פעם לא הלכו בכלל למסעדות. בשנות הצנע וגם אחר כך.

פעם לא הלכו בכלל למסעדות. בשנות הצנע וגם אחר כך.

אמי הפולניה היתה מזדעזעת מרעיון של אכילה במסעדה. אם אי פעם נקלעה למסעדה מרוב ייסורי מצפון וחשש מחיידקים היתה חולה למחרת היום. זו היתה מחשבה שהגשימה את עצמה.
 

Y. Welis

New member
לאכול לבד במסעדה לא תמיד נעים; אלא אם זה מקום מוכר (בית קפה)

בקבוצה - קצת יותר. אני עדיין מרגיש בנוח יותר במקומות פחות ציבוריים.
&nbsp
לכן חשוב לבחור (בעיקר למי שחש כמוני) במסעדה עם תחושה 'אינטימית', עם הפרדה בין השולחנות. כמו 'דיינר' אמריקאית. זה סוג שחסר בארץ, ושאם היה - הייתי הולך.
 
אצלי זה תלוי איזו מסעדה

במסעדות "פשוטות" כמו חומוס, פלאפל או בסגנון הזה אני מרגישה נוח לשבת לבד. במסעדות יותר "יוקרתיות" כמו בתי קפה וכד' אני פחות מרגישה נוח לשבת לבד למרות שכבר יצא לי כמה פעמים לעשות זאת.
 
הלוואי עליי

יש לי חולשה למסעדות, כמעט בכל זמן פנוי אני חושבת איפה לאכול באיזו מסעדה טובה. אולי אני צריכה קצת ללמוד מימי הצנע וקצת להצטנע יותר
 
"תנובה" היתה מסעדה??

מי לא אכל ב"תנובה" במרכזית הישנה על יד התור הארוך ל4 ו5 ?
האמת היא זכורה לי לא כזולה במיוחד...

* אצלנו בדרום הלכנו לאכול שניצל ב"מועדון הקצינים"
שבתור מנה ראשונה יכולת לקבל או ביצה רוסית או ביצה רוסית
חצי ביצה קשה עם מיונז למעלה... בעעעע
לא בשביל ילד בן 6.
 
למעלה