לינוי D: מקורה?
זו רוית
את יכולה לעשות את המשחק הזה שעשו לנו בבצפר..אלינור עשתה בכיתה שלי לפחות שנה שעברה בשיעור תעבורה, את המשחק הזה עם הלעמוד על הכסא. בקצרה: את מוציאה 2 ילדים החוצה. לכל שאר הקבוצה את אומרת לעמוד על כסא (או על רגל אחת/להרים את הידיים/משהו כזה), אבל אומרת להם לא להגיד לילדים שיכנסו להם הם עושים את זה. את מכניסה אחד מהילדים שהוצאת החוצה ומחכה דקה-שתיים לראות מה הוא יעשה. לרוב, הוא יעשה את מה שהוא רואה- לעמוד על הכסא. אם הוא שואל כמובן למה כולם עומדים על הכסא, להזכיר לקבוצה לא לענות ורק להגיד לו 'לא יודעת'. אח"כ את מכניסה את הילד השני, ושוב מחכה, וכנראה שהוא יעשה גם את אותו דבר. אחרי זה את שואלת את הילדים שהכנסת למה הם עמדו על כסא גם (או על רגל אחת/מה שביקשת בהתחלה), והם יגידו לך 'כי כולם עמדו על הכסא' או משהו כזה. זה בדיוק הלחץ החברתי- לעשות את מה שכולם עושים, גם אם אתה לא יודע למה אתה עושה את זה, מאיזו סיבה ולאיזו מטרה ומה ההשפעה של הפעולה הזו. משחק נוסף שאלינור עשתה לנו זה עם הקווים. שוב תוציאי 2 ילדים, הפעם 2 אחרים. תציירי בגדול על הלוח או על בריסטול גדול, 3 קווים. אחד ממש ארוך, אחד ממש קצר ואחד בינוני: 1- ______________ 2- _______ 3- __________ לקבוצה בפנים תגידי שכשאת תשאלי איזה קו הכי ארוך, הם יגידו קו 2 למרות שהוא הקו הבינוני. תכניסי חניך אחד, ותשאלי אותו איזה קו הכי ארוך. הוא יגיד כמובן את קו 1. ואז תשאלי את הקבוצה 'איזה קו לדעתכם הכי ארוך?' וכולם יגידו 2.. תשאלי שוב את החניך שהכנסת ותראי שהוא קצת יתבלבל ואולי יגיד גם קו 2, למרות שמה שהוא אמר בהתחלה היה הנכון ומה שהוא רואה זו האמת. תכניסי את החניך השני ותשאלי אותו גם, ואחרי שהוא עונה תשאלי שוב את הקבוצה, ותראי שהחניך הראשון שהכנסת אומר גם הוא 2, למרות שהוא חשב שהקו 1 בכלל הארוך ביותר. תחכי שוב עד שהחניך השני שהכנסת ישנה או לא את דעתו. ושוב, מסבירים לחניכים שבדיוק כאן היה לחץ חברתי- אפילו שהחניכים שיצאו ונכנסו ראו בעצם איזה קו ארוך יותר, בגלל שכל הקבוצה אמרה משהו אחר, הם הלכו איתם ולא סמכו על עצמם, וכבר היו בטוחים שהם טועים ו2, שהוא הקו הבינוני, הוא באמת הארוך יותר. והמשחק האחרון שעולה לי בנושא הוא משפחת אדמס שאת מכירה, אבל אני בספק אם הילדים יבינו..תשאלי את רותם