פעם אחת יותר מדי ...
סתם שיעמם לי... אז עליתי למעלה פגשתי אותו. את זה שגדל איתי ותמיד היה עושה איתי את הפשעים הקטנים האלו של לגנוב לחמניות בבוקר מחנויות, ולעשן מאחריי הבית בגיל 11. אהבתי אותו וסמכתי עליו. ישבנו באוטו לו ספרתי לו מה קורה איתי בחיים והוא סיפר לי הרבה זמן לא נפגשנו בגלל השירות הצבאי שלו אז זה היה קבוע פעם בחודש נפגשים ומדברים על אחת, שתיים שלוש סגריות לפעמים עד שנגמרת הקופסה. אחרי שכבר נגמר על מה לדבר אבל בכל זאת התחלנו לדבר אז זה גלש לנושא אחר, התחלנו לדבר על אם אחד מאיתנו אי פעם התנסה בסמים ככה כל אחד סיפר לשני על הנסיון שלו הפשוט של שאכטה פה, שאכטה שם. ואז הוא אמר לי אתה יודע מה.. יש לי קצת חומר בבית בוא נילך אליי ונעשה את זה לזכר הימים הטובים, אתה נראה לי בן אדם שכיייף להיות מסטול איתו ... שיעמם לי רצח המקלט הזמני היחיד שהיה לי לברוח מהשיעמום היה האינטרנט אז אמרתי נו למה לא.. בו נילך בטח יהיה כייף... הגענו למקלט בבלוק שלו מקום שכשהיינו קטנים היינו יושבים שמה ומעשנים סגריות שגנבנו לאבא שלי, שותים בירה שחורה ומחשקים "מלחמה" עם קלפים של עירום מקום נוסטלגי. הריח החזק של המקלט שנשאר אותו ריח מלפני 8 שנים בישר לי רק טובות על הבאות, בשורות שהתבדו מאוחר יותר. ישבנו הוא הוציא את החומר, הוציא את הבקבוק המפחיד הזה שנקרא "באנג" שפעם הייתי שותה איתו מים בתחרויות הריצה המשותפות שלנו והיום אנחנו מעשנים איתו סמים... ועישנו, ראש, הכל כבר מסתובב... ראש שני... איפה אני ומי אני ? עוד חצי ראש, מה ??!! אני זוכר הרבה אחרי זה. קמנו קיפלנו הכל סגרנו ת´מקלט והתחלנו ללכת לכיוון הבית שלי הוא לקח אותי דרך דרכים שכשהיינו קטנים היינו שולטים בהם ובאותו רגע לא זיהיתי כלום פתאום הרגשתי כדור אש מאחריי הזזתי את ראשי והוא המשיך הלאה.. כן אמרתי לעצמי סקובי דו לא ייכנע לכדורי האש האימתניים האלו, כן סוקבי דו שמעתם נכון באותו רגע הרגשתי שאני סקובי-דו אבל נראה כמו דמות משורטטת של באגס-באני. הלכתי מהר כדורי האש לא הפסיקו להגיע אבל התחמקתי מכולם הפה בער לי והרגשתי שאני מתעלף, הגעתי הבייתה אמרתי לו שלום, נכנסתי נעלתי אחריי כי הכדורים כך הרגשתי יכולים לעבור כל מכשול למעט מנעולים. שתיתי מיץ לא הספיק הפה בער, שתיתי קולה והפה בער אז שתיתי מים והכל הסתדר הלכתי לחדר הורדתי את כל הבגדים ונכנסתי למיטה, בדיעבר הסתבר שזאת הייתה טעות גורלית... נשכבתי עצמתי את העיינים ומה שראיתי לא הפסיק להדהים ולהפחיד אותי. ספירלות סגולות מסתובבות עד שלפתע צעקה קטעה את החזיונות. בוא לאכול היא צעקה לי, פתחתי עיניים ומצאתי עצמי במטבח של הגנון שלי בגיל 4 הכל היה אותו דבר בדיוק אותו סדר ממש חזרתי ליום רגיל במעון הגננת עמדה עם צלחת דייסה ואמרה לי לבוא לאכול. הכיתי עצמי פעמיים בראש ויצאתי מיזה ככה עברו שעתיים של דברים מטורפים שראיתי והרגשתי, על הסנטר הרגשתי לפתע שיש לי שדה פטריות ענק והן צועקות לי גזום אותנו בבקשה, הצעקות כ"כ הכאיבו לאוזניי שתפסתי את האצבע שלי שלרגע הפכה להיות מגזמה חשמלית והתחלתי לגרד כמו מטורף את הסנטר עד שכל הפטריות נפלו, הרגשתי הקלה. הידיעה שאני אמור לקום עוד שעתיים הפחידה אותי עד מוות, האם ההשפעה תעבור ? אבל החחש עבר מייד כי קבלתי צורך מטורף להקיא אבל הצורך לא היה צורך רגיל הרגשתי איך כל הקיא עולה לי מהבטן למעלה הגרון עולה ועולה ואז עוצר ויורד חזרה. צורך להשתין, הלכתי לאט לאט