רונלי35 שלום,
עונה לך כאמא, אך במיוחד כמרפאה בעיסוק, העובדת שנים רבות עם ילדים- קודם כל, לא כתבת מספר פרטים- לדוגמא, האם הוא הבן הבכור או שיש לו אחים ואחיות, האם את עובדת והילד נמצא במסגרת כלשהי או שאת נמצאת איתו כל שעות היום? ולעצם התשובה- ראשית, אני מתנגדת נחרצות לאמירה "ממש צוות בידור". הורים לא צריכים להיות צוות בידור של הילדים שלהם. זו אחת הטעויות הנפוצות של הורים בני זמננו. כל הזמן ההורים מחפשים תעסוקות, בידור ואטרקציות לילדים, במקום לאפשר להם עצמאות גם בתעסוקה היום-יומית. לפיכך מגיעים לשבועיים האחרונים של אוגוסט, ואבוי!-ההורים בהיסטריה! מה יעשו עם הילדים?! אז אני ממש נגד הסיפור הזה. אבל החינוך לעניין זה מתחיל כבר בגיל צעיר. גם פעוט בן שנה ושלושה חודשים (וגם תינוק בן 9 חודשים ופחות) יכול להעסיק עצמו. כמובן שיש לדאוג לסביבה בטוחה, ולעשות זאת בהשגחה, אבל בהחלט אפשר וצריך, לשיטתי לאפשר לפעוט משחק עצמאי. כך לדוגמא, ניתן לפזר לו צעצועים המתאימים לגיל (ניתן להתייעץ בחנויות משחקים לגבי מה מתאים לכל גיל) ולאפשר לו לחקור אותם בכוחות עצמו. הם לומדים המון תוך חקירה עצמית. זה גם נפלא להסתכל עליהם מן הצד ולראות את היופי של הגילוי הראשוני של כל דבר. מעבר לזה, כמובן רצוי לשיר לו שירים, להקריא סיפורים, לשמוע דיסקים, ללכת לגן משחקים, לשחק משחקי מוטוריקה גסה כגון כדור, בניית מסלולים תואמים לגיל, דיגדוגים, חיבוקים, ללכת לסבא וסבתא, לדודים וכדומה. זמן איכות עם האב לא פחות חשוב מאשר עם האם- חשוב לומר!!! ילדים לומדים המון גם תוך כדי פעילות שלנו של חיי היום-יום, שאנו משתפים אותם בהן, לדוגמא: הליכה משותפת לסופר, הליכה ברחוב תוך כדי הסבר על מה אנו רואים, בגיל מאוחר יותר- אפיית עוגות במשותף, הכנת ארוחת ערב ועריכת השולחן, תליית כביסה ביחד, קיפולה וסידור בארון (הבת שלי בת ה-4 "חולה" על נושא אפיית העוגות ותליית הכביסה- יש לי מתקן בבית). אשמח לענות על שאלות נוספות, שירה.