה שהוא צריך מהוריו, ובטח שעוד אין לו צורך בחברה. אני עוד בכלל לא ילדתי, וכבר אני שבוזה מזה שאני אצטרך אחרי 3 חודשים להכניס את הקטנה לבית תינוקות (קיבוץ...). אין לי בכלל אפשרות בחירה בנושא, וזה קשה לי מאוד. מזל שיש לי עוד יותר מחצי שנה עד אז...

 

[ירוקה לגמרי]

גם אני הכנסתי לבית התינוקות בקיבוץ

את מעיין אחרי 3 חודשים. בחופשת הלידה חששתי מהיום שבו אצטרך להכניס אותה לשם כמו מגזר דין אבל...השד בכלל לא נורא, להיפך. קודם כל המטפלות שם מאד מנוסות ונותנות לה המון, והם גם נורא קשובות לרצונות שלי ולכך שאני מאד פרו הנקה ומשתדלת לא לתת לה תחליפים, גם בנקודה הזו הן מאד תומכות ומבינות. בנוסף, מעיין התרגלה מאד מהר לשעות השינה בבית התינוקות והיא משחקת שם מאד יפה. אני מבינה את החשש, אך לדעתי חשוב לתת גם לתינוקות מסגרת שבה הם באים במגע עם בני גילם ועם אנשים נוספים מלבד הוריהם. וגם לי היה מאד חשוב לחזור לעבודה ולהרגיש שהחיים שלי חוזרים לעצמם. שיהיה בהצלחה!

 

[חגית של אורן]

סליחה - אבל זאת דעתך ../images/Emo5.gif

את לא יכולה להביע את דעתך בכזאת נחרצות כאילו את מינימום איזה ד"ר לבריאות נפשית של ילדים. אני מצטערת על הטון, אבל בואי ותראי את הבת שלי בת השנתיים ושלושה חודשים שנכנסה לפעוטון של קיבוץ מגיל 4.5 חודשים. היא קיבלה המון אהבה מהמטפלות, הרגלי שינה, אכילה ומשחק. היא מאוד מפותחת לגילה ע"פ כל הבדיקות התפתחות שהיא עברה - אז אני מבקשת לשקול פעם הבאה את הדברים לפני שמביאים אותם בכזאת נחרצות. לא לכל אחת יש את האפשרות להשאר בבית עם הילד ולא כל אחת רוצה להתעסק עם פיפי וקקי עד גיל שנה. זכותה של אחת לבחור את הדרך שמתאימה לה ולבעלה

 

[ronnieyuval]

מסכימה עם חגית ../images/Emo45.gif

לא רק זה, אלא שהגישה של להשאיר את הילדים בבית עד גיל 2-3 היא מאוד מיושנת. היום יודעים שזה לא נכון שילדים לא מפתחים קשרים חברתיים. הם כן מגיבים לאנשים, בעיקר לילדים אחרים. חוץ מזה שמה שנאמר על כך שילדים יהיו מספיק חברותיים גם בגיל שלוש - זה פשוט לא נכון, ותסלחי לי מאוד על כך שאני נחרצת הפעם. דווקא המחקרים היותר עדכניים מראים שככל שהילד גדול יותר כך קשה לו יותר להסתגל למסגרת חברתית ולדמות סמכותית אחרת מאשר הוריו. ולדעת לקבל סמכות ולחיות בחברה עם חוקים זה מאוד מאוד חשוב. גם בלי מחקרים אני רואה את הילדים של החברות שלי סביבי, שנשארות בבית עם הילד לנצח נצחים (אני בארה"ב וזה מאוד מקובל כאן) ואת הילדים הסוציומטיים שלהם, שלא יודעים איך לשחק עם ילדים אחרים, שלא יודעים לקבל "לא", ושמפחדים מהצל של עצמם. ואת הילדים בגן של יובל, שאני פשוט מתמוגגת מחדש לראות אותם קופצים עליה ומחבקים אותה בכל פעם שהיא נכנסת לגן, וכמה שהם משחקים יפה ויודעים להתנהג כמו שצריך, ואיך היא לא רוצה ללכת הביתה כי כיף בגן, ומבקשת גם בשבת ללכת לגן. וכמו שכתבתי למטה - כל ילד בנוי אחרת, וכל משפחה בנויה אחרת. רק תקחי בחשבון שאם כבר את מדברת על מחקרים וגישות, הגישה היום שונה מהגישה לפני חמישים שנה. והמחקרים היום מראים דברים אחרים שבשנות החמישים הזוהרות לא ידעו. המחקרים מהשנים האלה הם פרי של חברה מאוד מגמתית שרצתה את הנשים שלה בבית ולא בעבודה. היום הדברים נראים אחרת, ואם את כבר מדברת על "נזק" אז מה שהמחקר העדכני בימינו מראה הוא שילדים שלא נחשפים לחברת בני גילם ולדמויות סמכותיות אחרות מהוריהם עד גיל מבוגר, דווקא הם אלה שניזוקים.