במסדרון הקצר בד"כ בבית שלי לכיוון השירותים אבל המסדרון היה ארוך ארוך מאוד הליכה של שעתיים נראה לי ככה הרגשתי עד שהגעתי לשירותים, עמדתי עירום בחושך בשקט בשקט מחשש להעיר מישהו וניסיתי להשתין עד שיצא לי השתן עברה חצי שעה וכמו מקודם ההרגשה של השתן יוצא לו ועובר בכל הצינוריות בגוף הורגשה היטב. חזרתי למיטה הפעם המסדרון היה בדיוק כמו שהכרתי אותו. נשכבתי ואמרתי לעצמי שאני חייב לישון חיייב ואז הרגשתי שאני מטורף הרגשה מפחידה של ידיעה שאתה שולט במה שאתה עושה אבל בעצם אתה לא, ולכן אתה מרגיש נורמלי אבל גם לא ואתה מקבל מן הרגשת רדיפה כזו כזו מטורפת שאתה רודף אחרי עצמך השעון כבר מצביע על 4:30 וב7:00 אני על הרגליים ללכת עם אבא לקניות מה ייקרה אמרתי לעצמי כשהוא ייראה אותי ככה? ואז נרדמתי קמתי ב7:00 עם עיניים אדומות כשאני לא יודע מה קורה עם עצמי, אני עדיין רדוף ? אני עדיין סקובי-דו? החלטתי לתת לזמן לעבור ונראה איך אני ירגיש, הזמן עבר והרגשתי שאני חוזר לעצמי. חזרתי לצעוק על אמא שלי כשהיא עצבנה אותי חזרתי לשמוע את השירים שאני אוהב חזרתי להיות אני וזה עשה לי רק טוב. מאז אני אישית לא נוגע בשום סם ( למעט אלכוהול וטבק), יש כאלה שזה עושה להם גוד טיים יש כאלה שזה נתון להם הרגשה עילאית אבל לי זה נתן תחושה של אפס באותו רגע תחושה של אחד שלא שולט על החיים שלו אז עם מישהו מכם אי פעם חושב לנסות מריחואנה, תבדקו טוב טוב מאיפה זה בא כי החומר שאני נגעתי בו היה מלוכלך וכך כל חומר למען האמת, תקראו את המסמך הזה ותחשבו פעמיים עדיף שתלכו הבייתה תשתו כמה בקבוקי בירה טובים שימו מוזיקה תרקדו לכו לישון תקומו עם כאב ראש אבל תדעו כל הזמן שזה אתם שולטים במה שקורה ושאתם זה אתם ...
סתם שיעמם לי... אז עליתי למעלה פגשתי אותו. את זה שגדל איתי ותמיד היה עושה איתי את הפשעים הקטנים האלו של לגנוב לחמניות בבוקר מחנויות, ולעשן מאחריי הבית בגיל 11. אהבתי אותו וסמכתי עליו. ישבנו באוטו לו ספרתי לו מה קורה איתי בחיים והוא סיפר לי הרבה זמן לא נפגשנו בגלל השירות הצבאי שלו אז זה היה קבוע פעם בחודש נפגשים ומדברים על אחת, שתיים שלוש סגריות לפעמים עד שנגמרת הקופסה. אחרי שכבר נגמר על מה לדבר אבל בכל זאת התחלנו לדבר אז זה גלש לנושא אחר, התחלנו לדבר על אם אחד מאיתנו אי פעם התנסה בסמים ככה כל אחד סיפר לשני על הנסיון שלו הפשוט של שאכטה פה, שאכטה שם. ואז הוא אמר לי אתה יודע מה.. יש לי קצת חומר בבית בוא נילך אליי ונעשה את זה לזכר הימים הטובים, אתה נראה לי בן אדם שכיייף להיות מסטול איתו ... שיעמם לי רצח המקלט הזמני היחיד שהיה לי לברוח מהשיעמום היה האינטרנט אז אמרתי נו למה לא.. בו נילך בטח יהיה כייף... הגענו למקלט בבלוק שלו מקום שכשהיינו קטנים היינו יושבים שמה ומעשנים סגריות שגנבנו לאבא שלי, שותים בירה שחורה ומחשקים "מלחמה" עם קלפים של עירום מקום נוסטלגי. הריח החזק של המקלט שנשאר אותו ריח מלפני 8 שנים בישר לי רק טובות על הבאות, בשורות שהתבדו מאוחר יותר. ישבנו הוא הוציא את החומר, הוציא את הבקבוק המפחיד הזה שנקרא "באנג" שפעם הייתי שותה איתו מים בתחרויות הריצה המשותפות שלנו והיום אנחנו מעשנים איתו סמים... ועישנו, ראש, הכל כבר מסתובב... ראש שני... איפה אני ומי אני ? עוד חצי ראש, מה ??!! אני זוכר הרבה אחרי זה. קמנו קיפלנו הכל סגרנו ת´מקלט והתחלנו ללכת לכיוון הבית שלי הוא לקח אותי דרך דרכים שכשהיינו קטנים היינו שולטים בהם