Haim raveh
New member
"פצצה " מיתרים ותאונות
חקירת 2 תקריות של קריעת מיתרי ממ"ג. רקע שני מקרים של קריעת מיתרים במצנחים ממונעים מלבניים קרו בארץ. הראשון , לפני כשנה וחצי והשני , לפני חודשים רבים , להערכתי 7-8 חודשים . [הזמן לא מדויק]. המקרה הראשון: היה של מצנח משומש מאוד ואשר אני הודעתי ללקוח שרצה לקנותו, כי הוא גמר את חייו. המצנח נמכר כחודשיים עד שלושה מאוחר יותר והודיעו לרוכש כי ניבדק !?. לאחר 4 – 6 שבועות..... בעל הממ"ג , טייס חדש , חשד כי פגע במיתר לאחר נחיתה כבדה ביקש ממדריך שיעזור לבדוק ולסדר את המצנח. המצנח פורק מגוף הכלי והורכב . המדריך הציע את עזרתו לטיסת ניסוי. התנדבות המדריך ראויה לשבח. המדריך המריא ,עלה לגובה 500 רגל ועשה צלילה ספיראלית . בגובה של כ-250 רגל נקרעו כל מיתרי שפת ההתקפה בצד אחד והממ"ג נכנס לצלילה ספיראלית חריפה עם שקיעה בשיעור גבוה מאוד . לפני הפגיעה בקרקע משך הטייס את מיתר ההיגוי ברגלו ובידו כדי לשכך את הפגיעה בקרקע. התוצאה : שברים בגוף כלי הטייס , הטייס לא נפגע ואנו שמחים כי תוצאות התאונה היו מזעריות . המקרה השני קרה לבעל ממ"ג שטס כ-150 שעות עם המצנח . לאחר סידור המצנח , בזמן הנפת החופה נקרעו כל המייתרים בצד אחד בשפת ההתקפה . לא הייתה המראה וגם לא היו נזקים, למעט מיתרי החופה. שני המקרים נחקרו ואני יכול לומר כי תוצאות החקירה לא סיפקו אותי !! ביקשתי כי ישיגו לי מיתרים מהמצנח השני כי לחקור את הבעיה ואכן קיבלתי. [תודה לגילי] מחשבות : הטרידה אותי המחשבה כי פעמיים נקרעה שורת המיתרים הקדמיים של החופה. הטרידה אותי גם המחשבה שבשני המקרים נקרעו המיתרים בצד התחתון בלבד!!! עוד יותר הייתי מוטרד מהמחשבה שהבא בתור יהיה טייס שהמזל לא ישחק לו , יפגע או אף ייהרג. כשלושה חודשים מוחי לא נתן לי מרגוע ומדי פעם עברתי ליד הממ"ג שלי ושאלתי עצמי . למה דווקא למטה נקרעו המיתרים , הרי העומס שווה למטה ולמעלה. עד שירד לי האסימון !!! הגרירה ! הגרירה היא הגורם ! האם אני צודק ? האם אני לא צודק ? עברו המחשבות. אצלי במצב הגרירה לא יכול לקרות מצב כזה , אך לאחרים , אולי חשבתי לעצמי . השגתי את מספר הטלפון של בעל הכלי השני שאותו אני מכיר שנים רבות. הוא מוכר לי כאדם רציני, מבין עניין , איש טכני מאוד , אחראי מאוד ועוד מעלות טובות. שאלתי אותו . האם הנגרר שלך פתוח ? כן , ענה הבחור. אתה מוכן לצלם לי את הממ"ג על הנגרר במצב הגרירה הרגיל בגרירה ? כן, ענה הבחור. צלם לי כפי שאתה נוהג לקשור את הממ"ג וכפי שאתה נוהג לגרור. אמר הבחור , "עכשיו אני קושר מעט שונה מבעבר" . ביקשתי כי יצלם בדיוק כמו בעבר. ביקשתי כי יצלם איך היום הוא קושר את השק בזמן הגרירה ובהדגשה לאזור המיתרים ,אז הגיעה שאלתו . למה אתה צריך ? במה אתה חושד? עניתי כי אני חושד בגרירה , בנפנוף המייתרים וכי אני חושד כי הנפנוף "שובר" את הסיבים הדקים. גם אני חשבתי שאולי ענה הטייס ," לא אהבתי את הנפנוף והיום אני קושר רצועות נוספות" אמר הבחור. ביקשתי כי יצלם לי איך קשר בעבר ואיך קושר היום. והתמונות הרצופות מראות את ההבדל. אני באופן טבעי קושר את המיתרים כך שלא יתנפנפו. האם כולם נוהגים כך ? לא ! בגרירה, במהירויות, המייתרים מתנפנפים דבר הגורם להם כפיפה לצדדים וחלק מהסיבים נשברים ו/או