פעם שלישית פה
כבר הייתי פה לפני שנה ולפני שנתיים ועכשיו אני חוזרת למנה שלישית.
לקח לי בערך שנה להיכנס לכל הריון ושלושתם הסתיימו בדיוק באותו האופן. דופק בשבוע 6, שנעלם בשבוע 7. הבוקר עברתי את אותו הדבר בפעם השלישית, אם אותם מבטי רחמים ושתיקות במרפאה כשיצאתי מהחדר. למזלי הרופא שלי הצליח לקבוע לי את הגרידה כבר היום, אז אני כבר אחרי.
הכאב והתסכול קשים עוד יותר הפעם, כי את העובר הזה החזרתי אחרי שעבר בהצלחה בדיקות PGS, מה שאמור למנוע הפלות על בסיס כרומוזומלי (ואחרי ששילמתי 8000 דולר על כל התהליך).
הלב שלי מרוסק, אין לי שמץ של תקווה ואני לא יודעת איך אצליח לחזור לטיפולים. מכל החברות שלי כבר מזמן התנתקתי, ואני כבר מעדיפה את הבדידות הקשה הזאת על פני עוד ועוד שיחות שמשבשרות על הריונות תקינים ולידות מושלמות.
מרגישה שכבר הגעתי לקצה הדרך שלי ודי, אין לי עוד תקווה. מנסה למצוא את הכח להחליט פשוט להפסיק לרדוף אחרי משהו שכנראה כבר לא יקרה לעולם ולשחרר את החלום הזה של להיות אמא.
כבר הייתי פה לפני שנה ולפני שנתיים ועכשיו אני חוזרת למנה שלישית.
לקח לי בערך שנה להיכנס לכל הריון ושלושתם הסתיימו בדיוק באותו האופן. דופק בשבוע 6, שנעלם בשבוע 7. הבוקר עברתי את אותו הדבר בפעם השלישית, אם אותם מבטי רחמים ושתיקות במרפאה כשיצאתי מהחדר. למזלי הרופא שלי הצליח לקבוע לי את הגרידה כבר היום, אז אני כבר אחרי.
הכאב והתסכול קשים עוד יותר הפעם, כי את העובר הזה החזרתי אחרי שעבר בהצלחה בדיקות PGS, מה שאמור למנוע הפלות על בסיס כרומוזומלי (ואחרי ששילמתי 8000 דולר על כל התהליך).
הלב שלי מרוסק, אין לי שמץ של תקווה ואני לא יודעת איך אצליח לחזור לטיפולים. מכל החברות שלי כבר מזמן התנתקתי, ואני כבר מעדיפה את הבדידות הקשה הזאת על פני עוד ועוד שיחות שמשבשרות על הריונות תקינים ולידות מושלמות.
מרגישה שכבר הגעתי לקצה הדרך שלי ודי, אין לי עוד תקווה. מנסה למצוא את הכח להחליט פשוט להפסיק לרדוף אחרי משהו שכנראה כבר לא יקרה לעולם ולשחרר את החלום הזה של להיות אמא.
