פערים
תמיד אנחנו מסתבכים עם הפערים ביננו לבין האדם שעומד מולנו, אבל איך מתמודדים עם הפערים ביני לבין עצמי?!
יש בערך תהום בין הצורה שבה אני חושבת, רוצה, מדברת ומפנטזת על סקס ובין מה שקורה בפועל;
פתאום הכל נעלם ומתמסמס ויש רק איזו חרדה כזו שמשתלטת ומונעת מלעשות או לאמר את כל הדברים שאולי, אם חוסר הנסיון לא היה משתרש כל כך, היו נעשים ונאמרים.
ברור שעם הזמן והנסיון דברים משתפרים
אבל לא קרוב ללהדביק את הפער בין המחשבה למעשה.
אם לא היו מספיק תסכולים לאוסף
תמיד אנחנו מסתבכים עם הפערים ביננו לבין האדם שעומד מולנו, אבל איך מתמודדים עם הפערים ביני לבין עצמי?!
יש בערך תהום בין הצורה שבה אני חושבת, רוצה, מדברת ומפנטזת על סקס ובין מה שקורה בפועל;
פתאום הכל נעלם ומתמסמס ויש רק איזו חרדה כזו שמשתלטת ומונעת מלעשות או לאמר את כל הדברים שאולי, אם חוסר הנסיון לא היה משתרש כל כך, היו נעשים ונאמרים.
ברור שעם הזמן והנסיון דברים משתפרים
אבל לא קרוב ללהדביק את הפער בין המחשבה למעשה.
אם לא היו מספיק תסכולים לאוסף
