פעם ראשונה בפורום, אני מוציאה הכל
אז שלום לכולם, אני רוצה לחלוק איתכם את הסיפור שלי,ברשותכם.אני רק אומר שהוא די ארוך, ואני אבין אם יפסחו עליו
הכל התחיל לפני חודשיים, התחלתי לדבר עם ליאור (שם בדוי ממש כאן בתפוז במסרים, הכרתי אותו עוד לפני עוד הרבה לפני כשהוא הופיע במועדון שעבדתי בו,לליאור יש חברה כבר שנתיים לערך, (שגם היא משתתפת בלהקה שלו, כמה מפתיע?!),ואף על פי העובדה הזו, דיברנו הרבה על הכל כולל הכל, ואף דברים שהוא, במצבו התפוס לא אמור להגיד ואני לאט לאט התאהבתי בו,הרבה זמן בילינו בכתיבת מסרים, טלפונים, אייסיקיו ומה שלא יהיה, יום הגיע, ונפגשנו אני וליאור ועוד שני חברים כשכולנו מכירים את כולנו עוד מימים עברו ) היה מתח די רציני בינינו אני אציין, ולמרות זאת לא עשינו שום דבר פזיז שניתן להתחרט עליו ע"י מבט אחד בעיניה של חברתו של ליאור, כמה שבועות אחר כך, ליאור החליט פתאום לנסות לסדר לי חבר טוב שלו (לצורך העניין נקרא לו, אמממ ערן ואני וערן דיברנו רק בטלפון במשך שבועיים לערך, בלי להיפגש, כי פשוט מאוד לא הייתי מעוניינת, ביום חמישי האחרון כשאני עדיין נמצאת במסגרת שיחות טלפוניות עם ערן שלא ממש עניין אותי נסענו אני וחברה שלי, למקום שבו הופיעה הלהקה של ליאור שם פגשתי את אותו אחד שחיפשתי הרבה זמן, יותר נכון את האחד שהלב שלי חיפש הרבה זמן,והוא לא אחר מאשר החבר הכי הכי טוב של ליאור, ממש אח בשבילו הם גדלו ביחד והם פשוט סוגדים אחד לשני, אני נורא גימגמתי כשליאור הציג בינינו, הרי ידעתי מי הוא כל הזמן, הייתי רואה אותו בהופעות וכו´, אבל לפגוש אותו פנים מול פנים כשהדבר הנפלא הזה מחייך אליי, היה מעבר למה שציפיתי,בכל אופן, מאחר וגם ערן היה שם, וכל כך לא רציתי אותו, התעלמתי ממנו קלות כהרגלי הלא נאה, וכמובן שביליתי הרבה זמן עם ליאור כמו שאני אוהבת ) (חברתו לא הייתה) ולא לא קרה כלום, באמת. אחרי שנגמרה ההופעה, נסענו למועדון בו הייתי עובדת, המשכתי להתעלם מערן, וביליתי עוד זמן עם חברים שלי שגם הגיעו למסיבה... מכאן לשם, התיישבנו על הספה אני ליאור ואותו אחד
וליאור נעלם לאנשהוא, נשארנו שנינו, אני יושבת על הספה, והוא יושב על הריצפה, ליד הרגליים שלי, והוא ביקש שאני אעבור עם הציפורניים על הגב שלו בשמחה נעניתי, וככה ישבנו שם, אני משחקת בשיער שלו, בתלתלים הארוכים, זה ממכר אני יכולה להישבע, עוברת לאט לאט עם הציפורניים שלי על הגב שלו, ועם כל פעם שאני מעבירה בו צמרמורת או יורדת אל הגב התחתון אני מרגישה את היד שלו מלטפת את הרגל שלי, ואני לא מאמינה שזה קורה, זה מרגיש כל כך נעים כל כך נכון, מסוג המצבים שהייתי בוחרת להישאר בהם לנצח ללא להסס... כמה דקות אחר כך כשהוא עדיין מתפנק