פעם ראשונה בגן.....

  • פותח הנושא shno
  • פורסם בתאריך

shno

New member
פעם ראשונה בגן.....

היום לקחנו את הילי בפעם הראשונה לגן, לשעה של היכרות. זו יוזמה (ברוכה) של הגננת, שמתעקשת שלפני שאנחנו מכניסים אותה לגן בספטמבר, נבוא איתה עכשיו בקיץ כל יום שישי כדי שהיא תלמד להכיר את הגן, וככה הקליטה בספטמבר תהיה יותר קלה. אז היום ישבנו איתה שעה בחצר ושיחקנו, ועם הזמן אנחנו גם אמורים להשאיר אותה לבד - 10 דקות פה, חצי שעה שם. אבל עוד חזון למועד... הקיצר, הילדה הייתה קצת בשוק - כל כך הרבה ילדים, וחצר ומשחקים וחול וכיף. למרות שהיא הייתה קצת בשוק, היא התרוצצה ושיחקה ואפשר היה לראות שכיף לה. ברור לנו שבשבוע הבא היא כבר תהיה הרבה פחות שוקיסטית. היתרון הברור של העניין הזה הוא שהיא חזרה הביתה עייפה ונרדמה תוך חצי דקה
ולי בבטן יש הרגשה מוזרה. אלוהים אדירים - יש לי ילדה שהולכת לגן אוטוטו! אני זוכר את היום הראשון שלי בגן. איך פתאום אני עומד מהצד השני, איפה שאבא שלי עמד, ושולח את הבת שלי לגן? מוזר. נעים. נחמד. מפחיד. והייתה היום יומולדת בגן. והייתה שם אישה עם אקורדיון שניגנה ושרה לילדים. ואני זוכר את היומלדת שלי בגן, עם האישה שבאה עם אקורדיון.... מוזר, כבר אמרתי?
 

9910

New member
אין כמו נוסטלגיה

אמא שלי הלכה יום אחד לבקר את הקטן בגן וגילתה שהוא ישן במיטה שאבא שלו ישן לפני 30 שנה, ובכלל המטפלת שמגדלת אותו גידלה גם אותי..
 

hag70

New member
אחד הדברים שמשעשעים עם ילדים

זה שלפני אתה לא יכול לדמיין אותם הולכים לגן ואח"כ אתה לא יכול לדמיין אותם לא הולכים לגן
. אנחנו הכנסנו את הילדה בגיל חודשיים וחצי למטפלת בבית שלה. אז זה נראה לנו שיא השיאים. והייינו כל כך מרוצים ממנה (מהמטפלת כמובן
. מהילדה אנחנו תמיד מרוצים
). היום זה נראה לנו כל כך טבעי שאם צריך מטפלת שולחים את הילד אליה. מצד שני היום המטפלת הזאת נראית לנו כל כך תת רמה, שלא ברור לנו איך בכלל הסכמנו לשלוח את הילדה לשם. עוד שלב לעצמאות שלה. בהצלחה
.
 

חבר משק

New member
איזו התרגשות...

החזרת אותי אחורה לספטמבר כששמנו את יובל בגן. אז עוד גרנו בחיפה ואני עבדתי בהרצליה ככה שכל התהליך די קרה בלי שאוכל להיות מעורב. כל התחושות שתיארת מוכרות לי מאוד ורובן עדיין חזק בתמונה. הוא כבר הספיק להחליף גן בגבורה עילאית, הוא אוהב את הגן ולומד שם המון אבל עדיין מדי פעם כשאני נתקל במבט שלו כשאנחנו יוצאים בבוקר או כשמגיעים אחרי הצהריים אני לא יכול שלא לשאול את עצמי האם זה הדבר הכי טוב בשבילו ובשבילנו? כדי להרגיע את עצמי אני אומר שכנראה זה גורלו של הורה (בעידן שלנו ?)- להיות כל הזמן אכול בספקות ולבטים. שיהיה בהצלחה ובכיף
 
למעלה