 

[ענת אמא של מוריאל]

מקפיצה...

מחכה לתשובות

 

[ammy]

אני מסכימה איתך ,היא עדיין צריכה

טיפול אישי ,אבל אם אין כסף אז לדעתי הכי טוב זה משפחתון עם 4-5 ילדים. ומניסיון זה לא כזה רע ,הילדה שלי נמצאת עם עוד שני תינוקות מגיל 4 חודשים ואנחנו דיי מרוצים .כמובן יש נושא של מחלות ,אבל עכשיו מתחיל הקיץ אז יהיו פחות מחלות . בהצלחה !

 

[ש י ר ל י 30]

אחותי הכניסה את ליאל למשפחתון

בגיל 7 חודשים בדיוק. בדיעבד....יופי של החלטה. היא הייתה איתו 7 חודשים רצופים בבית ובחודש הראשון לשהייתי במשפחתון (סה"כ 10 ילדים <מגיל 3 חודשים ועד גיל שלוש> 3 מטפלות) היא עדיין לא חזרה לעבודה רק כדי לראות איך הילד מתאקלם (הייתה התאקלמות מהירה ביותר) וגם כדי להשלים עוד עבודה לקראת התואר. כשהוא נכנס הוא היה הילד הכי קטן (

) ואני רוצה להגיד לך שאין ספק שהרבה מההתפתחות שלו נובעת גם בזכות הילדים ה"גדולים" יותר שבמשפחתון יחד איתו.יש הרבה נקודות זכות. הבעיה העיקרית : הדבקות במחלות. ליאל הוא ילד מאוד רגיש וכל "פיפס" (מדלקת עיניים ועד חום גבוה ) שילד אחרת היה נדבק בו , ליאל היה תופס את זה גם. בסיכום קצר (בגלל ה"הקפצות" לבייביסיטר כשהוא היה חולה) ב-7 חודשים שהוא שם (נכון לעכשיו) ב-4 החודשים הראשונים כל סופ"ש שני היה "חופשת מחלה" (או שזה היה חום או פריחה או דלקת עיניים או שלשולים ...זה היה ממש חורף "לא משעמם"

).עברנו את זה ועכשיו הכל בסדר. מה גם, כמו שמישהי רשמה לך, מתחיל הקיץ ומן הסתם יהיו פחות הדבקויות במחלה זו או אחרת

. 7 חודשים, לדעתי, זה גיל שנחשב סביר להכניס למשפחתון (תלוי כמובן מה היחס של מס' הילדים מול מס' המטפלות). אני ,אישית, כבר ראיתי תינוקות בני 3 חודשים בדיוק מוכנסים אחר כבוד למעונות (מחוסר ברירה של האם שצריכה לחזור לעבודה)...וזה באמת מוקדם מדי (וזו דעתי בלבד...). שיהיה

לך בכל החלטה... מחכה ,כמו כולם, לעדכון.

 

[מיקגאפ]

אני דווקא בדעה שמשפחתון עדיף!!!