על הציפורניים שלי, ליאור החליט שהם עולים למיקרופון הפתוח במועדון, והוא פשוט לא הסכים לזוז מהידיים שלי, אז אחרי שהם עלו להופיע אנחנו נשארנו לשבת על הספות, עכשיו אני מעבירה את הציפורניים על הכתפיים והצוואר שלו, והוא משעין את הראש על האצבעות שלי, ואני מרגישה את השפתיים שלו נוגעות בהן,אני ממשיכה,והלשון שלו גם מוצאת את דרכה לאצבעות שלי, עכשיו אני אעצור רק כדי להזכיר לכם ששום דבר לא תוכנן מראש לא מכוונות תחילה, למרות שזה לא נשמע ככה זה היה תמים ומתוק להפליא,באמת. החלטנו לצאת החוצה כדי לשבת לבד, מול הספות עברו יותר מדי אנשים, והלכנו לשבת במדרגות,שוב אני מתיישבת למעלה והוא מתחתיי, בין הרגליים שלי, עם הגב אליי,אני מעבירה שוב ציפורניים ברכות, שוב הן נפגשות עם השפתיים שלו, והדפיקות לב שלי מואצות, הוא מרים אליי את הראש אני מתכופפת אליו, ואנחנו מתנשקים וזה כל כך מושלם, וכל כך נכון ועדין, אני מנשקת אותו בעדינות בכל הפנים בצוואר, ובלחי, ועל השפתיים שלו, והוא יושב שם בין הידיים שלי, אני מרגישה איך אני ממיסה אותו, ויודעת שהוא מרגיש אותו דבר, זו ללא ספק הנשיקה הכי מושלמת שלי אי פעם, אני לא מצליחה לתאר את זה כמו שאני רוצה... הזמן עובר מגיע הזמן ללכת, אנחנו נעמדים ופתאום מישהו קורא בשמו כן ליאור, המקום הלא נכון בזמן הלא נכון, למה עכשיו למה? לא רציתי שליאור יראה את זה או יבין מה היה שם, בתמימותי הטיפשית האמנתי שהוא לא יידע, זה עוד לפני שלקחתי בחשבון שהם ממש אחים, טעות ש-ל-י. ליאור מסתכל עלי ועליו, אני מרכינה את הראש, אולי מתוך בושה אולי לא רציתי להסגיר את עצמי אבל אני לא מתביישת כלום, אלא נהפוכו, מאוד גאה במה שחלקנו שנינו על המדרגות ההן, אין לי יותר מדי זמן חברה שלי כבר מחכה באוטו, אני נפרדת לשלום וממשיכה ללכת (על עננים סוף הערב ... ---------------------------------------------------------------------- אני מגיעה הבייתה ולמחרת, יושבת על המחשב, ומדברת עם ערן, ערן אומר שההתנהגות שלי דוחה אותו, נבהלתי מעט, כי חששתי שהוא גילה, אבל לא, הוא מסביר שזה נובע מכך שהתעלמתי ממנו כל הערב לא הייתי בסדר, איתך הסליחה, נשאר ידידים ? נדבר מדי פעם ... אחר כך כתבתי לליאור כתבתי לו על ערן, כתבתי שאני מרגישה אשמה, כתבתי שהייתי לא בסדר, (זה לא באמת מה שהרגשתי, כי הייתי עושה את זה שוב ושוב ושוב ושוב ושוב ושוב, אבל קיוויתי שהוא לא יהיה מרושע) תקוותיי נגוזו, התנפצו לרסיסים ... ליאור כותב לי שאני צריכה לחשוב על זה שוב, שבינתיים יש לי רק מה להפסיד, ושבעוד שנים אני אשב לצחוק על זה עם חברות, חה חה חה חה ברור שכשהוא אומר את זה הוא פוסל את הקשר שלי ושל ההוא על הסף, אני תוהה, אם הוא קיבל