פעם ראשונה שלי...

[manchon]

פעם ראשונה שלי...

יש לי ילדה בת חודש והיום זאת הפעם הראשונה שאני פוגש את הפורום הזה. אולי פה אפשר יהיה לשאול שאלות ולקבל תשובות אמיתיות, ולא את כל מה שהחברים והמשפחה מוכרת לי... כמה שהכל ורוד ויפה ומושלם. חוץ מזה, פתחתי בלוג בהתלהבות שיא, סתם כדי להוציא תסכולים... אתם מוזמנים - http://www.tapuz.co.il/blog/userBlog.asp?FolderName=abbale

 

[חנול]

ברוך הבא!

אנחנו פה בעד תשובות אמיתיות..(אגב, למה אתה מרגיש שהמשפחה "מוכרת" לך?...המשפחה בד"כ הכי בעדך שיש..). וולקאם! הולכת לדגום את הבלוג..

 

[hag70]

ברוך הבא ../images/Emo140.gif

בהחלט מוזר שהמשפחה והחברים מנסים ליפות את החיים. מצד שני אם יש לך ילדה, אז באמת הכל ורוד

. אנחנו מתשדלים להסתכל על החיים כמו שהם: לפעמים שמחים ולפעמים פחות, ולכתוב על הכל באופן הכן ביותר.

 

[shno]

ברוך הבא!

כנראה שאתה לא ממשפחה פולנית - כי במשפחה פולנית טורחים לודא איתך, מרגע שאישתך בהריון ועד עולם, שאתה מודע לעניין שילדים זה הרבה קושי, והרבה סבל, ו"חכה חכה כשהיא תתחיל לזחול" ו"חכה חכה כשהיא תתחיל ללכת" ו"חכה חכה כשהיא תתחיל...."

תשאל מה שאתה רוצה, ואנחנו נענה את התשובות האמיתיות שלנו בשמחה רבה (קח בחשבון שזה עדיין לא אומר שלא תקבל שתי תשובות הפוכות לאותה שאלה

). מזל טוב להולדת הבת וברוך הבא!

 

[manchon]

דווקא להיפך

אנחנו פולנים משני הצדדים. וכשאני אומר שני הצדדים - הכוונה שאמא שלי פולנייה ואמא של אשתי פולנייה באבואה בואה. אבל כנראה שההתרגשות של הנכדה הראשונה גרמה לכולם להיות נופת צופים ולהגיד כמה כיף יהיה לנו.

 

[shno]

נו, אז כל מה שנותר לי להגיד זה

חכה חכה שהאמהות יתעשתו

 

[חנול]

למה אתה עושה לו את זה?

עד שיש 2 אימהות פולניות שמצליחות לראות יותר ורוד מורוד, אתה מדכדך אותו?.... אצלנו אגב, אמי הפולניה רואה ורוד, ורק אבי (פולני שיחיה, שכמעט לא היה איתנו בילדות, אז אלוהים יודע על סמך מה הוא בכלל מדבר או מבין בילדים) טורח להסביר לנו- "חכו חכו כשהיא תזחל", אח"כ זה היה "חכו חכו כשהיא תלך", "חכו חכו כשהיא תהיה בגן", "חכו חכו עם הילד הבא"... בקיצור, עזוב אותך...יותר חיובי לראות ורוד. אף אחד לא חושב שעם ילדה כ"כ קטנה באמת ורוד לך..כולם זוכרים יפה מאד את הדרעק של ההתחלה, לדעתי רק מנסים לעודד אותך. איך אורמים- "תתרגלו מחשבה יוצרת מציאות"...

 

[pashoshington]

קודם כל ברוך הבא

(וזאת אני אומר מתוך ותק של כמעט 3 ימים בפורום.) שנית, נראה לי שיש שתי אמירות שהן בגדר אקסיומות במדינה הזאת, בכל הקשור לילדים: א) ילדים זה אושר. ב) ילדים זה סבל. למי עדיף להאמין? לי התשובה ברורה.

 

[manchon]

כבר עכשיו יש בקיעים בחומר הפולניות

שתי האמהות מבסוטיות לאללה, אבל כבר עכשיו יש הערות, בעיקר לאשתי המסכנה. זה מתחיל עם: "למה הילדה לובשת ירוק?" נמשך עם "היא נראית לי קצת מנוזלת וחמה, אתם בטח לא שמים עליה שמיכה" ונגמר עם "אולי תביאו לי אותה לכמה ימים שהיא תתאושש"... אשתי כל כך נעלבת כל פעם אבל אני לוקח את זה ממש בקלות. פשוט את אמא שלי אני מכיר היטב ואת אמא של אשתי אני מאד אוהב וגם אותה למדתי להכיר. והרי אין טוב בלי רע... אז הכל אני לוקח ברוח טובה ואומר כל הזמן משהו כמו: "אתן בטח צודקות, אבל הילדה שלי ואני רוצה לעשות טעויות לבד". זה תמיד סותם להן את הפה. לפחות למה דקות

 

[pashoshington]

אין ספק שחוש הומור ועור ../images/Emo205.gif הם הפתרונות

אני חוויתי את ההיפך. לעומת אמי, ש(גם) די לא מתערבת ו(בעיקר) גרה בחו"ל רוב השנה, מאז ומתמיד היה לי קשה עם צורת הדיבור של חותנתי (הלא-פולנייה, יש לציין). לעומת אשתי, שדווקא למדה מהר מאד להתעלם ואף לקבל את זה בהומור (למרות שזה בדרך-כלל היה התפקיד שלי בבית!), לי היה קשה עם יציאות כגון "עוד פעם בלי גרביים?" ביום שבו יש 37 מעלות בחוץ ו-260% לחות, ובכלל עם צורת הדיבור הכוללנית - "ילדים צריכים...", "אסור לתת לו..." - שמאפיינת את 99.8% מסך הדברים שהיא אומרת ביום ממוצע (ולא רק בקשר אלינו). בסוף הגענו להבנה, לפיה אין מה להתרגש מזה, מכוון שמדובר בילד שלנו ובחיים שלנו, וששום דבר לא ישנה זאת. לכן ניתן פשוט להניח לה להיות מי שהיא, ולעסוק בעיקר - בלהיות מי שאנחנו. בשבילי, הפתרון בא מפנים. זה נשמע פשוט, אבל משהפנמתי את זה, ההבדל במרגש הוא עצום.

 

[חבר משק]

ברוך הבא ../images/Emo39.gif../images/Emo65.gif

אחלה בלוג יש לך. לגבי המשפחה, צריך פשוט לזכור לנשום עמוק. תמיד תזכרו, כפי שכתבת, שבסופו של דבר הילדה היא שלכם, אתם אחראים לה ומההערות מהסביבה מומלץ לקחת את מה שטוב ולהניח לשאר להתפוגג.