פעם מזמן, גולשת בפורום הזה

[bugbuster111]

פעם מזמן, גולשת בפורום הזה

קראה סיפור שלי וביקשה אותו לפורום.
הוא אלים מאוד.

יש עניין?

 

[A לוןA]

אם הוא עונה לSSC-

אני לא רואה עם זה בעיה.
אני אשמח לקרוא.

 

[bugbuster111]

ננסה. ורק אומר מראש

זה התחיל "כתרגיל כתיבה" ובטח לא משקף את דעותי באשר לסקס ואלימות.

 

[bugbuster111]

מלכה ערווה דם

עת הוטל והופל אפיריון על צידו הסתער לעברו ההמון הנזעם.
חומס למלכתו וגבירתו הנחבית לתופסה ולאונסה במשגל ואימה.
עוד סריס אחרון מנסה לגונן, ומוחו נופץ באלה כבדה.
עכשיו היא לבד.
כבר נתלשת מקובה.
ידיים גסות שחורות ציפורניים, חולפות על בשרה הלבן,
והצח,
ופיות ושפתיים בצחנת רקב שיניים מבעות בה ללא חסך.
כותנת המשי הרך מקורעת נפרמת,
והיא עירומה.
כה צחה.
לבנה ומבהקת.
מלכה ילדה.
אף לא עשרים?
וכבר נודעה בממלכתה בתאוות ייחום משתולל,
כמו בסריסיה המענגים בה כסומים מידי לילה וליל.
זה אך תמול כשהתענגה, וכך היא נסחבת בשערותיה לעפר, וראשון
כבר עולה, אונסה באחת.
איבר מין מכוער ואלים קורע שפתי פות לרווחה כמפץ, מכמית כפתור
עינוג נחבא כהיה ולא היה.
דמה ניגר,
ועת הראשון מופל מעליה הוא מקנח את איברו בכותנתו המרופשת.
דם נותר על הבד המוכתם.
דם.
ומה לו עוד להמון למראה דם.
הוא נסער אף יותר, מיוזע, ומוטרף ומונשם,
ואחד אחר שני עולים ויורדים, בועלים ואונסים ומנוולים במלכתם.
כבר מזמן היה עליה להיקרע לגזרים, אלא שאגו הגבר עומד לה,
עת כל אחד בתורו,
משתהה ולו לרגע, לזכור את הרגע,
כמו הוא במשגל של ממש.
ולא לא, כי אם מאשר מלכתו.
היי ככה, הוא מעדן ולו הרף את אלימותו. בביאתו.
אוי למראה אינוס המוני ומזוויע, אך המלכה חיה,
ולפני אובדן הכרתה מכלכלת צעדיה.
עוד בעילות מספר
וינתקו כלי דם בנרתיקה פנימה פנימה.
פתע,
היא מניעה אגן לגבר העולה, כזונה מיומנת במשגל ניאופים של
מופקרת.
אנקה עולה בהמון, לחזות בגבירתם מזדיינת.
מגיבה!
מתפתלת, מכווצת ריחמה הנפער ודמה הנוטף נמסך במיציה.
והא, באחת, הנה גבר הבועל ואונס, הוא כנכנע.
הוא הנאנס.
נע מדושן, מזיין כבהמה, אך לא קורע ומבתק את נרתיקה.
כך עוד ועוד אחד.
כשלושים כבר אנסוה, עת המשמר המוזעק שואט בסנדל מסומר במרצפת,
מפיץ ההמון בחנית ובחרב,
אחד לא יוותר.
ודם וצואה מתערבים בעפר.
ההמון המומת מותיר שדה גוויות בציור ביינמי של בוש או ברוייגל.
חרדת הס ושתיקה של דממה.
רק אחד נותר בועל בעווית, מתפתל באינוס מלכתו, אחוז אמוק.
מודה למתרחש ואיננו שומט.
מזיינה ככלבה על ארבעותיה, ממלמל לה דיברי בהמה של צמית שזכה
לדרגתה של חיה,
ומתמתח לכדי פורקן לעוד שפיכת סילון של זרמה, כקודמיו שזרעם
המטונף כבר ניגר מירכיה, דביק ומרובב בדמה הניטף.
אכן עוד רגע, והיא מקורעת במעיה פנימה.
זה סופה, היא יודעת,
זה סופו הוא יודע,
ואיננו שומט.
ממהר אל גבירתו הניכרעת מפקד המשמר,
חרב מונפת ביד מלוטשת, ומתיז באבחה.
ראש הצמית מתגלגל.
עיניים פקוחות מביטות, במלכה זה אך שיגל.
דמו מתיז מעורקי צוואר פועמים, שוטף את שגילתו בזרמה אחרונה,
עת המלכה מתרוממת ועומדת.
כמעט מתמוטטת.
שדיה אדומים.
ביטנה שטופת זרע ודם וגבבה ופרש צואים.
כך, שגופת האחרון בהמון עדיין מפרכסת מטיל מפקד המשמר את
גלימתו למערומיה ונושאה איתו לשערי אגדות בטירה.

