פעם ראשונה שאני כותבת כאן-דחוף בבקשה...=\
זה כבר דיי מתסכול כזה...אני כבר לא ממש יודעת מה לעשות.. אני תלמידה בכיתה יא'...עשיתי את י' פעמיים כי נשארתי כיתה ועכשיו עליתי ליא' זתומרת שעכשיו התחלתי ת'שנה ה-3 שלי בבצפר [באותו בצפר].. בכל אופן יש מצב שיש דבר כזה פחד מבצפר..? לא יודעת...יש לי קצת בלאגן בבצפר, אנ'לא הבחורה הכי תמימה בעולם ואנ'לא כזאת ילדה טובה..אני מופרעת ואני יודעת את זה...אני גם לא טיפוס של מסגרת וזה וקשה לי לקבל פקודה ואני יודעת שאני בעייתית.... אז בשנה הראשונה שלי בי' לא למדתי בכלל...שנה שניה שלי של י' למדתי אבל עשיתי גם שטויות ועכשיו... התחילה השנה לפני 3 שבועות... שבוע ראשון של הלימודים בכלל לא היה לי תיק בצפר, לא היו לי ספרים ולא היו לי מחברות..לא היה לי שומדבר שקשור לבצפר הייתי באה בשבוע הראשון לשעתיים שלוש והולכת...שבוע שני לא הגעתי ביום ראשון..וביום שני הגעתי הייתי כבר מאורגנת עם תיק, כל הציוד הדרוש ליום הלימודים ואפילו תלבושת של ספורט....באתי במטרה אמיתית להתחיל ללמוד ברצינות.. נכנסתי ל-3 השעות הראשונות..ואז בהפסקה היה איזה קטע שחברות שלי עשו משהו עכשיו כמובן בגלל שהייתי לידן ואותי הוא מכיר הכי טוב הוא החליט להאשים אותי בכל מה שהיה שם והושעתי מבצפר ביום שלישי, ברביעי חמישי היה חופש ראש השנה שישי לא לומדים אצלנו בבצפר שבת יום מנוחה ראשון הייתי אמורה להגיע לשיחה עם המנהל....לא הגעתי. הצבתי בפניי אמא שלי עובדה שאנ'לא מוכנה להגיע לבצפר! היום [יום שני] תכננתי לקום לבצפר אבל החלטתי שלא להתעורר... בכל אופן כבר יומיים בכל פעם שאני חושבת על בצפר נהיה לי רע, בא לי להקיא אני מתחילה לבכות...לא מסוגלת לראות ת'צמי דורכת בבצפר...ואני יודעת שכשאני אכנס לשם אני אתחרפן ואני לא מסוגלת אני פשוט לא מסוגלת ואנ'לא יודעת מה לעשות!!
זה כבר דיי מתסכול כזה...אני כבר לא ממש יודעת מה לעשות.. אני תלמידה בכיתה יא'...עשיתי את י' פעמיים כי נשארתי כיתה ועכשיו עליתי ליא' זתומרת שעכשיו התחלתי ת'שנה ה-3 שלי בבצפר [באותו בצפר].. בכל אופן יש מצב שיש דבר כזה פחד מבצפר..? לא יודעת...יש לי קצת בלאגן בבצפר, אנ'לא הבחורה הכי תמימה בעולם ואנ'לא כזאת ילדה טובה..אני מופרעת ואני יודעת את זה...אני גם לא טיפוס של מסגרת וזה וקשה לי לקבל פקודה ואני יודעת שאני בעייתית.... אז בשנה הראשונה שלי בי' לא למדתי בכלל...שנה שניה שלי של י' למדתי אבל עשיתי גם שטויות ועכשיו... התחילה השנה לפני 3 שבועות... שבוע ראשון של הלימודים בכלל לא היה לי תיק בצפר, לא היו לי ספרים ולא היו לי מחברות..לא היה לי שומדבר שקשור לבצפר הייתי באה בשבוע הראשון לשעתיים שלוש והולכת...שבוע שני לא הגעתי ביום ראשון..וביום שני הגעתי הייתי כבר מאורגנת עם תיק, כל הציוד הדרוש ליום הלימודים ואפילו תלבושת של ספורט....באתי במטרה אמיתית להתחיל ללמוד ברצינות.. נכנסתי ל-3 השעות הראשונות..ואז בהפסקה היה איזה קטע שחברות שלי עשו משהו עכשיו כמובן בגלל שהייתי לידן ואותי הוא מכיר הכי טוב הוא החליט להאשים אותי בכל מה שהיה שם והושעתי מבצפר ביום שלישי, ברביעי חמישי היה חופש ראש השנה שישי לא לומדים אצלנו בבצפר שבת יום מנוחה ראשון הייתי אמורה להגיע לשיחה עם המנהל....לא הגעתי. הצבתי בפניי אמא שלי עובדה שאנ'לא מוכנה להגיע לבצפר! היום [יום שני] תכננתי לקום לבצפר אבל החלטתי שלא להתעורר... בכל אופן כבר יומיים בכל פעם שאני חושבת על בצפר נהיה לי רע, בא לי להקיא אני מתחילה לבכות...לא מסוגלת לראות ת'צמי דורכת בבצפר...ואני יודעת שכשאני אכנס לשם אני אתחרפן ואני לא מסוגלת אני פשוט לא מסוגלת ואנ'לא יודעת מה לעשות!!