פערי גיל

אליסון

New member
פערי גיל

מה הייתם עושים אם הייתן בנות 26 והכרתן בחור שבהתחלה הייתה אי הבנה וחשבתן שהוא בן 25 , והתחלתם לצאת וההרגשה נפלאה ויש ניצוץ והכל ממש טוב ויכייפי ויש ממש התאמה והוא ממש בוגר ולא מחפש סטוצים ,בחור לעניין בקיצר,ואז אתן מגלות שהוא בן 21! אבל פחד לאמר בהתחלה את הגיל כי חשב שלא תנו לו צאנס בהתחלה .....אבל התחילו להתפתח כל מני רגשות למרות שהסביבה כמו המשפחה והחברים דיי מתנגדים כי אומרים שזה לא לעניין בגלל הגיל, וברורו שהם יציקו בעניין הייתן ממשיכות בכל זאת לצאת עם מישהו כלכך צעיר, או שהייתן לוקחות את הרגליים ובורחות?
 

magenta73

New member
מה זה משנה מה אני הייתי עושה?

מה את עושה, זה מה שחשוב. כל מקרה הוא לגופו, ואם טוב לך וכיף לך איתו, אז על הזה שלך כל העולם ואחותו.
 
לפנסיונרית שלום !

יש כמה שאלות בנושא - (ואני אומר/כותב את הדברים האלה מנקודת מבט של זכר...) א - האם זה נכון שלו ידעת כי הוא בן 21 לא היית מרשה לעצמך להכיר אותו - ואולי כך לפספס מישהו טוב ? ב - מהי הצהרת הכוונות שלך, שלך ורק שלך - בלי קשר למה יש לסביבה להגיד בנושא - כלומר : האם את רואה את עצמך מכוונת לנישואין עוד שנה ומשהו ? אם כן - יכול להיות שזה יתאים לו ויכול להיות שזה יהיה גדול עליו קצת... אם לא - אז קחי לעצמך את הזמן בכיף עם מישהו שכיף לך איתו וממש לא משנה מהו הגיל הרשום בתעודת הזהות - אלא איך הוא מתנהג. אבל הכי חשוב - אם תעשי החלטה בגלל מה שאחרים חושבים (ואפילו משפחה) - יש מצב שבסופו של דבר את תחיי את החיים שלהם ולא את שלך. תדאגי שכל החלטה שלך תגיע ממך וממך בלבד.
 

אליסון

New member
המ

א. כן אם הייתי יודעת שהוא בן 21 מהתחלה האינסטינקט היה עוצר אוית מלהכיר אותו ב. אני מתיישהו יירצה להתחתן מן הסתם ,אבל שאני ירגיש מוכנה וכל השאר אתה צודק:)
 
המ - בהחלט...

א - אז את רואה שלפעמים - שווה לבדוק משהו מבלי להיות מושפע ממסיחים ומידע קודם
ב- השאלה לגבי חתונה הייתה כדי להבין אם את רואה את עצמך במערכת יחסים עם מישהו שאולי עדיין צעיר נפשית לחתונה בזמן שאת בשלה לרעיון - ההמתנה לזמן המתאים אולי תהיה עלולה ליצור מצב של "בזבוז זמן".... בכל מקרה - בהצלחה.
 

poomiki f

New member
המלצה שלי...

אם כשאתם ביחד אתם לא מרגישים את פער הגילאים (את יודעת... הוא מדבר על הטיול הגדול שאחרי הצבא ואת על איזה פרוייקט גדול בעבודה... סתם דוגמאות) ואם נראה שאתם רוצים מהחיים פחות או יותר את אותו הדבר... אל תוותרי על זה רק בגלל מספרים. דוגמא אישית שיש לי... לא קשורה לגיל... אבל גם למספרים... לפני שנתיים וחצי התכתבתי עם בחור באינטרנט... אחרי חודש של התכתבות מאסיבית עברנו לטלפון ואחרי שבוע של שיחות היה לנו ברור שיש כאן משהו טוב ושאנחנו צריכים להיפגש ולראות מה הלאה... אז נפגשנו... ואז התברר פרט קטן... הוא יותר נמוך ממני (ואני 1.65+-... לא כזה גבוה)... אז כן, ברגע הראשון, זה הרתיע... אין ספק... אבל ככל שחשבתי על זה הבנתי שיש לי משהו מיוחד עם הבחור... ובגלל כמה סנטימטרים לא שווה לי לוותר על זה. הצרות התחילו אחרי שאמא שלי ראתה אותו בפעם הראשונה... היא פשוט התחרפנה מזה שהוא יותר נמוך ממני והגיבה בחוסר פרופורציות... כולל איומים שהיא לא מוכנה שהוא יבוא אלינו הביתה... אמנם מצד אחד לא ויתרתי על הקשר... אבל מצד שני נתתי לאיומים שלה לחדור לי למודעות... וככה הבאתי את עצמי להיות במתח תמידי ובחוסר ביטחון נוראי... והיו לזה השלכות עצומות על הקשר שלנו... אחרי שלושה חודשים הוא נפרד ממני, כי לא רצה להתמודד יותר עם הכבדות וחוסר הביטחון שנכנסו למערכת היחסים... אז מה שאני אומרת... זה שאם לא תתני לאף אחד להשפיע עלייך, ותמשיכי להנות ממה שיש לך... ייתכן ובאמת תזכי באהבת חייך... אני מצטערת שנתתי למתח הזה לחלחל... אמנם היו לי קשרים מאז... אבל מבין כל הבחורים שהייתי איתם... אותו בחור היה היחידי שבאמת היה טוב בשבילי... אז אם הבחור טוב בשבילך... תקשיבי רק לעצמך!
 
למעלה