נסדקים. בדיוק כמו שאנו מכופפים חוט ברזל עד שנישבר ובדיוק כמו שלוקחים חלק פלסטיק מכופפים הלוך ושוב עד שנישבר. סיבי המיתרים הם חומר פלסטי שכמות הכפיפות שלהם מוגבל. הסיבים בנויים כך שהפרודות מסודרות לאורך, דבר הנוצר בעת ייצור הסיב . המיתרים בנויים למתיחה ולא לכפיפה . במהלך הטיסה לא נוצרים הכיפופים האלו . בגרירה, הנפנוף גורם לעשרות אלפי פעמים של כפיפה . לכן, חלק מהסיבים נשברים והמיתרים נחלשים. המיתרים אשר נקרעו בשתי התקריות , מיועדים לאחר תפירה להחזיק עד לקריעה 300 ק"ג . המיתרים במהלך טיסה מחזיקים 5-6 ק"ג סך הכול . גם עם בטיסה או בהנפה יהיו עומסי G של -G10 הרי המתח יהיה של 50-60 ק"ג. זה עדיין רזרבה עצומה עד לקריעה. ואם גם נחלשו מעט משימוש רגיל עדיין יש רזרבה ללא סוף. למה מעט מקרים כאלו קרו ? יתכן כי היו מקרים בעולם שאנו לא יודעים עליהם. אני יכול בעיקר להסתמך על הידוע לי ובעיקר בארץ , אם כי אני די מודע לקורה בארה"ב בנושא. בארץ חלק מהממ"גים חונה דרך קבע במנחתים. חלק הממ"גים נגררים ע"י עגלות סגורות . בעגלות סגורות אין נפנוף הנוצר מרוחות הגרירה. מצב הנפנוף יכול להיות רק בעגלות פתוחות ורק אם הטייס אינו מותח את הרצועות ובתנאי שהוא נוסע מרחקים אשר גורמים למספיק נפנופים. המצב דומה גם בארה"ב ואני מניח כי דומה גם בארצות אחרות. עוד, אם המיתרים רפויים , נכנס גם גורם צורת כלי הרכב הגורר ומהירות הנסיעה/גרירה . בגלל מבנה הרכב, יוצר הגורר מערבולות חזקות . המערבולות פוגעות באזור המיתרים ויוצרות נפנופים רבים וחזקים . כמובן, שאם המיתרים רופפים יותר הנפנופים יחמירו את המצב , מהירות הנסיעה היא גורם משמעותי ויש עוד גורמים משניים כמו ,רוחות צד ועוד גורמים משניים קטני משמעות. בהחלטה אישית ומתוך ידיעה כי אולי "לא אקבל" את ההוצאה הכספית שלי, לקחתי למעבדות שיכולות לצפות דרך מיקרוסקופ רגיל ואלקטרוני . כל זאת כדי שאפשר יהיה לראות את האזור החשוד , לראות את הצד השני של המיתר, שלדעתי לא אמור היה להיות פגום ולעומת מיתר חדש. למה טיפש שכמוני מוכן לבזבז כסף "סתם". כי "מחר" תהיה תאונה ואני יודע מה הסיבה . כי "מחר" יכול למות טייס חבר בארץ וגם בחו"ל ויכול אני למנוע זאת !!! נכון לכתיבת שורות אלו בקשתי תקציב מאגדתנו ונתקלתי בשלילה ! . לקחתי החלטה כי אוציא מכיסי האישי את ההוצאה כמובן שעד סכום מוגבל ואם יהיו תוצאות כפי שחשבתי או/אז אפנה אליכם החברים ואבקש את החזר ההוצאה . התרעתי ליושב ראש האגודה כי לדעתי התאונה הבאה בדרך !!! אין זמן למחשבות , אין זמן , נקודה ! לאחר ישיבת ועד האגודה הוחלט כי לא יקציבו לי את הסכום. זאת מהסיבה שחוקר התאונות של משרד התחבורה עוסק בחקירה . אני מכבד את החלטת הועד ומעריך את החוקר הראשי . אבל.... כשנה וחצי מהתאונה של עופר אם אינני טועה וחודשים רבים מה- כמעט וניפגע !!! עד מתי ? עד ייהרג חבר ? ועכשיו קיבלתי את התוצאה המיוחלת . אומנם רק טלפונית , אין עדיין דו"ח כתוב . הבדיקה נעשתה רק ע"י מיקרוסקופ אופטי ולא אלקטרוני . אין לי סבלנות לחקות לתוצאה כתובה , "התחת שלי בוער" כי יש ממ"גים החשופים לתאונה !!! מה מצאו ??? את שחשדתי . בצד התחתון של המייתרים הראשיים ליד התפר , ליד הרצועות/כבלים ישנם סיבים שבורים ! ! ! אין סיבים שבורים בצד העליון ! לתגובתכם חברים ... חיים רוה
