אולי זה הבהיל כי
באותו רגע ניסית והצלחת לצאת ממודעות מסויימת ולא לחשוב יותר מדי ופשוט לעשות איזה מעשה של שינוי דרסטי. זאת אומרת - למען מטרה מסויימת תוך כדי הנחה (או אמונה) שמה שאת עושה באותו רגע זה פתיחת פתח לשינוי שאת מחכה לו ולא מצליחה להניע אותו. בסופו של דבר ברגע ש"תפסת" מה שעשית (כביכול חזרה למודעות) הרגשת בהלה. אני חושב שאולי אם היית עושה את אותה פעולה, אבל מתוך מודעות והשלמה עם הפעולה, זה היה יכול אולי להראות אחרת (אולי מעין טקס בעל משמעות מיוחדת באווירה\ הרגשה מיוחדת). בסופו של דבר, אולי פעולה חיצונית וטכנית לא יכולה לשנות את האדם מבפנים (או שכן...). המחשבה שמשהו חיצוני שנעשה ישנה אותנו מפחידה אותי ואולי לשוא. אם את יכולה לעשות פעולה כזו ותוך כדי כך להתנתק לעצמך ולזרום עם הכאוס שפעולה כזו יכולה לגרום אז אולי את יכולה להשתנות. אבל מי יודע למה תשתני... זה יכול להיות מאוד חסר אחריות כי זה לא בא מתוכך אלא כביכול כהטלת קוביה, תוצאה מקרית.