פעוט מרביץ

[ezmeralda90]

פעוט מרביץ

פעוט בן שנתיים וחודשיים, כבר המון זמן נמצא בתקופת בדיקת גבולות של להרביץ לי- לאמא שלו שיושבת איתו בבית.
לא עוזר כלוםםםםם!! מרביץ וצוחק!! לא להסיח את דעתו לא לצעוק לא להעניש כלום כלום!! אני שק חבטות!! מה עושים??? תשובות כמו שימי בגן לא עולות לדיון בכלל!! תודה.

 

[ezmeralda90]

נ.ב

מרביץ וזורק צעצועים עלי. אם אני לוקחת את הצעצוע ומסבירה שאני כועסת וכו, לוקח אחר. וכו וכו.

 

[רi תם]

גן?יש ילדים שלא הולכים לגן.הם בחינוך ביתי.גן הוא לא תשובה ל"גבולות".
ציינת שאת צועקת.הייתי,אישית,מוותרת על צעקות.
עונש?לא משתמשת מול הילדים במילה הזו אבל "מענישה" בפעולה משמע,לדוגמה-זרק צעצוע?
הרחיקי אותו ממך וקחי הצעצוע.
לכי לחדר אחר,לא בקרבתו ותאמרי שזה לא נעים לך ולכן אין צעצוע ואמא לא לידך.
צוחק?תתעלמי.
נסי להפגין "חזית" רצינית,לעטות ארשת של כעס.
צוציק שובב אבל ילמד,גם בתחומי הבית,שיש כללים וגבולות

.
בהצלחה

 

[ezmeralda90]

אלה בדיוק בדיוק הדהרים שאני עושה

צועקת רק במקרים קיצוניים כששעההה הוא לא מפסיק לזרוק עלי או להרביץ! זו לא שיטה.
לוקחת צעצוע, שני, שלישי, עשירי, הוא תמיד ימצא חפץ לזרוק עלי. עד שמצליחים להסית את דעתו בנס. עוזבת לשרותים הסמוכים בהתחלה זה עבד ועכשיו הוא הבין שאמא חוזרת והוא משחק עם עצמו בשקט עד שאחזור ואז חוזר להרביץ ולזרוק.
נכון גן זו לא תשובה לגבולות אבל לצערי אנשים בדרכ מעבירים ביקורת על זה שהוא איתי בבעת ואומרים שגן זה הפיתרון להכל. :/

 

[ezmeralda90]

הדברים*

 

[ezmeralda90]

ואני הכי לא בעד עונשים :/

תמיד מנסה להסביר אבל זה פשוט לא מצליח!!! כנראה הוא עוד לא קולט שלאמא כואב או פשוט שזה לא יפה להתנהג ככה :/

 

[רi תם]

לא זה לא

אין לאף אחת מאיתנו (ואני קודם כל אמא אבל אני גם בתוך מערכת החינוך)מטה קסמים.
גן הוא לא "מענה לכל צרותינו".
ילדיי היו איתי בבית כמעט עד גיל 3 כי ככה בחרתי.
אל תתעסקי בעניין.
גדלי את הילד שלך בבית עד מתי שתמצאי לנכון

.
להסביר זה מצויין וחשוב גם להצמיד לשיח המסביר פעולה חד משמעית.
הפעולה צריכה להיות קבועה ולא חד פעמית,מקרית.
התמידי.
אני מניחה שבסופו של יום הוא יפנים וילמד.
ועוד משהו קטן,מה שאת מתארת הוא לא חריג,לא יוצא דופן.זה שלב התפתחותי מאודדדד מוכר

.
בהצלחה

 

[ezmeralda90]

תודה♡ אני עקבית :/

 

[יוצאים לדרך חדשה]

תהיי עיקבית

חזרת והוא שוב זרק - תצאי שוב. תמשיכי שוב ושוב.
זה צריך להיות בלי דיבורים או מקסימום עם משפט קצר ("אוי - זה כואב" ולצאת שוב). בלי הטפות מוסר, בלי כעס ובלי לתת תשומת לב מיוחדת (כי כל הדברים האלה גורמים לזה שיהיה לו כדאי להמשיך). תיקחי נשימה עמוקה והרבה סבלנות. ממה שאת מספרת נשמע שזה ייקח זמן. זה קשה, אבל אל תישברי. תתרחקי ממנו שוב ושוב עד שהוא יבין את המסר.
לרוב עיקביות בדברים האלה בסוף עושה את העבודה.

 

[פרפרי אהבה]

בלת"ק, להתרחק ולהיות אסרטיבים.

אני עושה את זה עם הבת שלי ואומרת לה באסרטיביות שזה לא נעים לי.
זה הוריד משמעותית את זה ומספיק שאני אומרת שזה לא נעים לי בקול אסרטיבי והיא מפסיקה.

 

[danakama10]

כמו שאמרו לך, להרחיק את עצמך מהסיטואציה

לא אחרי שעה, אלא מיד שזה קורה. ואם כשאת חוזרת זה שוב קורה, אז תעלמי ליותר זמן.
מעבר לזאת, תדאגי שיהיה לו מעניין! לשבת איתו בבית יוביל אותו לחפש דברים לא טובים כדי לבדר את עצמו. כשאין לך משהו יותר מעניין לעסוק בו, לראות את התגובה של אמא כשמרביצים לה, בהחלט יכול לבדר ילד בן שנתיים.

לגבי הגן - לקראת גיל שנתיים, הרגשתי שהילדים שלי זקוקים לחברת ילדים קבועה באופן רציף. חוגים של אמא ואני זה לא במקום. אני בחרתי לשלוח אותם בגיל שנתיים לגן לחצי יום (3.5 שעות כל יום), ואצלנו גם יש אופציה לשלוח לגן ליומיים או 3 ימים בשבוע. לדעתי כדאי לך לבדוק אם יש אופציה כזו אצלך, כי בהחלט יכול להיות מצב שהילד שלך משועמם ואת לא מצליחה להעסיק אותו בצורה אופטימלית. וזו לא ביקורת, מאוד קשה להעסיק לבד ילדון קטן ולספק לו מגוון חוויות כשזה רק את והוא.