יולי, המתוק והמקסים שלך מנסה אותך
וגם מצליח. תאמיני לי שהוא יודע שאת לא מרשה לעשות כל מיני דברים, אבל הוא מנסה אותך כל הזמן, הוא מפעיל אותך גם אם זו בצורה השלילית, הוא לא יודע שזה שלילי הוא יודע שהוא מפעיל אותך וכך הוא יוצר איתך קשר, ענית בעצמך "הוא משתדל ליצור עמי קשר עין". דבר ראשון, צרי לעצמך חוקים וגבולות שאת בשום פנים ואופן לא מוכנה שיעבור, כלומר זה הקו האדום שלך, כמו לרוץ לכביש, להרביץ לאמא. שאר הדברים הם יחסית יותר זניחים. אחרי שיצרת לעצמך את הגבול שאותו את רוצה להקנות לו קחי אותו לשיחה, לא ארוכה כי בכל אופן הוא בן שנתיים וקצת ותגידי לי שאצלנו בבית לא מקובל לטפס על רהיטים ולזרוק צעצועים. סביר להניח שהוא יצחק לך בפרצוף וכאילו לא יבין מה את רוצה. תאמיני לי הוא הבין, עכשיו מגיע שלב ההפנמה שהוא קצת יותר איטי. את צריכה להבין שזה זמן למידה, שהוא ינסה אותך כל עוד זה יהיה לו כדאי והוא ירוויח מזה את תגובתך ולא משנה איזו תגובה זאת תהיה. לגבי סכין ומזלג תדאגי שאלה יורחקו ממנו, מה שכן כדאי זה לקנות סכין ומזלג של ילדים קטנים מפלסטיק ולתת לו לאכול עם זה. לגבי הטיפוס וזריקת צעצועים, הוא כמובן ימשיך לטפס ולזרוק, את צריכה להתעלם, אמרת לו פעם אחת באותה שיחה, אין צורך לחזור על כך שוב, פשוט צאי מהחדר, אל תאספי את הצעצועים שזרק ואל תתיחסי אליו, אני בדיעה שאם אין קהל אין הופעה. לגבי הטיפוס, אני מבינה שזה לפעמים יכול להיות טיפוס מסוכן, פשוט להרים אותו בלי להגיד לו כלום (כבר אמרת פעם אחת) ולהגיד לו "בוא נשחק ב..." או "בוא ונקרא יחד סיפור"... והכל בלי להתעצבן ובלי לכעוס. אני חוזרת למשחקים, הוא זרק את הצעצועים שלו נניח בסלון, ואת הלכת משם לחדר אחר, ואת בכל אופן רוצה שהוא יאסוף את הצעצועים, אחרי שהוא ניגש אלייך ורוצה משהו ממך את אומרת לו "אבל חמודי, צריך לאסוף את הצעצועים שזרקת..." כנראה שהוא לא ישתף פעולה, ואולי אפילו יתחיל לבכות ולהרביץ לך. באותו רגע את אומרת לו שהוא לא נעים לך ואת לא מוכנה שהוא יכה אותך וקמה והולכת לחדר אחר אפילו סוגרת את הדלת (הוא יכול להיות שתי דקות לבד בסלון, ושתי דקות זה המון זמן לילד בגיל הזה). אחרי שהוא דופק ובוכה על הדלת את יוצאת ופונה לעיסוקייך, אם הוא פונה אלייך שוב את חוזרת ואומרת שאת מצפה ממנו שיאסוף את הצעצועים. את יכולה לשבת על הריצפה ולהפעיל אותו, "בוא ואעזור לך לאסוף" לוקחת את הקופסא ומפעילה אותו לאסוף. רק שיבין שזאת בעצם האחריות שלו. זה לא יהיה קל כי עד עכשיו לא היה לו גבול, וכרגע כאשר את מציבה את הגבול זה יהיה מרד מצידו.כן תנסי לעודד אותו כאשר הוא אוכל יפה עם סכין ומזלג מפלסטיק, תעודדי אותו אחרי שאסף את כל המשחקים לקופסא, תעודדי אותו בכל דבר אפשרי. תאפשרי לו עצמאות סתם דוגמא כמו לצחצח שיניים ולרחוץ פנים לבד. דרך אגב, עם הבן שלי שהיום הוא בן 4 עשיתי את אותו הדבר, אפילו היה יום אחד שאמרתי לו שאם אני אוספת את המשחק הוא לא מקבל אותו למחרת, ואכן כך היה, אספתי אני את המשחק מהריצפה, אך למחרת הקופסא היתה סגורה על הארון ולא נתתי לו גם כאשר הוא בכה וצרח שהוא יאסוף את המשחק, לא עזר לו, והוא בכה לא מעט. למחרת הוא ניגש אלי וביקש את הקופסא ואמר שהוא יאסוף את המשחק כשהוא יסיים, ובאמת הוא אסף והוא גם אמר לי "אמא תראי אספתי את הכל" וכמובן שהחמאתי לו על כך. היום הוא אוסף את המשחק אני בדרך כלל לא צריכה להעיר לו על כך. תגידי לי מה דעתך.
