פרד בזוגיות

[naia]

פרד בזוגיות

אני נשואה מזה 25 שנה, יש לי מותק של בעל אבל מה? נגמר לו ממין. אני לא מוכנה לותר. כל השיחות סביב הנושא נגמרות ב"יהיה בסדר" וזה נמשך כבר ה---מון זמן. לאחרונה יש לי רומן וכיף לי, אבל אני מרגישה כל-כך אשמה. מה עושים?

 

[איש-ילד]

מה רע בזה?

אם את חשה שבאמת באמת עשית הכל על מנת שבינכם הדברים יוסדרו אז מה שנותר לך לעשות הוא פשוט...להשתחרר מתחושת האשמה שהרי מה האלטרנטיבה לוותר על מין - לא בא בחשבון. ללכת ולטפל בעניין - בעלך לא מוכן. להתגרש מסיבה זו... נראה שלא במקום. אז...? מה רע במאהב? האם לא בזכות הרומן קל לך יותר להשאר במערכת הנישואין? יש מצבים שרומן מהצד עוזר לשמר את הנישואין והמצב אותו את מתארת הוא דוגמא טובה לכך... אגב, האם יתכן שהעובדה שיש לך מאהב שמשחרר אותו מתחושת האי-נוחות והאשם(שבגללו את נמצאת בחסך) נוחה גם לבעלך? אני בטוח שלא חידשתי לך מאומה ולכל היותר זכית לחיזוק.

 

[*יפעת*]

מה רע במאהב?

זו בגידה! זה מה שרע במאהב!!! למה להרים ידיים כ"כ בקלות? גם אם בן הזוג מרים ידיים (אפילו שהבעיה היא אצלו) זה לא בגלל שלא אכפת לו שהמצב ישאר ככה אלא בגלל שהוא נבוך מזה וקשה לו עם זה עכשיו. אני לא אתפלא אם עוד חודש תספרי שהמצב השתנה ויתברר לך שהוא הלך לטיפול בסתר, מבלי שידעת. תפטרי מהמאהב!! לא תוכלי לחיות כך עוד הרבה זמן כי בסוף תמיד הכל מתגלה!! ואז יהיה מאוחר מידי...

 

[אלה_ה]

מסכימה עם יפעת-בגידה זו מעילה באמון

שיכולה להרוס הכל. ואת לא רוצה להרוס הכל אלא לקבל מה שמגיע לך לקבל. כמה זמן יהיה לך כיף לנהל חיים כפולים ולשקר לבן הזוג שאותו את אמורה לאהוב? ומה זה בדיוק "נגמר לו ממין"? אולי זו בעיה פיזית? אולי זו בעיה נפשית? אולי זה רק משקף את הזוגיות? הרבה פעמים כשהזוגיות טובה המין טוב וכשהיא על הקרשים המין גם. 25 שנה של נישואין לא מבטיח כלום. הכל יכול להתמוטט גם אחרי 25 שנה. כדאי לטפל בשורש הבעיה ולמצוא למה אין לכם חיי מין. ואולי כשתתחילו לחטט תמצאו עוד כמה דברים חורקים.. עדיף לטפל בזה עכשיו.

 

[ברונטית]

לצערי - לא מסכימה...

באחד מהדיונים שהתקיימו בפורום "זוגיות במשבר" ב-IOL ז"ל, הבעתי את דעתי על עניין הבגידה. לא תמיד יש להסתכל על המושג "בגידה" כמושג שלילי. לפעמים, כמו במקרה של naia - אם עושים זאת בצורה נבונה וחכמה - עשויה ה"בגידה" דווקא לשפר את איכות החיים שלה עם בעלה, שלפי דבריה משופעים הם בדברים טובים. ואל לך, naia, להרגיש ריגשי אשמה. אם אכן ניסית לשוחח איתו על הבעיה, והוא (מכל סיבה שהיא) מתחמק ו"עובר הלאה", ואם אכן את משוכנעת שלא תצליחי לשכנעו לקבל הדרכה/יעוץ/טיפול, הרי שלא צריכים להיות לך ייסורי מצפון או ריגשי אשמה. מבלבל? ככה זה בפורום - איש איש ודעתו הוא

 

[המוסקיטר האחרון]

בגידה זו בגידה, אבל...

וזה "אבל" גדול לפעמים, אנו מרגישים שאין ברירה לפעמים, אנו מרגישים שזה הרע במיעוטו ולפעמים, זה הדבר היחיד שמציל את המערכת הזוגית שלנו רומן הוא לא הדבר האידיאלי לא כל אחד בנוי לזה ולרב זה גורם לרגשי אשמה אך מה האלטרנטיבה? לחיות בחסך תמידי? לכבות את התשוקה שבוערת בנו? להתגרש? אם באמת ניסית הכל, ולמרות הכל "נגמר לו ממין" ואם באמת יש לך מותק של בעל ואם באמת כיף לך ברומן שלך אז נשאר רק פרט אחד קטן שצריך לדעת לחיות איתו - "רגשי האשמה" ורגשי האשמה.... לא יעלמו וטוב שהם שם כי זה מראה שבכל זאת יש סיכוי בזוגיות שלך כל עוד לא תספרי על הרומן, לבעלך...

 

[מתולתלת]

אשמה?

יש רגשי אשם אבל זה יעבור רק אל תעשי טעות ותספרי זאת לכל העולם האשמה תהיה הרבה יותר כבדה כשבעלך ידע וחוץ מזה היום לא צריך ללכת לרופא בגלל חוסר במין השוק שלנו מוצף בכל מני תכשירים למיניהם וזה מתחיל בטיפות שהוא לא צריך לדעת שלקח (בכוס הקפה) דרך שמנים למיניהם ועד "ויטמינים" בהצלחה שמרי על הסוד שלך

 

[*יפעת*]

בידיעות אחרונות

של היום צורף המוסף "שלך" בו התפרסמה כתבה על בגידה. תקראי בבקשה את הכתבה וספרי לי אח"כ מה את חושבת עליה.