חקירת 2 תקריות של קריעת מיתרי ממ"ג. רקע שני מקרים של קריעת מיתרים במצנחים ממונעים מלבניים קרו בארץ. הראשון , לפני כשנה וחצי והשני , לפני חודשים רבים , להערכתי 7-8 חודשים . [הזמן לא מדויק]. המקרה הראשון: היה של מצנח משומש מאוד ואשר אני הודעתי ללקוח שרצה לקנותו, כי הוא גמר את חייו. המצנח נמכר כחודשיים עד שלושה מאוחר יותר והודיעו לרוכש כי ניבדק !?. לאחר 4 – 6 שבועות..... בעל הממ"ג , טייס חדש , חשד כי פגע במיתר לאחר נחיתה כבדה ביקש ממדריך שיעזור לבדוק ולסדר את המצנח. המצנח פורק מגוף הכלי והורכב . המדריך הציע את עזרתו לטיסת ניסוי. התנדבות המדריך ראויה לשבח. המדריך המריא ,עלה לגובה 500 רגל ועשה צלילה ספיראלית . בגובה של כ-250 רגל נקרעו כל מיתרי שפת ההתקפה בצד אחד והממ"ג נכנס לצלילה ספיראלית חריפה עם שקיעה בשיעור גבוה מאוד . לפני הפגיעה בקרקע משך הטייס את מיתר ההיגוי ברגלו ובידו כדי לשכך את הפגיעה בקרקע. התוצאה : שברים בגוף כלי הטייס , הטייס לא נפגע ואנו שמחים כי תוצאות התאונה היו מזעריות . המקרה השני קרה לבעל ממ"ג שטס כ-150 שעות עם המצנח . לאחר סידור המצנח , בזמן הנפת החופה נקרעו כל המייתרים בצד אחד בשפת ההתקפה . לא הייתה המראה וגם לא היו נזקים, למעט מיתרי החופה. שני המקרים נחקרו ואני יכול לומר כי תוצאות החקירה לא סיפקו אותי !! ביקשתי כי ישיגו לי מיתרים מהמצנח השני כי לחקור את הבעיה ואכן קיבלתי. [תודה לגילי] מחשבות : הטרידה אותי המחשבה כי פעמיים נקרעה שורת המיתרים הקדמיים של החופה. הטרידה אותי גם המחשבה שבשני המקרים נקרעו המיתרים בצד התחתון בלבד!!! עוד יותר הייתי מוטרד מהמחשבה שהבא בתור יהיה טייס שהמזל לא ישחק לו , יפגע או אף ייהרג. כשלושה חודשים מוחי לא נתן לי מרגוע ומדי פעם עברתי ליד הממ"ג שלי ושאלתי עצמי . למה דווקא למטה נקרעו המיתרים , הרי העומס שווה למטה ולמעלה. עד שירד לי האסימון !!! הגרירה ! הגרירה היא הגורם ! האם אני צודק ? האם אני לא צודק ? עברו המחשבות. אצלי במצב הגרירה לא יכול לקרות מצב כזה , אך לאחרים , אולי חשבתי לעצמי . השגתי את מספר הטלפון של בעל הכלי השני שאותו אני מכיר שנים רבות. הוא מוכר לי כאדם רציני, מבין עניין , איש טכני מאוד , אחראי מאוד ועוד מעלות טובות. שאלתי אותו . האם הנגרר שלך פתוח ? כן , ענה הבחור. אתה מוכן לצלם לי את הממ"ג על הנגרר במצב הגרירה הרגיל בגרירה ? כן, ענה הבחור. צלם לי כפי שאתה נוהג לקשור את הממ"ג וכפי שאתה נוהג לגרור. אמר הבחור , "עכשיו אני קושר מעט שונה מבעבר" . ביקשתי כי יצלם בדיוק כמו בעבר. ביקשתי כי יצלם איך היום הוא קושר את השק בזמן הגרירה ובהדגשה לאזור המיתרים ,אז הגיעה שאלתו . למה אתה צריך ? במה אתה חושד? עניתי כי אני חושד בגרירה , בנפנוף המייתרים וכי אני חושד כי הנפנוף "שובר" את הסיבים הדקים. גם אני חשבתי שאולי ענה הטייס ," לא אהבתי את הנפנוף והיום אני קושר רצועות נוספות" אמר הבחור. ביקשתי כי יצלם לי איך קשר בעבר ואיך קושר היום. והתמונות הרצופות מראות את ההבדל. אני באופן טבעי קושר את המיתרים כך שלא יתנפנפו. האם כולם נוהגים כך ? לא ! בגרירה, במהירויות, המייתרים מתנפנפים דבר הגורם להם כפיפה לצדדים וחלק מהסיבים נשברים ו/או נסדקים. בדיוק כמו שאנו