משב רוח
להיות קשובה למשב הרוח כשפניך על הכר מול פניי ואין דבר המפריד בינינו רק מחול אצבעות מריץ את הדם בגופנו. רטט שפתיים בנשימה גלית כמו מוביל אל הים ושם עוד שתיקה נישאת על גב לובן אלי גוף נשברת בהמיה דקה. על החוף אהבה עוד מונחת ליטול את הסער בקצף שנים, נושפת מפרש ברומו של התורן הרוח עודנה לוטפת פנים.