פעם אחרונה ודי

פעם אחרונה ודי

תהיתי אם אני מבינה את משמעות הדברים, אם אני יודעת שפשע נעשה בגופך, ומבינה זה היה אסור, נראה שבמקום לראות ולהבין זאת, אני רוצה שהם ידעו שאת לא ישנה בלילות, שאת רואה אותם כל כך הרבה, שאת צריכה לקחת כדורים על מנת להתקרב לאורח חיים רגיל. אני יודעת שרצית להיות כמו כולם, להיות ילדה רגילה, בלי שום דבר מיוחד, לא רגיל, טראומטי במקרה שלך, אז זה לא כך ונראה שבכמה תחומים לעולם לא תחלימי. במערכות יחסים שונות ובעיקר עם בנים, תמיד תיכשלי, כי כשהוא מנסה להתקרב ובסה"כ לחבק את חשה את מגע ידם, רואה את החיוך המרוח על פניהם, ממש מלאך, מלאך המוות בנגע בעורך והחליט להמית בעינויים ובייסורים. אז בואי איתי נלך למקום אחד, חיים כבר לא יהיו לך, רק כדורים וטיפולים, לעולם לא תגשימי את חלומך, תני לי להוביל, לקחת למקום בטוח או שאולי עכשיו א רוצה לחיות ומנסה להאחז בדברים שאני לא מבינה כדי שלא אהרוס לך, אולי אני זו שצריכה להושיט יד ולצעוד אחריך למקום הבטוח שלך..? את בטוחה שמה שאת עושה? מוכנה לוותר לזמן מה ללכת אחריך, אך אם תיכשלי, אם תמעדי ותבכי מיד בדרכי שלי תלכי, פעם אחד ודי!!!
 
הי קיסרית

החיים לא מתנהלים בקו ישר ומי שממשיך לנסות, גם אם נופל, חייב יהיה לפגוש גם דברים טובים בדרך. תרופות לא פותרות אותך מהטראומה אלא רק מפחיתות את הסימפטומים, יש דרכים לטפל. כשתהיי מוכנה לכך, אני מקווה שתחפשי מי שיהיה מסוגל לעזור לך. בינתיים, כל עוד לא מיצית את הדרכים המתאימות להחלים, זה די אכזרי כלפי עצמך לוותר, לא?
 
למעלה