boringvered
New member
פציעות
אני כותבת חצי מתוך רצון לשמוע מאחרים וגם חצי כדי לשפוך את הלב.
הבת שלי, בת שמונה וקצת, מתעמלת אומנותית, זו שנתה החמישית - מתוכה שנה שלישית בנבחרת הישובית שלנו.
באה ברצון, מתעמלת ברצינות, אוהבת גם להתאמן בבית.
לצערי, לפני כשלושה שבועות החלה לחוש כאבים במפרק כף היד, ומאז אינה יכולה לרדת לגשר ולעלות, לעשות גלגלון על אותה יד, עמידות ידיים, היפוכים ועוד שפע פעולות הנדרשות ממנה כמתעמלת. (מדובר ביד שמאל).
הלכנו לרופא ילדים - הוא הפנה לאורטופד למקרה שלא יעבור מהר. בינתיים השבתנו אותה לגמרי מאימונים למשך מספר ימים - ראינו גם את האורטופד שאמר שאסור לעבוד עם היד כי אחרת היא לא תשתפר - לא קבלנו הסבר לאופי הבעיה.
עקב לחץ מצד המאמנת, חזרה להתאמן, עם הבטחה שלא תעבוד על היד הכואבת - אבל במציאות הילדה כן עבדה איתה... היה לה קשה לחלוטין להמנע.
בינתיים עוברים הימים - אין ממש שיפור. ביום ראשון הקרוב יש תחרות .... המאמנת רצתה שנראה מסאג'יסט של מתעמלים. אני חששתי - כי אני מרגישה ניגוד אינטרסים בין הרצון של המאמנת לבין השאיפה שלי שהבת שלי תרגיש טוב. ניסיתי להמתין עוד, לקח לי מספר ימים כדי להשיג טלפון של פיזיוטרפיסטית שתראה אותה.
סוף סוף היא ראתה אותה - אבחנה דלקת במפרק, קיבעה אותה עם חבישה ואמרה שוב שאסור להתעמל...
הילדה במחנה אימונים לקראת התחרות אבל בחרתי היום לא לשלוח. כל הזמן הזה הנחתי שיש לה מחליפה ושניתן יהיה להסתדר בתחרות הקרובה בלעדיה.
היום למדתי שהמחליפה לא מספיק טובה עפ"י המאמנת, ושאם ביתי לא תשתתף, היא תאלץ להוריד עוד ילדה מהתחרות כי אסור להתחרות במספר אי-זוגי...
ננזפתי גם על זה שלא טפלתי בבת שלי בזמן... למרות שכן עשיתי מה שחשבתי שנכון...
מחר היא תלך להתאמן - אבל ללא שימוש ביד.... דברתי עם המסאג'יסט, למרות שלא ממש ששתי והוא ינסה לעזור לה, אבל אני חושבת שזה ממש חסר טעם ושהיא צריכה פשוט לתת ליד מנוחה כדי שהכל יעבור...
אני נקרעת בין המחוייבות של הילדה לנבחרת שלה, לבין המחוייבות שלי לילדה שלי.... (עם איומים שהילדה פשוט תחזור כמחליפה ... ).
אחרי כל מה שהשקענו בתחום, מרגישה סטירת לחי מצלצלת...
מתוסכלת למדי מכל ההתנהלות הזו - מכל כך הרבה אנשי מקצוע שאף אחד לא ממש עוזר לי...
ורד
אני כותבת חצי מתוך רצון לשמוע מאחרים וגם חצי כדי לשפוך את הלב.
הבת שלי, בת שמונה וקצת, מתעמלת אומנותית, זו שנתה החמישית - מתוכה שנה שלישית בנבחרת הישובית שלנו.
באה ברצון, מתעמלת ברצינות, אוהבת גם להתאמן בבית.
לצערי, לפני כשלושה שבועות החלה לחוש כאבים במפרק כף היד, ומאז אינה יכולה לרדת לגשר ולעלות, לעשות גלגלון על אותה יד, עמידות ידיים, היפוכים ועוד שפע פעולות הנדרשות ממנה כמתעמלת. (מדובר ביד שמאל).
הלכנו לרופא ילדים - הוא הפנה לאורטופד למקרה שלא יעבור מהר. בינתיים השבתנו אותה לגמרי מאימונים למשך מספר ימים - ראינו גם את האורטופד שאמר שאסור לעבוד עם היד כי אחרת היא לא תשתפר - לא קבלנו הסבר לאופי הבעיה.
עקב לחץ מצד המאמנת, חזרה להתאמן, עם הבטחה שלא תעבוד על היד הכואבת - אבל במציאות הילדה כן עבדה איתה... היה לה קשה לחלוטין להמנע.
בינתיים עוברים הימים - אין ממש שיפור. ביום ראשון הקרוב יש תחרות .... המאמנת רצתה שנראה מסאג'יסט של מתעמלים. אני חששתי - כי אני מרגישה ניגוד אינטרסים בין הרצון של המאמנת לבין השאיפה שלי שהבת שלי תרגיש טוב. ניסיתי להמתין עוד, לקח לי מספר ימים כדי להשיג טלפון של פיזיוטרפיסטית שתראה אותה.
סוף סוף היא ראתה אותה - אבחנה דלקת במפרק, קיבעה אותה עם חבישה ואמרה שוב שאסור להתעמל...
הילדה במחנה אימונים לקראת התחרות אבל בחרתי היום לא לשלוח. כל הזמן הזה הנחתי שיש לה מחליפה ושניתן יהיה להסתדר בתחרות הקרובה בלעדיה.
היום למדתי שהמחליפה לא מספיק טובה עפ"י המאמנת, ושאם ביתי לא תשתתף, היא תאלץ להוריד עוד ילדה מהתחרות כי אסור להתחרות במספר אי-זוגי...
ננזפתי גם על זה שלא טפלתי בבת שלי בזמן... למרות שכן עשיתי מה שחשבתי שנכון...
מחר היא תלך להתאמן - אבל ללא שימוש ביד.... דברתי עם המסאג'יסט, למרות שלא ממש ששתי והוא ינסה לעזור לה, אבל אני חושבת שזה ממש חסר טעם ושהיא צריכה פשוט לתת ליד מנוחה כדי שהכל יעבור...
אני נקרעת בין המחוייבות של הילדה לנבחרת שלה, לבין המחוייבות שלי לילדה שלי.... (עם איומים שהילדה פשוט תחזור כמחליפה ... ).
אחרי כל מה שהשקענו בתחום, מרגישה סטירת לחי מצלצלת...
מתוסכלת למדי מכל ההתנהלות הזו - מכל כך הרבה אנשי מקצוע שאף אחד לא ממש עוזר לי...
ורד