פרדוקס פורים וההקשר האימוני

צביקה38

New member
פרדוקס פורים וההקשר האימוני

חשבתי על חג פורים.....קצת מוזר שילדים , שלמעשה אינם צריכים להתחפש על מנת להיות כל מה שהם רוצים -הם פשוט יכולים להחליט שהם אריה עכשיו לדוגמא- דווקא הם מתחפשים. מבוגרים , שקשה להם יותר לדמיין וזקוקים לתחפושות למשחקי התפקידים אינם מתחפשים....מוזר לא? ומה אומר הצד הפורימי על האימון? מסקנה מספר אחת היא לאמץ את פורים בתהליך האימון על מנת לבדוק האם אריה באמת רוצה להיות אריה או רק רוצה שיפחדו ממנו או אולי רוצה קצת יותר כבוד.... איפה פורים אצלכם באימון? סופשבוע נפלא צביקה ברגמן
 

hayapollak

New member
גם לי יש מחשבות פורים

משלי - לחפש תחפושת פעמים רבות אני פוגשת אנשים שנרתעים מלהגיע לנשף פורים בתחפושת. בחג פורים אירע נס. יש הבדל בולט בין נס חנוכה למשל לנס פורים. בחנוכה בולט המימד העל-טבעי. צבא יווני אדיר מול קומץ יהודים, פך-שמן שהספיק באורח על טבעי לשמונה ימים. בפורים לעומת זאת איננו רואים בברור את הכח העל-טבעי. במגית אסתר שם ה' אינו מוזכר, גם כל פרשת ההצלה מתנהלת כאילו בטבעיות. אין מהפכה, אין פריצה של חוקי טבע, מרדכי לא עלה לשמיים במרכבת-אש, רוח סערה לא נשאה את המן וכו'.למרות זאת שמחת פורים היא עד-לא-ידע. פורים מציג לנו נס מסוג מיוחד, נס שמתרחש בתוך הטבעי, אך יש שם יד מכוונת למאורעות. הנס הוסתר בתוך התרחשויות טבעיות וכאילו מקריות. אסתר היהודיה, נבחרה למלכה. מרדכי היהודי שישב בשער המלך, חשף מזימת הנקשות במלך ודיווח לו על כך. לילה אחד כשנדדה שנת המלך וביקש לקרוא לפניו מספר הזכרונות נפתח הספר בדיוק במקום בו נרשם מעשהו של מרדכי. המלך הרהר כיצד לגמול למרדכי על שהציל את חייו ובאותו זמן הסתובב המן בחצר המלך ו"עשה רעש". הוא בא להציע למלך לתלות את מרדכי על העץ שהכין. המלך קרא להמן ושאל בעצתו "מה לעשות באיש אשר המלך חפץ ביקרו", המלך ציווה להרכיב את מרדכי על סוס ברחובות העיר. בלילה נערכה המסיבה שהכינה אסתר בבית המלך,ובמהלכה גילתה למלך על סופה הצפוי מגזרת המן ביחד עם כל היהודים. המלך נבהל, התחרט וביקש להעניש את המן על זממו. בזעמו יצא לרגע לשאוף אויר צח והמן עמד לבקש על נפשו מלפני אסתר. המלך שב פנימה סר וזעף, המן המבוהל נפל על המיטה שאסתר ישבה עליה, המלך הזועף נזעק "הגם לכבוש את המלכה עמי בביתו" ובדרך זו השתלשלו האירועים עד תליית המן ובניו על העץ שהוכן למרדכי. פורים הפך לחג לדורות ויש לו מקום של כבוד בחגי ישראל. ממנהגי החג - קריאת המגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים,סעודת פורים. מנהג נוסף שהשתרש והפך למסורת (תחילתו באיטליה) ונשתמר עד עצם היום הזה הוא ההתחפשות. המנהג של התחפשות בא להזכיר לנו את הצורך לחפש את "הנס" שמסתתר לכאורה "במקריות". ידוע שנס לא תמיד בא "בקולות וברקים", לעיתים קורה והנס בא בשקט, בתוך החיים השגרתיים, כשהוא חבוי היטב באירועי היום-יום, אך למרות זאת הוא נס. בהיבט האישי של כל אחד מאיתנו ובעיקר אילו הנרתעים מהתחפשות, הבחירה בתחפושת וההתחפשות נותנת לנו הזדמנות טובה לחפש ולמצוא תחפושת שמייצגת אותנו ומתחבאת עמוק בתוכנו, התחפושת יכולה לייצג תכונה שלנו שלא העזנו עד כה לחשוף ולטפח או חלום שדיכאנו בתוכנו ועדיין מחכה להגשמה משום שלא העזנו או שלא היינו מודעים לו עד כה. ההתחפשות היא כמו נס המוסתר בתוכנו, מחכה שנגלה אותו, נחשוף אותו ונהפכו לטבעי עבורנו. מי יתן וחג פורים הבא עלינו לטובה יחשוף לנו נס ונתחפש. חג פורים שמח.
 

tlingit

New member
נפלא ../images/Emo22.gif

מוסיף השראה ומעורר מחשבות תודה
 
המסיכה ואני

האם זו באמת תחפושת ? מסיכה ? אולי כל השנה אנחנו בתחפושות ובפורים - יכולים להיות מי שאנחנו תחת מסווה של חג ותירוץ של מצווה. ובחירת התחפושת - האם היא שלי ? באמת שלי ? או של נורמות הקבוצה, של "מה מקובל" ו"מה נכון"? מתי אני בוחרת את שלי ומתי בוחרת את בחירותיהם של אחרים ? ומה קורה לי מאחורי המסיכה ? אלו מחשבות מתרוצצות במוח ? (כמה חבל שאני לא... כמה טוב שאני באמת...) האם ליבי מחייך או נוגע בעצב בלתי נראה ? ומה בין פורים ליום חול ? אלו דמויות אני בוחרת להיות ? אלו שאני רוצה בהן או מה שרוצים האחרים ? ופרדיגמת החופש - מה היא אומרת לי ? האם מותר להיות חופשי כשרוצים ( לצאת מהמסגרת, להשתולל, לשמוח, לפרוץ קוים) או כשנותנים לי רשות ופרק זמן מוקצב (פורים... 3 ימים..) ומה אחרי פורים ?... אלו מסיכות אני לובשת כל השנה ? אלו מהן הפכו להיות חלק ממני ואני שמחה בכך ומי מהן הייתי שמחה להוריד אבל... קשה לי... "היש צוהלת ושמחה כמוני... מסיכה..." עד לכאן. משלוח מנות קצר של מחשבה. באהבה, ענת
 
למעלה