SadMan20201
New member
לי ולבת זוגתי יש פער כזה, אפילו תהום.וזה לא רק החשק, גם ברצון למגע פיזי קיים פער...
אוהבים מאוד, אבל זה לא קשור, שורש הפערים הוא כנראה בחינוך שונה..
זה לא שהיא לא נהנת, אני בהחלט דואג שתהנה ובטוח שהיא נהנת(כשהיא מאפשרת לעצמה להנות).
יש ילדים, חיים, עובדים, אבל לא משנה מה אני עושה, הפער הזה עדיין קיים.
זה לא רק החשק, זה גם כמות המגע, רצון לגיוון מהצד שלי, רצון לאקט ארוך ובכלל ליותר. אני רוצה יותר, היא פחות.
בעבר חשבתי שאולי עומס בשגרת היומיום הוא שורש הבעיה, אבל אני שותף מלא ברוב מטלות הבית ובאמת מבין אותה כשהיה לה יום ארוך, או בכלל כשאין לה חשק, כי זה הגיוני, לא תמיד יש חשק. אבל יש גבול, כנראה שרק בזמן האחרון אני מבין שהגבול הזה מבחינתי, הוא הרחק הרחק מאחור.
חשבתי אולי שזה עומס העבודה... אבל הפער הזה פשוט לא משתנה.
היא אף פעם לא הייתה מינית מידי אבל זה לא הפריע לי, אולי זה התחיל להפריע לי עם השנים, אבל זה גם הידרדר.
באמת שחוץ מזה אנחנו זוג מדהים בהכל, הורים מדהימים, אוהבים, סובחים משגרה (מנסה לשנות, אך לא תמיד משתפת פעולה) אבל אני פשוט לא מצליח לשחרר את עצמי מהפער.
כמובן שדיברנו על זה, אבל זה מסוג הדברים שכשמדבים עליהם, זה רק הורס את הקטע והחשק... והשיחות לא באמת עוזרות
אני כבר לא יודע מה לעשות, חשבתי פשוט לוותר מהצד שלי, וזה מה שאני מנסה בשנים האחרונות, אבל אני לא מצליח לחיות עם זה.
הצעתי לה שנלך ליעוץ ביחד, אבל היא מתנגדת נחרצות.
אולי תסכים אם אעמיד זאת בתור אולטימטום, אבל אני לא רוצה להגיע לזה.
אוהבים מאוד, אבל זה לא קשור, שורש הפערים הוא כנראה בחינוך שונה..
זה לא שהיא לא נהנת, אני בהחלט דואג שתהנה ובטוח שהיא נהנת(כשהיא מאפשרת לעצמה להנות).
יש ילדים, חיים, עובדים, אבל לא משנה מה אני עושה, הפער הזה עדיין קיים.
זה לא רק החשק, זה גם כמות המגע, רצון לגיוון מהצד שלי, רצון לאקט ארוך ובכלל ליותר. אני רוצה יותר, היא פחות.
בעבר חשבתי שאולי עומס בשגרת היומיום הוא שורש הבעיה, אבל אני שותף מלא ברוב מטלות הבית ובאמת מבין אותה כשהיה לה יום ארוך, או בכלל כשאין לה חשק, כי זה הגיוני, לא תמיד יש חשק. אבל יש גבול, כנראה שרק בזמן האחרון אני מבין שהגבול הזה מבחינתי, הוא הרחק הרחק מאחור.
חשבתי אולי שזה עומס העבודה... אבל הפער הזה פשוט לא משתנה.
היא אף פעם לא הייתה מינית מידי אבל זה לא הפריע לי, אולי זה התחיל להפריע לי עם השנים, אבל זה גם הידרדר.
באמת שחוץ מזה אנחנו זוג מדהים בהכל, הורים מדהימים, אוהבים, סובחים משגרה (מנסה לשנות, אך לא תמיד משתפת פעולה) אבל אני פשוט לא מצליח לשחרר את עצמי מהפער.
כמובן שדיברנו על זה, אבל זה מסוג הדברים שכשמדבים עליהם, זה רק הורס את הקטע והחשק... והשיחות לא באמת עוזרות
אני כבר לא יודע מה לעשות, חשבתי פשוט לוותר מהצד שלי, וזה מה שאני מנסה בשנים האחרונות, אבל אני לא מצליח לחיות עם זה.
הצעתי לה שנלך ליעוץ ביחד, אבל היא מתנגדת נחרצות.
אולי תסכים אם אעמיד זאת בתור אולטימטום, אבל אני לא רוצה להגיע לזה.