את הרושם הזה ממנו, והוא רק מנסה לרכך את המכה כדי שאני לא אפגע, או שאולי, הוא מנסה פשוט להרחיק בינינו, שאני אשכח את הכל (המשך לחלום מתוק....) בכל אופן המכתב של ליאור מאוד מעורפל, ממש קודים שלא הצלחתי לפענח, לקינוח הוא כותב לי "אל תתקשרי אליי עם קולות פאפי פייס כדי לקבל הסברים אני עם עינת (החברה) השבוע" שאני אנסה להסביר כמה פוגע לשמוע דבר כזה ממישהו שאהבתי כל כך הרבה זמן ולעיתים אף החשבתי אותו לכל עולמי ?? אני לא אנסה, אני שוב כותבת לו, מסבירה לו שאני מאוד הייתי רוצה לקחת את הקרדיט על מה שקרה שם אבל אני חייבת לחלוק את זה עם (נו אתם יודעים למי אני מתכוונת ) כתבתי עוד דברים שאני לא זוכרת כדי להסביר שלא רק אני לא בסדר, ואם נפגעת (?) אז אל תניח הכל עליי, אני רק אנושית. הפעם התשובה אכזרית פי שתיים, ליאור כותב שלא מעניין אותו מה קרה שם , הוא לא מחפש אשמים בלה בלה בלה, ואף אחד מהם (מי זה הם ? הוא וערן ?. הוא ואותו מקסים שנישק אותי ? מי זה הם ?) לא יודע מה אני רוצה/מחפשת/מנסה להשיג, ושימו לב, במובן הכי פשוט ונאיבי של המילים הנ"ל ... "אין לנו כוח לזה" אהמ אהמ סליחה,? אני לא יודעת מה אני רוצה מעצמי ? תראה אותך, למען השם יש לך חברה למה אתה כותב לי כל כך הרבה זמן דברים שמישהו במצבך לא יכול להוציא מהפה ? אני יודעת מה אני רוצה מעצמי היטב, אם בולבלתי לרגע זה אך ורק על ידיך אתה רצית שאהיה עם ערן, דחפת אותי לזה, מה הפלא שלא רציתי להיפגש איתו ? מה הפלא שהתעלמתי ממנו ?? אתה, בשום פנים ואופן לא יכול (עד כמה שתרצה) לכתוב את מה שכתבת, אבל אתה יכול להסביר לי במקום להשאיר אותי בערפל... אם זה מה שהוא אמר לך אחרי שהתנשקנו ? הוא הוציא את המילים לבד? או שמא הכנסת לו רעיונות למיניהם לראש שגרמו לו להגיד את זה, אם הוא אמר את זה בכלל?? עכשיו אני עוצרת כדי להסביר לכם איך הבנאדם הזה יכול לנצל את הכל לטובתו, תוך כדי כך שאני בתוך ערפל הוא הרי יודע שאין לי שום דרך ליצור קשר עם החבר שלו, אין לי את הטלפון שלו(לא היה לנו זמן להחליף), אין לו אינטרנט, ואולי ניפגש בשנה הבאה בהופעה נידחת ונאמר שלום ככה אף פעם לא ייצא לנו לשבת לדבר על הכל, אני לא אוכל לברר מה אמרת לו עלי, מה הוא אמר, או אולי הוא הגיע למסקנה שאני לא יודעת מה אני מנסה להשיג לבד....מעט קשה לאמין... אני הפסקתי לדבר עם ליאור, לא מכתבים לא כלום השלום כולו עליך, וחברה שלי התעלתה על עצמה והצליחה להשיג את הטלפון של הבחור (שלי) עכשיו השאלה היא, האם להתקשר ? האם להתעלם מהדבר הכי מושלם שקרה לי ולהמשיך הלאה ? האם לדבר עם ליאור ?? מה לעשות ? אם יש לכם רעינות, אם קראתם את כל ההודעה הזו שהשקעתי בה את כל כולי, אז שתפו אותי ...