אני מאד לא אוהבת את הפסיקה החד משמעית שלתינוק עדיף מטפלת בגיל הזה. אני למשל חושבת שלבן שלי היה די משעמם להיות "תקוע" בבית עם מטפלת וצעצועים! (ולכי תדעי - מטפלת גם יכולה להושיב אותו כל היום מול הטלויזיה ולא להשקיע בו בכלל...) הבן שלי התחיל משפחתון בגיל 5 חודשים ואני לא מתחרטת על זה בכלל!!! בהתחלה גם אני רציתי מטפלת אבל לא יכולנו לעמוד בזה מבחינה כלכלית ובלב חושש (בגלל כל ההפחדות שהילד "חייב" מטפלת) הכנסתי אותו למשפחתון לאחר שהתרשמתי מהמטפלות עצמן (אוהבות, משקיעות, מפנקות) וגם מהתנאים הפיזיים בגן. והיום, חמישה חודשים לאחר מכן אני בטוחה שעשינו את ההחלטה הנכונה. אני חושבת שהרבה יותר כיף לו עם עוד ילדים מסביב (הם שישה קטנים עם שתי מטפלות). למרות שהם צעירים יחסית כבר יש קטעים של מגע ואינטרקציות ביניהם, משחק משותף ואפילו חיקוי. סתם בתור דוגמא: יובל מאד קשה בקטע של אוכל - בבית הוא משחק משחקים ובד"כ מסרב לכל אוכל שהוא לא בקבוק. אבל מה -במשפחתון כשכולם אוכלים גם הוא מצטרף.הוא אוכל מרק ופירות כמו כולם. לדעתי הקטע החברתי בהחלט עוזר כאן. בקיצור - אם את מוצאת משפחתון שנראה לך, לכי על זה. כמובן שצריך לבדוק שהיחס המספרי בין מס' הילדים והמטפלות הוא סביר (לדעתי בגיל הזה באמת לא כדאי להכניס למשפחתון עם יותר מ-6 ילדים). בהצלחה, מאחלת לך שתמצאי משפחתון כלבבך במהירות - ואל תילחצי מכל ההפחדות למיניהן.

 

[חגית של אורן]

פעוטון

את אורן הכנסנו בגיל 4.5 חודשים, ואת עידו - היום, בגיל 3 חודשים (לחץ מהעבודה). בחרנו בפעוטון של קיבוץ, יש שם מטפלות נהדרות (מנסיון עם אורן), יש יחס מטפלות למס' הזאטוטים שאין בעיר - 9 ילדים עם 3 מטפלות. עידו הוא העשירי. עידו הכי קטן והיחדה שאחריו בת 7 חודשים. יש הפרדה בפעוטון בין התינוקות לפעוטים. משחקים בחדר נפרד וישנים בחדר נפרד. ככה שהוא יהיה בסה"כ עם עוד ילדה ומטפלת רק שלהם. התינוק הבא יגיע רק עוד 4 חודשים (עוד לא נולד). יקר אבל שווה

 

[ענתש]

ברגשות מעורבים...

אם זה ארוך - יש מסקנה בסוף, אפשר לדלג על ההגיגים: אני הכנסתי את נגה למעון (נעמ"ת) בגיל 5 וחצי חודשים - כי חשבתי שזה המקום הכי טוב בשבילה. אולי זה כי נורא הפריע לי שלא מצאתי שום פעוטון שיש לו אישור בטיחות (כמו שבעלי נהג לשאול אותם: "ואם יש שריפה איך אתם מפנים מפה 10 פעוטים ?") וגם לא שום פעוטון או גן פרטי עם תוכנית חינוכית מוגדרת - כדי שאם כבר הולכים לגן אז שיהיה מעניין, לא שיבהו כל היום בטלויזיה. בקיצור - הייתי מאד מרוצה מנעמ"ת מכל הבחינות ולדעתי נגה ממש פרחה שם ! חוץ מ... המחלות. נגה היתה ממש ממש חולה (חודש וחצי רצוף) וזה בעיקר בזכות הורים נחמדים שדוחפים לילד שלהם אקמול ושולחים אותו לגן בעוד שאני ישבתי עם הילדה בבית כל פעם יום אחרי שהיא כבר בריאה רק כדי לוודא... אז בגיל 9 חודשים יצאנו מהמעון ועברנו למטפלת שנגה נמצאת אצלה בבית (יותר זול ממטפלת פרטית) - היא מטפלת בנגה ובעוד ילד ובצהרים באים עוד 3 ילדים לצהרון. המטפלת היא אישה מאד חמה ואוהבת את נגה כמו הבת שלה ! וזה מבחינתי מאד חשוב, אבל מאד התלבטתי לקראת השנה הבאה כי מהבחינה החינוכית זה ממש לא זה... רואים ממש את ההבדל בין מטפלת למעון. המטפלת נותנת לה הרבה פחות מבחינת עניין - ושתביני אני מאד רחוקה מכל ההשגיות הזו שפשתה במערכת (גן וגם ודומיו) ואני לא חושבת שצריך להכניס ילד לסיר לחץ עוד מהגן וללמד מחשבים ואנגלית אבל כן חשוב לי שיהיה עניין מסויים ופעילות מעשירה. כשהלכנו להתייעץ ברופא מומחה למחלות ילדים (כשנגה היתה מאד חולה) הוא הסביר לנו שכל ילד, בחצי השנה הראשונה בגן, חולה המון המון. א-ב-ל היום מחקרים כבר מפריכים את הדיעה ש"זה מחסן אותו" ולמעשה כנראה שאין לזה שום תרומה למערכת החיסונית בגיל כל כך צעיר. מכיוון שכך ההמלצה החד משמעית שלו היא להחזיק את הילד במסגרת הכוללת מתחת ל-10 ילדים עד גיל שנתיים. הוא אומר שה"קפיצה" בכמות המחלות מתרחשת כשיש יותר מ-10 ילדים בקבוצה. בקיצור (סיפור ארוך) אחרי התלבטות החלטתי לסמוך על הרופא ולהשאיר את נגה עוד שנה אצל המטפלת (זה יוצא עד גיל שנתיים וחצי בדיוק). המסקנה שלי - אין ספק שפעוטון זה מעשיר ומפתח ולא משנה כמה יספרו לי שבגיל הזה הם לא מתעניינים בילדים אחרים - הם ועוד איך מתעניינים ! עם זאת בגלל הקטע הבריאותי ומה שעברנו איתו גם את הילד הבא אני אשים במסגרת מצומצמת (עד 10 ילדים) כגון מטפלת או פעוטון קטן -לפחות עד גיל שנתיים.