ומכאן ולהבא,
לפיות שתספרנה על אהבתם מאז ולהנה.

לילה.

בלילה הוא הוא העולה ליצועה.
והיא ממתינה.
כמעט ילדה בגילה, כבר מנוסה כאלילה.
עקבות השפלתה זה אך בוקר,
כמו לא היו בה.
חבורותיה נמחו בעורה הצח, שנרחץ בחלב.
נחיריה מתרחבים.
שוב הנה כמידי לילה,
אך רגע,
וגבר יכרע בין רגליה.
היא מתפשקת ונפערת,
ממש כמו היו סריסיה קמים לתחייה ללקוק נשמות בערוותה.
כורע הגבר בתחינה מתממשת, ומלכתו נאנקת,
אכן, לא רק אני, גם הממלכה.
הוא מביט בה כלא מאמין סוקר את ירושתה המזומנת, ועוד מספיק
להבחין בידה אוחזת התער עת כשהיא מחייכת זו טסה כברק,
מדויקת ומיומנת.
ברגע סופו, ידע שגרונו מישתסף.


תחי המלכה.
תחי תחי לו תחיה!
עת שוב דם חם מכסה,
מליט את שדיה מאין רואה.

bugbuster

פורסם ב יוני 2004

 

[מה החזאי מבין1]

מי הגולשת שביקשה???

 

[A לוןA]

תראה

בתור תרגיל בכתיבה יוצרת זה מעולה. גם המבנה, גם השפה, גם היפוך התפקידים (הכפול)
בתור טקסט בדסמי - זה לא. אפילו ממש לא.

********************************************

היתה לי התלבטות רצינית אם להשאיר את העניין או למחוק, מאחר ותקנון הפורום אוסר על כתיבה שאינה SSC (מה שאמרתי לך גם כששאלת מעלה)

בסופו של דבר החלטתי להשאיר- למרות שזה לא בדסמ כלל.

 

[bugbuster111]

אני מודה לך.

אינני מצוי ובקי בתחום.
אם לא הייתה אותה בקשה של אותה גולשת בזמנו בפורום הזה כאן ממש, לא הייתה הכתיבה מגיעה אליו אז ומובן שגם עכשיו.

תודה שוב על "האכסניה."

 

[A לוןA]

רק לשם ההבהרה-

בדסמ אינו אלימות.
בדסמ מוגדר בראש ובראשונה כשכל המשתתפים נמצאים תחת SSC- שפוי, בטוח ובהסכמה הדדית.
לכן אלימות, אונס ורצח- אינם בדסמ.

אם באמתחתך סיפורים נוספים שיכולים לענות להגדרה הזו- אתה יותר ממוזמן.

 

[Nigun]

מה היה תרגיל הכתיבה?

 

[bugbuster111]

הייתה ביני לגולשת

שמתגרית משליטה התכתבות מסרים.
והיא ביקשה שאכתוב משהו בשילוב סקס ואלימות.
ככה נולדה הכתיבה.
(לפני 13 שנה.)

בדיעבד, מלכה ערווה דם היא אחת הכתיבות הטובות שלי.

- עד עכשיו שתי תגובות,
שלא מתייחסות לתוכן עצמו, מישהו "ירים כפפה?"

 

[Smarilyn]

אנ'לא דברנית גדולה, אבל...

עוד רגע בת 30, ומזמן לא קראתי כזה טקסט מרתק.
&nbsp

 

[bugbuster111]

תודה מכל הלב

 

[Smarilyn]

ברור, נחובשק

 

[bugbuster111]

חייב להסביר.

הרגע קראתי שוב,
ומרגיש שהסבר רקע כל שהוא (אם ישנו כזה בכלל, וההסבר שאני נאחז בו יתכן והוא
רק מהרהורי לב.)
מי יודע.