מכופפים חוט ברזל עד שנישבר ובדיוק כמו שלוקחים חלק פלסטיק מכופפים הלוך ושוב עד שנישבר. סיבי המיתרים הם חומר פלסטי שכמות הכפיפות שלהם מוגבל. הסיבים בנויים כך שהפרודות מסודרות לאורך, דבר הנוצר בעת ייצור הסיב . המיתרים בנויים למתיחה ולא לכפיפה . במהלך הטיסה לא נוצרים הכיפופים האלו . בגרירה, הנפנוף גורם לעשרות אלפי פעמים של כפיפה . לכן, חלק מהסיבים נשברים והמיתרים נחלשים. המיתרים אשר נקרעו בשתי התקריות , מיועדים לאחר תפירה להחזיק עד לקריעה 300 ק"ג . המיתרים במהלך טיסה מחזיקים 5-6 ק"ג סך הכול . גם עם בטיסה או בהנפה יהיו עומסי G של -G10 הרי המתח יהיה של 50-60 ק"ג. זה עדיין רזרבה עצומה עד לקריעה. ואם גם נחלשו מעט משימוש רגיל עדיין יש רזרבה ללא סוף. למה מעט מקרים כאלו קרו ? יתכן כי היו מקרים בעולם שאנו לא יודעים עליהם. אני יכול בעיקר להסתמך על הידוע לי ובעיקר בארץ , אם כי אני די מודע לקורה בארה"ב בנושא. בארץ חלק מהממ"גים חונה דרך קבע במנחתים. חלק הממ"גים נגררים ע"י עגלות סגורות . בעגלות סגורות אין נפנוף הנוצר מרוחות הגרירה. מצב הנפנוף יכול להיות רק בעגלות פתוחות ורק אם הטייס אינו מותח את הרצועות ובתנאי שהוא נוסע מרחקים אשר גורמים למספיק נפנופים. המצב דומה גם בארה"ב ואני מניח כי דומה גם בארצות אחרות. עוד, אם המיתרים רפויים , נכנס גם גורם צורת כלי הרכב הגורר ומהירות הנסיעה/גרירה . בגלל מבנה הרכב, יוצר הגורר מערבולות חזקות . המערבולות פוגעות באזור המיתרים ויוצרות נפנופים רבים וחזקים . כמובן, שאם המיתרים רופפים יותר הנפנופים יחמירו את המצב , מהירות הנסיעה היא גורם משמעותי ויש עוד גורמים משניים כמו ,רוחות צד ועוד גורמים משניים קטני משמעות. בהחלטה אישית ומתוך ידיעה כי אולי "לא אקבל" את ההוצאה הכספית שלי, לקחתי למעבדות שיכולות לצפות דרך מיקרוסקופ רגיל ואלקטרוני . כל זאת כדי שאפשר יהיה לראות את האזור החשוד , לראות את הצד השני של המיתר, שלדעתי לא אמור היה להיות פגום ולעומת מיתר חדש. למה טיפש שכמוני מוכן לבזבז כסף "סתם". כי "מחר" תהיה תאונה ואני יודע מה הסיבה . כי "מחר" יכול למות טייס חבר בארץ וגם בחו"ל ויכול אני למנוע זאת !!! נכון לכתיבת שורות אלו בקשתי תקציב מאגדתנו ונתקלתי בשלילה ! . לקחתי החלטה כי אוציא מכיסי האישי את ההוצאה כמובן שעד סכום מוגבל ואם יהיו תוצאות כפי שחשבתי או/אז אפנה אליכם החברים ואבקש את החזר ההוצאה . התרעתי ליושב ראש האגודה כי לדעתי התאונה הבאה בדרך !!! אין זמן למחשבות , אין זמן , נקודה ! לאחר ישיבת ועד האגודה הוחלט כי לא יקציבו לי את הסכום. זאת מהסיבה שחוקר התאונות של משרד התחבורה עוסק בחקירה . אני מכבד את החלטת הועד ומעריך את החוקר הראשי . אבל.... כשנה וחצי מהתאונה של עופר אם אינני טועה וחודשים רבים מה- כמעט וניפגע !!! עד מתי ? עד ייהרג חבר ? ועכשיו קיבלתי את התוצאה המיוחלת . אומנם רק טלפונית , אין עדיין דו"ח כתוב . הבדיקה נעשתה רק ע"י מיקרוסקופ אופטי ולא אלקטרוני . אין לי סבלנות לחקות לתוצאה כתובה , "התחת שלי בוער" כי יש ממ"גים החשופים לתאונה !!! מה מצאו ??? את שחשדתי . בצד התחתון של המייתרים הראשיים ליד התפר , ליד הרצועות/כבלים ישנם סיבים שבורים ! ! ! אין סיבים שבורים בצד העליון ! לתגובתכם חברים ... חיים רוה