 

[ענת אמא של מוריאל]

הי בנות

שמחתי לקרוא את התגובות כולן,אני מניחה שבכל זאת ישנו הבדל מה בין הקיבוץ לפעוטונים אחרים ואופציה כזו אולי היתה מקלה על ההחלטה...אנחנו כעת רק בתחילת החיפושים מה שיקח זמן, השאיפה היא להכניס את מוריאל לקראת גיל שנה לפעוטון(עם כמות מינמלית של ילדים) לעת עתה אנחנו חורשות את הארץ מטילות המון(שבוע שעבר הינו בתנור בבניאס ובכנרת) משחקות ונהנות אחת מהשניה, אני עדיין בשלב שאני מרגישה שאני נותנת המון היות ואין לי מקום עבודה לחזור אליו(גם כאן צריך להתחיל לחפש)אני מנצלת כל הזדמנות עם הקטנה. ושוב תודה לכן

 

[ammy]

קראתי את ההודעה שלך והצלחת להלחיץ

אותי .היום מאיה שלי נמצאת אצל מטפלת עם עוד שני תינוקות והיא חולה יחסית לא מעט (פעם בחודש בערך ).עד היום לא היה שום דבר רציני

, רק וירוסים.אני רשמתי אותה למעון של נעמת מספטמבר , היא תהיה בת שנה וחודש .אני לא רוצה שתהיה חולה הרבה ,אבל אני יודעת שהיא תהיה חולה בכל מקרה גם אם תהיה בגן פרטי עם 10 ילדים .להשאיר אותה עם מטפל אני לא יכולה מבחינה כספית .ואני דווקא מאמינה שאם ילדים נחשפים ליותר חיידקים הם מתחסנים .אני מאוד מקווה שיהיה בסדר ,שני אחיינים שלי היו במעון הזה והכל הבסדר ,אחותי הייתה מאוד מרוצה.

 

[ronnieyuval]

אל תילחצי

כל ילד מגיב אחרת. באופן טבעי יש ילדים שחולים יותר ויש כאלה שפחות. יובל בגן שנה כמעט, ואני לא חושבת שהיא היתה חולה יותר מידי, יחסית למה שאני שומעת מאמהות אחרות. אין לי מושג באמת מה העניין עם החיסון בגן כי לא נכנסתי לזה ולא קראתי חומר בנושא. אבל אצלנו דווקא היתה תגובה טובה ולא היו יותר מיד מחלות יוצאות דופן. הפעם היחידה שהיא היתה חולה כהוגן היתה הרבה אחרי שהיא נכנסה לגן, וזה לדעתי היה לא בגלל הגן כל כך אלא בגלל שהפסקתי להניק אותה (למרבה הפלא יומיים אחרי שהפסקתי את ההנקה היא חלתה כמו שבחיים שלה לא היתה חולה, ולקח לה שבועיים לצאת מזה... כמובן שהאשמתי את עצמי, זה בגן הפולני...).

