פרוג

[e l o h i m]

פרוג

פרוג/אלמוג מלמד "76...77....78....הא" הגמדים העייפים נחתו על הרצפה באפיסת כוחות, נושמים לרווחה ומנגבים את הזיעה ממצחם. פרוג המשיך לשבת בכיסאו, מסתכל על הנוכחים בחדר, חלקם התחילו למלמל "היום יום הולדת" וחלקם פתחו בשינה ארוכה, חושב על אילו חברים נהדרים הביא לו אלוהים. הוא קם מן הכסא מתנדנד מרוב שיכר, דרך על בלון אחד בטעות וגרם לקול בום עז שהעיר כמה גמדים במלמולים חסרי פשר בסגנון "טרילילי וופ", הוא התנודד, מחזיק בקושי בתפיסת המציאות, גמד שיכור כלוט שכמותו, רואה כוכבים ומדמיין נשים, מעידה קלה לעבר הדלת. הוא אחז בידית הדלת, נשען עליה וכמעט גורם להתרסקותה, ככה זה כשאתה שוקל כמו יותר מהiq של איינשטיין, הדלת נפתחה. הראש הורכן לאסלה, וקול מגעיל יצא מפיו, פרוג יצא, מיטלטל ונופל על הרצפה לשינה עמוקה, העיניים נעצמו, הנחירות התחילו, יומולדת שמח לי חשב פרוג. טוב זהו מספיק להיום, מקווה שנהנתם מהסיפורים, פידבק יתקבל בברכה

 

[Rivendell]

נו, ו?

זו המחשבה שעברה לי בראש אחרי שקראתי את הקטע. ו? למה סיפרת לי את זה? כשכותבים קטע של פואנטה, צריך תמיד לוודא שיש פואנטה, ושהיא ברורה לקורא

. כאן יש פסקה, שיכולה להיות יופי של פסקת פתיחה למשהו, אבל בפני עצמה היא בעצם לא אומרת כלום.