אז שלום לכולם, אני רוצה לחלוק איתכם את הסיפור שלי,ברשותכם.אני רק אומר שהוא די ארוך, ואני אבין אם יפסחו עליו
הכל התחיל לפני חודשיים, התחלתי לדבר עם ליאור (שם בדוי ממש כאן בתפוז במסרים, הכרתי אותו עוד לפני עוד הרבה לפני כשהוא הופיע במועדון שעבדתי בו,לליאור יש חברה כבר שנתיים לערך, (שגם היא משתתפת בלהקה שלו, כמה מפתיע?!),ואף על פי העובדה הזו, דיברנו הרבה על הכל כולל הכל, ואף דברים שהוא, במצבו התפוס לא אמור להגיד ואני לאט לאט התאהבתי בו,הרבה זמן בילינו בכתיבת מסרים, טלפונים, אייסיקיו ומה שלא יהיה, יום הגיע, ונפגשנו אני וליאור ועוד שני חברים כשכולנו מכירים את כולנו עוד מימים עברו ) היה מתח די רציני בינינו אני אציין, ולמרות זאת לא עשינו שום דבר פזיז שניתן להתחרט עליו ע"י מבט אחד בעיניה של חברתו של ליאור, כמה שבועות אחר כך, ליאור החליט פתאום לנסות לסדר לי חבר טוב שלו (לצורך העניין נקרא לו, אמממ ערן ואני וערן דיברנו רק בטלפון במשך שבועיים לערך, בלי להיפגש, כי פשוט מאוד לא הייתי מעוניינת, ביום חמישי האחרון כשאני עדיין נמצאת במסגרת שיחות טלפוניות עם ערן שלא ממש עניין אותי נסענו אני וחברה שלי, למקום שבו הופיעה הלהקה של ליאור שם פגשתי את אותו אחד שחיפשתי הרבה זמן, יותר נכון את האחד שהלב שלי חיפש הרבה זמן,והוא לא אחר מאשר החבר הכי הכי טוב של ליאור, ממש אח בשבילו הם גדלו ביחד והם פשוט סוגדים אחד לשני, אני נורא גימגמתי כשליאור הציג בינינו, הרי ידעתי מי הוא כל הזמן, הייתי רואה אותו בהופעות וכו´, אבל לפגוש אותו פנים מול פנים כשהדבר הנפלא הזה מחייך אליי, היה מעבר למה שציפיתי,בכל אופן, מאחר וגם ערן היה שם, וכל כך לא רציתי אותו, התעלמתי ממנו קלות כהרגלי הלא נאה, וכמובן שביליתי הרבה זמן עם ליאור כמו שאני אוהבת ) (חברתו לא הייתה) ולא לא קרה כלום, באמת. אחרי שנגמרה ההופעה, נסענו למועדון בו הייתי עובדת, המשכתי להתעלם מערן, וביליתי עוד זמן עם חברים שלי שגם הגיעו למסיבה... מכאן לשם, התיישבנו על הספה אני ליאור ואותו אחד
בשמחה נעניתי, וככה ישבנו שם, אני משחקת בשיער שלו, בתלתלים הארוכים, זה ממכר אני יכולה להישבע, עוברת לאט לאט עם הציפורניים שלי על הגב שלו, ועם כל פעם שאני מעבירה בו צמרמורת או יורדת אל הגב התחתון אני מרגישה את היד שלו מלטפת את הרגל שלי, ואני לא מאמינה שזה קורה, זה מרגיש כל כך נעים כל כך נכון, מסוג המצבים שהייתי בוחרת להישאר בהם לנצח ללא להסס... כמה דקות אחר כך כשהוא עדיין מתפנק על הציפורניים שלי, ליאור החליט שהם עולים למיקרופון הפתוח במועדון, והוא פשוט לא הסכים לזוז מהידיים שלי, אז אחרי שהם