ובאותו רגע לא זיהיתי כלום פתאום הרגשתי כדור אש מאחריי הזזתי את ראשי והוא המשיך הלאה.. כן אמרתי לעצמי סקובי דו לא ייכנע לכדורי האש האימתניים האלו, כן סוקבי דו שמעתם נכון באותו רגע הרגשתי שאני סקובי-דו אבל נראה כמו דמות משורטטת של באגס-באני. הלכתי מהר כדורי האש לא הפסיקו להגיע אבל התחמקתי מכולם הפה בער לי והרגשתי שאני מתעלף, הגעתי הבייתה אמרתי לו שלום, נכנסתי נעלתי אחריי כי הכדורים כך הרגשתי יכולים לעבור כל מכשול למעט מנעולים. שתיתי מיץ לא הספיק הפה בער, שתיתי קולה והפה בער אז שתיתי מים והכל הסתדר הלכתי לחדר הורדתי את כל הבגדים ונכנסתי למיטה, בדיעבר הסתבר שזאת הייתה טעות גורלית... נשכבתי עצמתי את העיינים ומה שראיתי לא הפסיק להדהים ולהפחיד אותי. ספירלות סגולות מסתובבות עד שלפתע צעקה קטעה את החזיונות. בוא לאכול היא צעקה לי, פתחתי עיניים ומצאתי עצמי במטבח של הגנון שלי בגיל 4 הכל היה אותו דבר בדיוק אותו סדר ממש חזרתי ליום רגיל במעון הגננת עמדה עם צלחת דייסה ואמרה לי לבוא לאכול. הכיתי עצמי פעמיים בראש ויצאתי מיזה ככה עברו שעתיים של דברים מטורפים שראיתי והרגשתי, על הסנטר הרגשתי לפתע שיש לי שדה פטריות ענק והן צועקות לי גזום אותנו בבקשה, הצעקות כ"כ הכאיבו לאוזניי שתפסתי את האצבע שלי שלרגע הפכה להיות מגזמה חשמלית והתחלתי לגרד כמו מטורף את הסנטר עד שכל הפטריות נפלו, הרגשתי הקלה. הידיעה שאני אמור לקום עוד שעתיים הפחידה אותי עד מוות, האם ההשפעה תעבור ? אבל החחש עבר מייד כי קבלתי צורך מטורף להקיא אבל הצורך לא היה צורך רגיל הרגשתי איך כל הקיא עולה לי מהבטן למעלה הגרון עולה ועולה ואז עוצר ויורד חזרה. צורך להשתין, הלכתי לאט לאט במסדרון הקצר בד"כ בבית שלי לכיוון השירותים אבל המסדרון היה ארוך ארוך מאוד הליכה של שעתיים נראה לי ככה הרגשתי עד שהגעתי לשירותים, עמדתי עירום בחושך בשקט בשקט מחשש להעיר מישהו וניסיתי להשתין עד שיצא לי השתן עברה חצי שעה וכמו מקודם ההרגשה של השתן יוצא לו ועובר בכל הצינוריות בגוף הורגשה היטב. חזרתי למיטה הפעם המסדרון היה בדיוק כמו שהכרתי אותו. נשכבתי ואמרתי לעצמי שאני חייב לישון חיייב ואז הרגשתי שאני מטורף הרגשה מפחידה של ידיעה שאתה שולט במה שאתה עושה אבל בעצם אתה לא, ולכן אתה מרגיש נורמלי אבל גם לא ואתה מקבל מן הרגשת רדיפה כזו כזו מטורפת שאתה רודף אחרי עצמך השעון כבר מצביע על 4:30 וב7:00 אני על הרגליים ללכת עם אבא לקניות מה ייקרה אמרתי לעצמי כשהוא ייראה אותי ככה? ואז נרדמתי קמתי ב7:00 עם עיניים אדומות כשאני לא יודע מה קורה עם עצמי, אני עדיין רדוף ? אני עדיין סקובי-דו? החלטתי לתת לזמן לעבור ונראה איך אני ירגיש, הזמן עבר והרגשתי שאני חוזר לעצמי. חזרתי לצעוק על אמא שלי כשהיא עצבנה אותי חזרתי לשמוע את השירים שאני אוהב חזרתי להיות אני וזה עשה לי רק טוב. מאז אני אישית לא נוגע בשום סם ( למעט אלכוהול וטבק), יש כאלה שזה עושה להם גוד טיים יש כאלה שזה נתון להם הרגשה עילאית אבל לי זה נתן תחושה של אפס באותו רגע תחושה של אחד שלא שולט על החיים שלו אז עם מישהו מכם אי פעם חושב לנסות מריחואנה, תבדקו טוב טוב מאיפה זה בא כי החומר שאני נגעתי בו היה מלוכלך וכך כל חומר למען האמת, תקראו את המסמך הזה ותחשבו פעמיים עדיף שתלכו הבייתה תשתו כמה בקבוקי בירה טובים שימו מוזיקה תרקדו לכו לישון תקומו עם כאב ראש אבל תדעו כל הזמן שזה אתם שולטים במה שקורה ושאתם זה אתם ...
