פצעים שאינם נראים

פצעים שאינם נראים

בתור מי שעברה התעללות נפשית בילדות, אני תוהה: תמיד מדברים על אלימות כלפי ילדים ועל הסימנים ואותות מצוקה. איך אפשר לדעת או לחשוד שילד עובר התעללות רגשית בבית? הוא לא מקבל מכות אז אין סימנים חיצוניים. ובכלל כשאומרים את המילה "אלימות" בדרך כלל באופן אסוציאטיבי ראשוני חושבים על מכות ו/או על משהו פיזי. בגלל הנטייה לחשוב בצורה כזאת, דווקא סוג האלימות הנפוץ יותר, האלימות המילולית/נפשית הוא זה שיש לגביו הרבה פחות מודעות ולפעמים גם הילד עצמו לא יהיה מודע לכך שהוא עובר התעללות ושאפשר לעזור לו. ודווקא ההתעללות הנפשית היא זאת הפוגענית ביותר, המזיקה ביותר (לא שיש התעללות שהיא אינה נפשית...) איך אפשר "לעלות" על כך ולעזור לילדים שנמצאים בסוג כזה של סיכון?
 
תשובה לנטע

נטע שלום, תודה שאת מעלה כאן את עניין ההתעללות/האלימות הנפשית.נכון, זה כואב לא פחות מאשר אלימות פיזית, לא משאירה סימנים וצלקות על הגוף אלא בנפש, לכן, הרבה יותר קשה לזהות.אך ילדים הרבה פעמים מעותתים לנו על סיבלם, יש שינויים בהתנהגותם (מתכנסים בעצמם/מחצינים, מתנהגים באופנים משונים, חוזרים להתנהגויות ילדותיות מהעבר ).לעתים, משהו בסביבתו הקרובה של הילד שם לב ל"קריאות לעזרה" השקטות האלה ומושיט יד.
 

A GIFT OF LOVE

New member
היי נטע,

כתבת שאת עצמך עברת התעללות נפשית, אולי דווקא בגלל זה תצליחי לזהות את הילדים הללו. את בטח זוכרת דפוסי התנהגות מסוימים שנוצרו [בעקבות ההתעללות] בהיותך ילדה. אולי אם תראי ילד שמתנהג כך זה יעורר בך נורה אדומה? וחוץ מזה, אני חושבת שילד שעובר התעללות נפשית, לרוב אפשר לזהות את זה על ידי התנהגות מסוימת [לא אצל כולם כמובן] כמו:סגירות, חוסר בשמחת חיים וכאלה. זה אומר שהוא עובר קשיים ויכול להיות גם התעללות. {כמובן שזה לא אצל כולם. יש כאלה שזה בטבע שלהם או שזה בעקבות נסיבות אחרות} זאת רק נקודת מבט נוספת.
 
למעלה