עלו להופיע אנחנו נשארנו לשבת על הספות, עכשיו אני מעבירה את הציפורניים על הכתפיים והצוואר שלו, והוא משעין את הראש על האצבעות שלי, ואני מרגישה את השפתיים שלו נוגעות בהן,אני ממשיכה,והלשון שלו גם מוצאת את דרכה לאצבעות שלי, עכשיו אני אעצור רק כדי להזכיר לכם ששום דבר לא תוכנן מראש לא מכוונות תחילה, למרות שזה לא נשמע ככה זה היה תמים ומתוק להפליא,באמת. החלטנו לצאת החוצה כדי לשבת לבד, מול הספות עברו יותר מדי אנשים, והלכנו לשבת במדרגות,שוב אני מתיישבת למעלה והוא מתחתיי, בין הרגליים שלי, עם הגב אליי,אני מעבירה שוב ציפורניים ברכות, שוב הן נפגשות עם השפתיים שלו, והדפיקות לב שלי מואצות, הוא מרים אליי את הראש אני מתכופפת אליו, ואנחנו מתנשקים וזה כל כך מושלם, וכל כך נכון ועדין, אני מנשקת אותו בעדינות בכל הפנים בצוואר, ובלחי, ועל השפתיים שלו, והוא יושב שם בין הידיים שלי, אני מרגישה איך אני ממיסה אותו, ויודעת שהוא מרגיש אותו דבר, זו ללא ספק הנשיקה הכי מושלמת שלי אי פעם, אני לא מצליחה לתאר את זה כמו שאני רוצה... הזמן עובר מגיע הזמן ללכת, אנחנו נעמדים ופתאום מישהו קורא בשמו כן ליאור, המקום הלא נכון בזמן הלא נכון, למה עכשיו למה? לא רציתי שליאור יראה את זה או יבין מה היה שם, בתמימותי הטיפשית האמנתי שהוא לא יידע, זה עוד לפני שלקחתי בחשבון שהם ממש אחים, טעות ש-ל-י. ליאור מסתכל עלי ועליו, אני מרכינה את הראש, אולי מתוך בושה אולי לא רציתי להסגיר את עצמי אבל אני לא מתביישת כלום, אלא נהפוכו, מאוד גאה במה שחלקנו שנינו על המדרגות ההן, אין לי יותר מדי זמן חברה שלי כבר מחכה באוטו, אני נפרדת לשלום וממשיכה ללכת (על עננים סוף הערב ... ---------------------------------------------------------------------- אני מגיעה הבייתה ולמחרת, יושבת על המחשב, ומדברת עם ערן, ערן אומר שההתנהגות שלי דוחה אותו, נבהלתי מעט, כי חששתי שהוא גילה, אבל לא, הוא מסביר שזה נובע מכך שהתעלמתי ממנו כל הערב לא הייתי בסדר, איתך הסליחה, נשאר ידידים ? נדבר מדי פעם ... אחר כך כתבתי לליאור כתבתי לו על ערן, כתבתי שאני מרגישה אשמה, כתבתי שהייתי לא בסדר, (זה לא באמת מה שהרגשתי, כי הייתי עושה את זה שוב ושוב ושוב ושוב ושוב ושוב, אבל קיוויתי שהוא לא יהיה מרושע) תקוותיי נגוזו, התנפצו לרסיסים ... ליאור כותב לי שאני צריכה לחשוב על זה שוב, שבינתיים יש לי רק מה להפסיד, ושבעוד שנים אני אשב לצחוק על זה עם חברות, חה חה חה חה ברור שכשהוא אומר את זה הוא פוסל את הקשר שלי ושל ההוא על הסף, אני תוהה, אם הוא קיבל את הרושם הזה ממנו, והוא רק מנסה לרכך את המכה כדי שאני