 

[ammy]

גם כשאני הנקתי, מאיה לא הייתה חולה

בכלל .טוב נראה כבר מה יהיה שנה הבא ,את צודקת אין מה להיות בלחץ מעכשיו. תודה על עידוד.

 

[ronnieyuval]

אני חושבת שזה תלוי בילדה

יש ילדים שמשתעממים מאוד מהר בבית וזקוקים ליותר פעילות וגריה מאשר אחרים. יש ילדים שבגיל 7 חודשים עדיין לא יושבים ובקושי מתהפכים, ואחרים כבר זוחלים ונעמדים והולכים סביב רהיטים. אני בכוונה נותנת שני קצוות חדים, כמובן שיש את הרוב שנמצא איפה שהוא באמצע... אבל זה רק כדי להראות לך שמה שיכול להיות טוב לילד אחד לא בהכרח יהיה טוב לאחר. אצלנו באופן אישי, בגיל 10 חודשים יובל כבר התחרפנה לחלוטין בבית. היא היתה זקוקה לפעילות הפיזית ולגרויים הקוגניטיביים שהגן נותן, ומאוד מאוד מאוד היתה זקוקה לחברה. אצלנו מטפלת לא היתה מעולם באה בחשבון, ללא קשר למחיר. אנחנו משלמים המון על הגן. פשוט אני לא מוכנה להשאיר את הילדה שלי עם אדם יחיד ללא פיקוח, למשך שעות ארוכות יום יום. יובל נכנסה לגן מקסים בגיל 10 וחצי חודשים ומאז היא פשוט פורחת שם. היא היתה מסוג הילדים שהזכרתי קודם בקצה המפותח של הסקאלה - בגיל 7 חודשים זחלה ועמדה והלכה סביב רהיטים, ובגיל 8 וחצי חודשים כבר ידעה לאמר כמה מילים. בגיל שנה וחודשיים ספרנו לה 100 מילים! אז תסתכלי על מוריאל, ותראי בעצמל מה היא צריכה. אם את חושבת שהיא זקוקה לחברה ולכל מה שהגן יכול להציע, אז לכי על זה. אם נראה לך שהיא עוד קטנה וצריכה אותך איתה יותר מאשר חברת ילדים אחרים ופעילויות של גן, אז תשארי איתה עוד קצת. סה"כ היא באמת עוד קטנה.

 

[רות1974]

אני מהאסכולה הישנה, שגורסת שתינוקות

ופעוטות רכים צריכים טיפול יחידני עם תשומת לב מלאה אליהם בתוספת חום ואהבה. כמובן שלא לכולם זה מתאפשר (בראש ובראשונה בשל ההוצאה הכלכלית האדירה וגם בשל אי מציאת מטפלת ראויה ואפילו פחד מפני השארת התינוק עם מישהי זרה מהעיתון שלא מכירים. הפתרון השני בעיניי הוא מסגרת של משפחתון או פעוטון שבו 3-5 ילדים. מנסיוני, תינוקות ופעוטות רכים בשנים, הגם שנחמד להם בחברת בני מינם וגילם, הם עדיין לא זקוקים לחברה וטרם יוצרים אינטראקציה חברתית ביניהם. רק לקראת גיל 3 פחות או יותר מתחיל כל הקטע של לשחק ביחד ולנזמין הביתה. שימו לב לכך שהם משחקים ליד אך לא ביחד אחד עם השני. הפתרון השלישי הוא מעון שבו כ-10 ילדים. וזה פחות מומלץ בשל המחלות. עם נעמה אנהג כמו עם מילי - מטפלת עד שנת תום שנת הלימודים הבאה (סביבות גיל שנתיים), ואז גן פרטי.

 

[מתרגשת]

אנחנו נשם את סתיו אצל מטפלת או

בפעוטון קטן מאד לפחות עד גיל שנה. מכיוון שאין לי אפשרות להישאר בבית איתה אז מגיל 5 חודשים בערך אני חושבת שנשים אותה בפעוטון עם ממש מעט ילדים או אצל מטפלת עם עוד ילד אחד או שניים. נראה מה נוכל לעשות מבחינה כלכלית. אם נראה שזה לא משתלם כלכלית אני מניחה שאני אשאר איתה בבית כי אם אני מרוויחה כסף שהולך כולו ישירות לטיפול בסתיואני מעדיפה לגדל אותה בעצמי. כל זה כאמור לפחות עד גיל שנה... משם נחצה את הגשר....