מהו ההבדל בין פָּלֶשְֹתִּינָאִים (האות פ' דגושה) ובין פָלַסְטִינִים (האות פ' רפוייה)? מתברר שיש הבדל עקרוני.
פלשתינה הוא שמה של מדינת ישראל, בתרגום עברי לשם הלועזי Palestine, וככה התייחסו לחבל ארץ זה אומות העולם מאז ומתמיד (תיירים, ארכיאולוגים, דיפלומטים וכד').
השם פלשתינה בא מהתנ"ך (ארץ פלישתים), והתקבל על ידי הבריטים כשם הארץ שבגבולות המנדט.
אומנם היהודים העדיפו שיקראו להם עברים או יהודים, ושיקראו לארצם ארץ ישראל, אבל הבריטים התייחסו אליהם כאל פלשתינאים.
גם חלק מהמוסדות היהודיים נקראו כך, למשל "בנק אנגלו־פלשתינה".
השימוש בשם פלשתינה התייחס ליישוב היהודי בארץ ישראל, ולא ייצג את היישוב הערבי.
כשגולדה מאיר התכחשה לקיום התנועה הלאומית של ערביי ישראל היא אמרה:
"הלוא גם אני פלשתינאית!"
כעסו עליה,
אבל אכן באותה תקופה היא נשאה תעודת זהות פלשתינאית!
ברוח זו, גם אבי היה פלשתינאי. להלן תעודת הלידה שלו מטעם ממשלת פלשתינה:
פלסטין הוא מושג ערבי, הנכתב ככה לפי כללי התעתיק של השפה הערבית.
שורשי המושג בהיסטוריה שלאחר הכיבוש הערבי בעקבות החלוקה הרומית (אחד המחוזות נקרא 'ג'ונד פלסטין'). בסוף התקופה העותומאנית החלו משכילים להשתמש בשם זה, וב־1911 נוסד ביפו העיתון "פלסטין".
כיום, הפלסטינים הם תושבי הארץ הערבים שגיבשו לעצמם זהות לאומית פלסטינית, ומוסדותיהם נקראים "הארגון לשחרור פלסטין" או "הרשות הלאומית הפלסטינית".
התקשורת לא תמיד מקפידה להשתמש במילה הנכונה במקום הנכון, ולפעמים אפילו מתקבל שעטנז בין המילים: למשל פלשתינאים עם האות פ' רפויה או פלסטינים עם האות פ' דגושה, פלסטינאים, "הרשות הפלשתינית" וכדומה.
מתברר שיש לכך משמעויות פוליטיות מרחיקות לכת.
כיום, הרעיון של שתי מדינות לשני עמים פירושו שפלשתינה תחולק לישראל ולפלסטין.
הבעיה היא שבשפה הערבית ובשפה האנגלית אין הבחנה כזאת בין "פלשתינה" ובין "פלסטין".
נוצר בלבול, שלפיו באותה מילה משתמשים לפעמים לציון המדינה הערבית שתקום, ולפעמים לציון הארץ כולה.
כפילות זו מאפשרת לפלסטינים להשתמש באותה מילה (פלסטין) בתוך אותם משפטים, והפרשנות למשמעות נשארת אצל השומע.
www.nurit-shai.com
פלשתינה הוא שמה של מדינת ישראל, בתרגום עברי לשם הלועזי Palestine, וככה התייחסו לחבל ארץ זה אומות העולם מאז ומתמיד (תיירים, ארכיאולוגים, דיפלומטים וכד').
השם פלשתינה בא מהתנ"ך (ארץ פלישתים), והתקבל על ידי הבריטים כשם הארץ שבגבולות המנדט.
אומנם היהודים העדיפו שיקראו להם עברים או יהודים, ושיקראו לארצם ארץ ישראל, אבל הבריטים התייחסו אליהם כאל פלשתינאים.
גם חלק מהמוסדות היהודיים נקראו כך, למשל "בנק אנגלו־פלשתינה".
השימוש בשם פלשתינה התייחס ליישוב היהודי בארץ ישראל, ולא ייצג את היישוב הערבי.
כשגולדה מאיר התכחשה לקיום התנועה הלאומית של ערביי ישראל היא אמרה:
"הלוא גם אני פלשתינאית!"
כעסו עליה,
אבל אכן באותה תקופה היא נשאה תעודת זהות פלשתינאית!
ברוח זו, גם אבי היה פלשתינאי. להלן תעודת הלידה שלו מטעם ממשלת פלשתינה:
פלסטין הוא מושג ערבי, הנכתב ככה לפי כללי התעתיק של השפה הערבית.
שורשי המושג בהיסטוריה שלאחר הכיבוש הערבי בעקבות החלוקה הרומית (אחד המחוזות נקרא 'ג'ונד פלסטין'). בסוף התקופה העותומאנית החלו משכילים להשתמש בשם זה, וב־1911 נוסד ביפו העיתון "פלסטין".
כיום, הפלסטינים הם תושבי הארץ הערבים שגיבשו לעצמם זהות לאומית פלסטינית, ומוסדותיהם נקראים "הארגון לשחרור פלסטין" או "הרשות הלאומית הפלסטינית".
התקשורת לא תמיד מקפידה להשתמש במילה הנכונה במקום הנכון, ולפעמים אפילו מתקבל שעטנז בין המילים: למשל פלשתינאים עם האות פ' רפויה או פלסטינים עם האות פ' דגושה, פלסטינאים, "הרשות הפלשתינית" וכדומה.
מתברר שיש לכך משמעויות פוליטיות מרחיקות לכת.
כיום, הרעיון של שתי מדינות לשני עמים פירושו שפלשתינה תחולק לישראל ולפלסטין.
הבעיה היא שבשפה הערבית ובשפה האנגלית אין הבחנה כזאת בין "פלשתינה" ובין "פלסטין".
נוצר בלבול, שלפיו באותה מילה משתמשים לפעמים לציון המדינה הערבית שתקום, ולפעמים לציון הארץ כולה.
כפילות זו מאפשרת לפלסטינים להשתמש באותה מילה (פלסטין) בתוך אותם משפטים, והפרשנות למשמעות נשארת אצל השומע.
פלסטיני, פלשתינאי, מילים פוליטיות או מילים נרדפות? מה בין פלשתינה לפלסטין?
למה "מתבלבלים" במילים "פלשתינאי", "פלסטיני", "פלשתיני", פלסטינאי"? מה נכון ומה שגוי? ובין הנכונים – האם הבחירה פוליטית? אקראית?
www.nurit-shai.com