לא אפגע, או שאולי, הוא מנסה פשוט להרחיק בינינו, שאני אשכח את הכל (המשך לחלום מתוק....) בכל אופן המכתב של ליאור מאוד מעורפל, ממש קודים שלא הצלחתי לפענח, לקינוח הוא כותב לי "אל תתקשרי אליי עם קולות פאפי פייס כדי לקבל הסברים אני עם עינת (החברה) השבוע" שאני אנסה להסביר כמה פוגע לשמוע דבר כזה ממישהו שאהבתי כל כך הרבה זמן ולעיתים אף החשבתי אותו לכל עולמי ?? אני לא אנסה, אני שוב כותבת לו, מסבירה לו שאני מאוד הייתי רוצה לקחת את הקרדיט על מה שקרה שם אבל אני חייבת לחלוק את זה עם (נו אתם יודעים למי אני מתכוונת ) כתבתי עוד דברים שאני לא זוכרת כדי להסביר שלא רק אני לא בסדר, ואם נפגעת (?) אז אל תניח הכל עליי, אני רק אנושית. הפעם התשובה אכזרית פי שתיים, ליאור כותב שלא מעניין אותו מה קרה שם , הוא לא מחפש אשמים בלה בלה בלה, ואף אחד מהם (מי זה הם ? הוא וערן ?. הוא ואותו מקסים שנישק אותי ? מי זה הם ?) לא יודע מה אני רוצה/מחפשת/מנסה להשיג, ושימו לב, במובן הכי פשוט ונאיבי של המילים הנ"ל ... "אין לנו כוח לזה" אהמ אהמ סליחה,? אני לא יודעת מה אני רוצה מעצמי ? תראה אותך, למען השם יש לך חברה למה אתה כותב לי כל כך הרבה זמן דברים שמישהו במצבך לא יכול להוציא מהפה ? אני יודעת מה אני רוצה מעצמי היטב, אם בולבלתי לרגע זה אך ורק על ידיך אתה רצית שאהיה עם ערן, דחפת אותי לזה, מה הפלא שלא רציתי להיפגש איתו ? מה הפלא שהתעלמתי ממנו ?? אתה, בשום פנים ואופן לא יכול (עד כמה שתרצה) לכתוב את מה שכתבת, אבל אתה יכול להסביר לי במקום להשאיר אותי בערפל... אם זה מה שהוא אמר לך אחרי שהתנשקנו ? הוא הוציא את המילים לבד? או שמא הכנסת לו רעיונות למיניהם לראש שגרמו לו להגיד את זה, אם הוא אמר את זה בכלל?? עכשיו אני עוצרת כדי להסביר לכם איך הבנאדם הזה יכול לנצל את הכל לטובתו, תוך כדי כך שאני בתוך ערפל הוא הרי יודע שאין לי שום דרך ליצור קשר עם החבר שלו, אין לי את הטלפון שלו(לא היה לנו זמן להחליף), אין לו אינטרנט, ואולי ניפגש בשנה הבאה בהופעה נידחת ונאמר שלום ככה אף פעם לא ייצא לנו לשבת לדבר על הכל, אני לא אוכל לברר מה אמרת לו עלי, מה הוא אמר, או אולי הוא הגיע למסקנה שאני לא יודעת מה אני מנסה להשיג לבד....מעט קשה לאמין... אני הפסקתי לדבר עם ליאור, לא מכתבים לא כלום השלום כולו עליך, וחברה שלי התעלתה על עצמה והצליחה להשיג את הטלפון של הבחור (שלי) עכשיו השאלה היא, האם להתקשר ? האם להתעלם מהדבר הכי מושלם שקרה לי ולהמשיך הלאה ? האם לדבר עם ליאור ?? מה לעשות ? אם יש לכם רעינות, אם קראתם את כל ההודעה הזו שהשקעתי בה את כל כולי, אז שתפו אותי ...
