רובין עוטה המגבת
New member
פרגים
לא ידעתי אם יהיה פגטרון בקרוב, ואם שווה לשמור את השיר בשבילו. בכל מקרה, הנה הוא: הערב מכה בכנפיו הגדולות על הרי מנשה השותקים ערפל. זה אייר שפיזר הפרגים בגבעות, הפקידם למשמר אור ירח מהל. הם פרגי ההספד לאהוב שנדם (שירתו הגשומה לא תושר בשדותינו), הם פרגי זכרון של אֹדם הדם שזרם בעורקיו של אדון שאיננו. האהוב, האדון ירד אל השאול כשזמנו של החֹרף בארץ אזל. הבֻּסתן, השדה, לא ישוב הוא לגאול - לא ישיב את הרוח, יזנח את הטל. ובמותו אל קברו בגבעות נעפיל, נלקט את זרי הפרגים ונדע שהקיץ קרוב, הוא פוסע בשביל ונזיל אז דמעה יחידה. אז בתער חדה, חמה ושמשית יגיע הקיץ - נחוש, אך חפוז. ברחובות הנשים יבכו חרישית כי עצוב, הן תדענה, למות בתמוז.
לא ידעתי אם יהיה פגטרון בקרוב, ואם שווה לשמור את השיר בשבילו. בכל מקרה, הנה הוא: הערב מכה בכנפיו הגדולות על הרי מנשה השותקים ערפל. זה אייר שפיזר הפרגים בגבעות, הפקידם למשמר אור ירח מהל. הם פרגי ההספד לאהוב שנדם (שירתו הגשומה לא תושר בשדותינו), הם פרגי זכרון של אֹדם הדם שזרם בעורקיו של אדון שאיננו. האהוב, האדון ירד אל השאול כשזמנו של החֹרף בארץ אזל. הבֻּסתן, השדה, לא ישוב הוא לגאול - לא ישיב את הרוח, יזנח את הטל. ובמותו אל קברו בגבעות נעפיל, נלקט את זרי הפרגים ונדע שהקיץ קרוב, הוא פוסע בשביל ונזיל אז דמעה יחידה. אז בתער חדה, חמה ושמשית יגיע הקיץ - נחוש, אך חפוז. ברחובות הנשים יבכו חרישית כי עצוב, הן תדענה, למות בתמוז.
