פעילות המוח האנושי ואלצהיימר
עניין שכבר מזמן רציתי להתייחס אליו: אנו פוגשים חדשות לבקרים מאמרים הקובעים, שמי שלמד לימודים אקדמיים או מי שעוסק הרבה בשחמט או מי שעוסק בפתרון תשבצים - מקטין את סיכוייו לחלות באלצהיימר. אני חושבת שיש במאמרים אדנות מסוימת, מן הבטה מלמעלה למטה - מהלומדים והאקדמאים לעבר ה"פשוטים". נראה לי שהנכון הוא לקבוע, "מי שמפעיל הרבה את מוחו". אני חושבת שאישה עקרת בית, שמגדלת 5-8 ילדים, ועסוקה בביתה כל היום, מתמרנת עם הזמן, עם מי-מהילדים-אוהב-מה-לאכול, עם כל המיוחדויות שלהם, הצרכים שלהם, התקציב, הבעל, הפוליטיקה של המשפחה המורחבת - מעסיקה את מוחה עד קצה-קצהו לא פחות מרואה חשבון. אני חושבת, שאיש שעובד כפועל, מתמרן כל יום בין שגעונות הבוס לבין צפיפות התקציב, מנסה לגדל את ילדיו, להבין בדיוק למה החלוץ של קבוצתו הבקיע במקום למסור לעמיתו - מעסיק את מוחו עד קצה-קצהו לא פחות מעורך דין. בקיצור, כל אדם, במסגרת חייו, עבודתו, משפחתו ותחביביו מעסיק את מוחו ב- 100%. למה פתרון תשבצים מחדד יותר ממשחקי תקציב? למה נגינה בפסנתר מחדדת יותר ממשחק שש-בש? (גם הדוגמאות שלי נגועות באותה מחלה...) בקיצור - כל המחקרים האלה נראים לי לא רציניים... ואגב, "מאט את התקדמות המחלה" זה מה, חודש? שבועיים? עשר שנים? מה שאני רוצה לאמר הוא, שכמו בכל תחומי הרפואה, חוקרים - עשרות אלפים בשנה - צריכים לפרסם מאמרים. זה תנאי להתקדמותם המקצועית. אז הם משרבטים ומוציאים. אל לנו להתייחס לדברים ברצינות!!
עניין שכבר מזמן רציתי להתייחס אליו: אנו פוגשים חדשות לבקרים מאמרים הקובעים, שמי שלמד לימודים אקדמיים או מי שעוסק הרבה בשחמט או מי שעוסק בפתרון תשבצים - מקטין את סיכוייו לחלות באלצהיימר. אני חושבת שיש במאמרים אדנות מסוימת, מן הבטה מלמעלה למטה - מהלומדים והאקדמאים לעבר ה"פשוטים". נראה לי שהנכון הוא לקבוע, "מי שמפעיל הרבה את מוחו". אני חושבת שאישה עקרת בית, שמגדלת 5-8 ילדים, ועסוקה בביתה כל היום, מתמרנת עם הזמן, עם מי-מהילדים-אוהב-מה-לאכול, עם כל המיוחדויות שלהם, הצרכים שלהם, התקציב, הבעל, הפוליטיקה של המשפחה המורחבת - מעסיקה את מוחה עד קצה-קצהו לא פחות מרואה חשבון. אני חושבת, שאיש שעובד כפועל, מתמרן כל יום בין שגעונות הבוס לבין צפיפות התקציב, מנסה לגדל את ילדיו, להבין בדיוק למה החלוץ של קבוצתו הבקיע במקום למסור לעמיתו - מעסיק את מוחו עד קצה-קצהו לא פחות מעורך דין. בקיצור, כל אדם, במסגרת חייו, עבודתו, משפחתו ותחביביו מעסיק את מוחו ב- 100%. למה פתרון תשבצים מחדד יותר ממשחקי תקציב? למה נגינה בפסנתר מחדדת יותר ממשחק שש-בש? (גם הדוגמאות שלי נגועות באותה מחלה...) בקיצור - כל המחקרים האלה נראים לי לא רציניים... ואגב, "מאט את התקדמות המחלה" זה מה, חודש? שבועיים? עשר שנים? מה שאני רוצה לאמר הוא, שכמו בכל תחומי הרפואה, חוקרים - עשרות אלפים בשנה - צריכים לפרסם מאמרים. זה תנאי להתקדמותם המקצועית. אז הם משרבטים ומוציאים. אל לנו להתייחס לדברים ברצינות!!