פעם שלישית גלידה
אז מאז הפעם האחרונה שכתבתי כאן, הייתי אצל האונקולוג שלי והוא בישר שיש גוש חדש של סרטן בחזה שלי, מצד שמאל. הוא לא רוצה לחכות וכבר ביום שני אני נכנס לשלושה חודשים אינטנסיביים שבהם אעבור 4 סבבים של כימותרפיה.
רק אפרט ואומר שזו הפעם השלישית שאני חוטף את המחלה הארורה הזו. בפעמיים הראשונות זה היה ב2007, וב2012 בהתאמה. אני בן 30 כיום ואני לא יודע איך אני מרגיש לגבי כל המצב הזה שנפל עלי משום מקום.
כי למען האמת היו לי כמה תוכניות לחיות את החיים האלה; לדוגמה, לאחרונה התחלתי לצאת עם מישהי ממש חמודה ועכשיו אני מרגיש צורך עז לעדכן אותה על מצבי לפני שהיא תיקשר אלי. גם מצאתי עבודה חדשה ועכשיו אני לא יכול לעבוד בה כי היא נופלת בדיוק על שבוע הטיפולים הראשון. מלבד זה, אני עושה קורס במכללת ספיר ובמידה ואסיים אותו, אקבל את התואר שלי באופן סופי. ולסיום, אני ואחי מתכננים לטוס לארה"ב לראות את רסלמניה באפריל, וכל העניין הזה שם סימן שאלה גדול על כל הטיול.
אני רוצה לרשום צוואה, אבל אני לא רוצה לפתוח פה לשטן. אני רוצה לעדכן את בני המשפחה המורחבת שלי, שלא יודעים דבר על מצבי הרפואי, אבל אני לא רוצה להטריד אותם בדברים כאלה. אני רוצה לחיות, אבל כנראה שאלוהים עדיין בוחן אותי בכל מיני דרכים. חשבתי אולי לכתוב ספר, הרבה אומרים לי שאני כותב בצורה טובה ושהם יקראו את כל מה שאני אעלה על הדף, ועכשיו זו הזדמנות לא רעה לשבת בכימו עם לפטופ ולעלות כל מיני זכרונות מהחיים שלי, מעיין אוטוביוגרפיה מצחיקה / נוגעת ללב / אנקדוטית.
אני מצטער שאני מפיל את זה עליכם, אבל שלחתי לכל מי שבסוד העניינים את ההודעה שחזר לי הסרטן ואף אחד עדיין לא הגיב. אולי הם לא יודעים מה לומר, ומהבחינה הזו אני יכול להבין אותם.
אז מאז הפעם האחרונה שכתבתי כאן, הייתי אצל האונקולוג שלי והוא בישר שיש גוש חדש של סרטן בחזה שלי, מצד שמאל. הוא לא רוצה לחכות וכבר ביום שני אני נכנס לשלושה חודשים אינטנסיביים שבהם אעבור 4 סבבים של כימותרפיה.
רק אפרט ואומר שזו הפעם השלישית שאני חוטף את המחלה הארורה הזו. בפעמיים הראשונות זה היה ב2007, וב2012 בהתאמה. אני בן 30 כיום ואני לא יודע איך אני מרגיש לגבי כל המצב הזה שנפל עלי משום מקום.
כי למען האמת היו לי כמה תוכניות לחיות את החיים האלה; לדוגמה, לאחרונה התחלתי לצאת עם מישהי ממש חמודה ועכשיו אני מרגיש צורך עז לעדכן אותה על מצבי לפני שהיא תיקשר אלי. גם מצאתי עבודה חדשה ועכשיו אני לא יכול לעבוד בה כי היא נופלת בדיוק על שבוע הטיפולים הראשון. מלבד זה, אני עושה קורס במכללת ספיר ובמידה ואסיים אותו, אקבל את התואר שלי באופן סופי. ולסיום, אני ואחי מתכננים לטוס לארה"ב לראות את רסלמניה באפריל, וכל העניין הזה שם סימן שאלה גדול על כל הטיול.
אני רוצה לרשום צוואה, אבל אני לא רוצה לפתוח פה לשטן. אני רוצה לעדכן את בני המשפחה המורחבת שלי, שלא יודעים דבר על מצבי הרפואי, אבל אני לא רוצה להטריד אותם בדברים כאלה. אני רוצה לחיות, אבל כנראה שאלוהים עדיין בוחן אותי בכל מיני דרכים. חשבתי אולי לכתוב ספר, הרבה אומרים לי שאני כותב בצורה טובה ושהם יקראו את כל מה שאני אעלה על הדף, ועכשיו זו הזדמנות לא רעה לשבת בכימו עם לפטופ ולעלות כל מיני זכרונות מהחיים שלי, מעיין אוטוביוגרפיה מצחיקה / נוגעת ללב / אנקדוטית.
אני מצטער שאני מפיל את זה עליכם, אבל שלחתי לכל מי שבסוד העניינים את ההודעה שחזר לי הסרטן ואף אחד עדיין לא הגיב. אולי הם לא יודעים מה לומר, ומהבחינה הזו אני יכול להבין אותם.
