פעם ראשונה להשאיר עם סבתא

יעלב

New member
פעם ראשונה להשאיר עם סבתא../images/Emo53.gif

שלום לכן! זו הפעם הראשונה שכותבת בפורום זה. זקוקה לעזרה דחופה. אני אמא לעומר, בן שנה ושמונה חודשים. ילד ראשון ויחיד. אני עדיין מניקה אותו פעמיים ביום: בערב כשהולך לישון, כלומר אני זו שתמיד משכיבה אותו, ובבוקר כשהוא מתעורר. עד היום יצאנו בערב אני ובעלי פעמיים בלבד ואמי שמרה עליו. אנו יצאנו רק אחרי שהוא נרדם. היום אני מרגישה שרוצה שוב לצאת ולבלות עם בן זוגי לבד. עד היום לא הרגשתי בצורך זה. היום יצאתי לישיבת עבודה נפרדתי מעומר הוא אמר לי יפה שלום. כאשר חזרתי הביתה ספר לי בן זוגי, שעומר צרח יותר משעה ורצה אותי. הוא צעק אמא אמא. והיום הוא נשאר עם אביו, לא עם אדם זר. מחר אנו אמורים לצאת שוב ולהשאירו עם סבתו. אנחנו אמורים לעזוב את הבית עוד לפני שהוא ירדם, ולאור מה שהיה היום חוששת , דואגת, מתלבטת. האם להשאירו לבד. האם לוותר ולהשאר עימו? קשה לי לחשוב שהוא בוכה , מחפש אותי, כאילו לפתע נעלמתי לו? מה עושים???? בבקשה עזרו לי!! שלכן - יעל.
 
רק לא "להעלם"

גם כשאני משאירה פעוט במעון, או כשבייביסיטר באה, או כשנשארים על אבא אני תמיד מספרת לפני שאני הולכת ואחזור, וכשאני הולכת זה אף פעם לא בחשאי תמיד נותנת לילד לראות שאני הולכת, ואח"כ אני גם חוזרת... ואז מתפתח אמון אצל הילד והוא יותר רגוע מאשר כשאמא "נעלמת" לו והוא גם לא "נדבק" כשחוזרים... בהצלחה תמר.
 
נכון. אני מעדיפה להשאיר ילדה בוכה

שמודעת לכך שעזבתי, מאשר לברוח לילדה שלא בוכה ושתבכה שלוש דקות אחרי. נכון שעדיף לעזוב ילדה שמרשה ללכת, אבל לא תמיד זה בנמצא...
 

Penina

New member
הרגל

אני חושבת שהוא יתרגל, ברגע שאת משאירה אצל הסבתא וטוב לו שם, אחרי כמה פעמים הוא יתרגל שאת לא בורחת לו. אני חושבת שגם חשוב לצאת ולהרגיש חופשיה. בהצלחה!
 

jole

New member
ליצור תחושת ביטחון

אני מסכימה עם קוטפת הפרחים, בהחלט לא להיעלם. אנחנו עשינו כמה תרגילים של ללכת לזמן קצר ולחזור כדי שלי יראה שאנחנו הולכים וחוזרים, ויש איזה שהוא דפוס קבוע. אנחנו התחלנו להשאיר את לי הרבה יותר מוקדם. זמן "הזוגיות" חשוב לא פחות מהזמן שלך עם הילד. חשוב לזכור שבמשפחה החדשה שנוצרה לכם עדיין קיים הזוג וחייבים להשקיע בו ממש כמו שאנחנו משקיעים בלהיות הורים. נורא קל לשכוח את עצמנו כשנהיים הורים וזה מאד נכון שאתם מפנים זמן כדי להיות יחד. אז לא לוותר. לדבר איתו, לספר לו כמה אתם אוהבים אותו , לספר שאתם צריכים ללכת ועוד מעט תחזרו ולהראות לו שזה באמת קורה. כך הוא יפתח ביטחון וידע שאם אמא איננה זה לא אומר שאין אמא זה אומר שהיא עוד מעט חוזרת. בהצלחה.
 

מיכל153

New member
אצלי, אני נמצאת הרבה אצל הוריי

היי יחד עם הילדים וכך הם מתרגלים מהר מאוד להיות גם במחיצתם של הוריי בלעדינו. אייל בן 10 חודשים והוא כבר רגיל, וכך גם היה עם הגדולים. לתת תחושת בטחון. ביי מיכל153
 

רותי ע

New member
מסכימה עם כל מה שכתבו לפני וגם

אני חושבת שחשוב בשבילו ללמוד להישאר ולבטוח באנשים אחרים. מעבר לכך שברור שחשוב בשבילכם לבלות בלעדיו. זה לא יעשה לו נזק. להפך רק טוב. והוא יתרגל. הילד שלי גדל עם סבתא כמטפלת. אמא שניה ממש (הרבה פעמים הוא מתבלבל וקורא לה אמא). ועדיין כשהיינו יוצאים בערב והוא היה נשאר איתה הוא היה בוכה נורא. עד השניה שהדלת היתה נסגרת. זה כשהוא היה בן שנה+ היום כשאנחנו יוצאים הוא אומר לנו שלום בשלווה. הוא יודע שנחזור. זה תהליך התפתחות טבעי שהילד שלך צריך לעבור.
 
היי יעל

אמנם הדבר לא קל, אבל מתגברים. בתוך כל ההורות והאמהות והעבודה, לפעמים אנחנו שוכחים שצריך גם להשקיע בזוגיות. אנחנו נעזרים מדיי פעם בסבא וסבתא לבייבי סיטר. בהתחהל זה היה אחרי שאורן ישנה והיום גם לפני. ככל שזה יהיה לעתים יותר קרובות, ככה זה יהיה טבעי יותר ולא איזה אירוע קשה. אפשר להסביר שאמא ואבא יחזרו, בהתחלה לצאת לזמן קצר ואח"כ להאריך את השהות בחוץ. פעם אחרונה שלנו הייתה שבוע שעבר, אורן ישבה עם סבתא שסיפרה לה סיפור ואנחנו יצאנו לנו בנחת בלי לווי של בכי. בהצלחה
 
מעבר למה שכתבו..רוצה להוסיף..../images/Emo39.gif

משאירים לעמית את קלטת הטלטאביז..שהיא האהובה עליו..ונפרדים תוך כדיי... ה"חיבוקי"..ואת הסיפור מעשה בחמישה בלונים... בפעם האחרונה שהשארנו אותו ..הוא נרדם מחובק עם הספר.. ויש לו את שמיכת הפו הדוב שלו.. תנסו למצוא מהם החפצים/דברים אהובים עליו וזה יכול לעזור. בהצלחה!
 

אמיר.

New member
שיצרח...

אם הוא עם אבא ????? במקומו של בעלך הייתי נעלב עד מעמקי הנשמה... בקיצור (ויש מומחים גדולים ממני כאן) זה נשמע כמו מניפולציה של ילד. ולגבי הסבתא. שווה להרגיל בהדרגה.... להעלם לחצי שעה ולחזור להעלם לשעה וחצי... וכו´ וכו´...
 
למעלה