פעולה מתוך הרגשה טובה

פעולה מתוך הרגשה טובה

אז ככה- אני קודם כל גאה להכנס לפורום כחסיד ענקי של הסוד. אתחיל מקטע חשוב שאני חווה- כתבתי ספר לפני שנה וחצי. מאז שיניתי אינספור פעמים עד הגעתו לנוסח הסופי. תכננתי לשלוח את הספר להוצאה לאור הבוקר אבל- מאתמול אני במצב רוח רע. אני לומד משחק ויש לנו פרויקט של סיפורים אישים- כל אחד מספר סיפור אישי כאוב שעבר- והפרויקט זרק אותי לאיך שהרגשתי כשהיתי נער דכאוני שמסתמך על יאוש ודכאון בתור קרקע מוצקה וחמה- בתקופה הכי נוראית שעברתי- נהפכתי פתאום לאיש רוח ופילוסוף-ואנשים נהנו לשבת לדבר איתי כי פתאום היתי נורא עמוק ומלא משמעות עד בחילה. גם תרגמתי מחזמר לעבוד גמר- מחזמר מאד דכאוני. התחושות מהסיפור עלו בי כמו ריחות שמזמן לא הרחתי... טעמים שמזמן לא טעמתי... פתאום הבנתי כמה עברתי מבחינה שכלית מבחינת השקפה- אני פתאום מבין שאני מטפס הרים שבפעם הראשונה מעז להביט אחורה ולראות איזה תהום הוא השאיר מאחור- ותחושת הסחרחורת שמלווה אותי מתחילת השבוע- גרמה לי להגיד לעצמי- 'מור אתה צריך לשלוח את הספרים להוצאות כשאתה במצב רוח טוב ומלא אהבה ואושר- חכה שהסערה תתבהר- ואז תשלח'. ברור שבסופו של דבר אוציא לאור את הספר שלי. רק שאני רוצה ללדת אותו מתוך אהבה- ולא מתוך כאב.
 
יש סוג של תחושת כבדות, ואני מאד לא

אנרגטי. יש הבדל בין להרגיש טוב לבין להרגיש נחוש ושלם. יש לשמוח ויש להרגיש רע אבל מתועָל לכדי תחושת עוצמה של- 'אביס בסוף את כולם'- תחושת הלוחמה היא הברירה כשאני מרגיש רע- במקום להתמרמר ולהדכא- להרגיש שאני מסוגל לצמוח מהאין. אני מעדיף פשוט לקום בבוקר לשמוע את הציפורים ומשם להפתח.
 
למעלה