ההתייחסות היא:
מלכה ערווה דם - כבר שלושת המילים טעונות.
יכול לעבור זמן רב מהפעם הקודמת שאני קורא אותה, ובכל פעם זה חוזר, אני כלא מאמין שכתיבה כזו יצאה ממני, והרי כתבתי אותה!
אני יודע לפחות חלקית מהם המקורות.
מי שראה גוויות מרוטשות, שמע את הקולות, הריח את הריחות, נורא מובן לו מהיכן עלו המשפטים האלה.
בנוסף,
מוזכרים בכתיבה ציוריהם של הירונימוס בוש וברוייגל - אין ספק שהם "ברקע."
באחד מספריו של דוסטוייבסקי (האידיוט?) הוא נכנס לתאור מזוויע כשהוא מעמיד שאלה - בעריפת גליוטינה, האם מוח הנידון "קולט" את עובדת עריפת ראשו בשניה שתיים לפני חדלונו.
מריו פוזו, בכמובן "הסנדק" מתאר את רגע המוות כששרירי הסוגרים משתחררים וריחות ההפרשה.

את אקט השליטה מבטאת כמובן המיניות הלא נתפסת של "המלכה." דוקא ברגעיה הקשים ביותר, רגעים פאטליים, המין הוא אמצעי השרידה שלה.
ומאידך,
מי שהיה עד לרגע המחריד הזה, לנקודת השפל שלה, הגם שהיא חבה לו את חייה לא יוותר. גרונו משוסף.


בזמן הפרסום נכתבו תגובות קשות בזמנו.
http://www.tapuz.co.il/forums/viewmsg/507/34677322/מבוגרים_בלבד/יחסי_שליטה_BDSM

 

[חרסינה משורינת]

אתה מקבל גם ביקורת?

אם כן יופי, זאת רק נקודת המבט שלי אבל בכל הקטע השפה המליצית והארכאית נורא פועלת דווקא לרעתך בניסיון להעביר משהו . לא יודעת אולי זה הקטע של הרעיון להעביר סיטואציה דואלית כל כך מהמקום האישי , אולי ההיפוכים שאתה מנסה -
אבל עזוב אותי הירנומוס או בוש -
כשאתה רוצה להעביר משהו הוא צריך להיות דבר ראשון אותנטי לחוויה ופה אני לא מרגישה את זה להפך. כל המילים היפות (והן יפות) מכסות על משהו מאוד קלישאתי- עורה הצח כחלב, תום בתוליה, שדיה המוכתמים בדם.
זה אמצעים רטורים כן - אבל האם אתה עצמך , אחרי כל הביתוקים, קריעות פנימיות, זעקות , צעקות חרא ופיפי בקצרה-
אתה מוצא את החוט האישי של החוויה?.

אגב אני רושמת את זה כי אני דווקא מחבבת את הניסיון שלך לפלרטט עם אלה.
פשוט שורות כמו :
"אוי למראה אינוס המוני ומזוויע, אך המלכה חיה,
ולפני אובדן הכרתה מכלכלת צעדיה."

יש לך שפה חיה כל כך , נפח בה נשמה.

 

[bugbuster111]

וואהההוווו

קודם כל תודה.

יש בה דבר אחד אותנטי. אישי. אישי לגמרי.
מלחמת יום כיפור.
הייתה כאן "לחיצה על כפתור." שלחצתי עליו מכונת ההימורים התחילה לצלצל. האלימות, האלימות, האלימות שצעיר בן 23 עובר ומאז היא לכל חייו.


ושוב תודה. לקבל תגובה מפורטת. רחבה.

 

[חרסינה משורינת]

כן,

זה באמת מזכיר לי שהאדם הכי אהוב עלי בעולם עבר את המלחמה והוא באמת חווה את זה שוב ושוב חזרה. הוא אפילו מאוד אוהב את "האידיט".
אני חושבת שגם מעבר לזה כשיש את הפער הזה של האכזריות והלקיחה של הנטל בו זה משאיר לך משהו מאוד חשוף לתמיד והחשיפה הזו יכולה להוליד גם יופי מזדהר .

אתה יכול להסביר לי עוד על החיבור למלחמה?

 

[Charlize theron]

אני רק שאלה

לא קשורה-
&nbsp
האם הנך סמפרע המפורסם?