פעלים ששורשיהם מסתיימים באות א'

[Benjamin Turner]

פעלים ששורשיהם מסתיימים באות א'

מחד, בתיכון לימדו אותי שפעלים כאלה מטים על משקל פעלים שלא מסתיימים בא', למשל "דיכא" על משקל "סיפר", "מדוכא" על משקל "מסופר", וכד'. מאידך, ברוב ספרי הקריאה (הרפרנס העלוב שלי ללשון עברית תקנית, בדרך כלל) נתקלתי בצורות "ממלאה", "מקנאה" ו"מרפאה" במקום "ממלאת", "מקנאת" ו"מרפאת" על משקל "מספרת". אם כן, "מקנאת" או "מקנאה"? "ממלאת" או "ממלאה"? "מרפאת" או "מרפאה"? בנוסף, וסתם לידע כללי, איך נקראת גזרת הפעלים הזו?

 

[אִיתַי]

גזרת נל"א - נחי לה"פ א'

שלום לך

, כפי שכתבת, שורשים מגזרת נל"א אכן יוטו על-פי גזרת השלמים, ולכן יש לומר "מְדֻכָּא" (ולא "מְדֻכֵּא"). אולם, ישנם 3 מקרים בהם אין נוהגים כך: (1) בכל הבניינים, למעט בניין קל, ע' הפועל מנוקדת בצירי בצורות עבר בגוף הראשון והשני. למשל: נִמְלֵאנוּ, רִפֵּאתִי, מֻלֵּאנוּ, הִתְמַלֵּאנוּ, הִבְרֵאת, הֻקְפֵּאתִי. (2) בבניין קל בשורשים טמ"א, יר"א, מל"א, צמ"א, שׂנ"א - ע' הפועל מנוקדת בצירי בצורת עבר נסתר (צורת העבר שווה לצורת הבינוני). למשל: יָרֵא, צָמֵא, ובצורות עבר בגוף הראשון והשני, כגון צָמֵאתִי, מָלֵאתָ, שְׂנֵאתֶם. (השורש שׂנ"א נוטה בבינוני במשקל פּוֹעֵל: שׂוֹנֵא, שׂוֹנֵאת וכו'.) (3) בצורת הנוכחות והנסתרות בעתיד ובציווי ע' הפועל מנוקדת בסגול. למשל: תִּמְצֶאנָה, הִמָּצֶאנָה, תְּמַלֶּאנָה וכד'. לעניין "ממלאת" או "ממלאה" - שתי הצורות תקינות, ולא רק בבניין פיעל. גם "קוֹרְאָה" נכונה, לצד "קוֹרֵאת". (בתשובתי הסתמכתי על "לוח הפעלים", ובאתר האקדמיה לא מצאתי כלל שפוסל את צורות אלה).

 

[אִיתַי]

בתשובתי נעזרתי גם

באתר האקדמיה ללשון, ראי ב"קישורי הפורום".

 

[or99]

שלום אירית...

בנוסף לדברי איתי, הצורות מרפאה וכד' בבניינים השונים אמנם בד"כ באות בגזרת ל"א, אבל לא רק. לדוגמה: אש אוכלה, מהוללה, משובחה, מכושפה (בשיר בתרגום של נעמי שמר). אכן בלשון המשנה ניתן לראות שביטאו את גזרת ל"א כגזרת ל"ה ממש. הם ביטאו לדוגמה: מטמה (=מטמאת) מטמים (=מטמאים). ראי כאן.

 

[Benjamin Turner]

../images/Emo51.gif../images/Emo140.gif לשניכם

 

[אִיתַי]

../images/Emo92.gif