לא יודע אם זה קשור למחאה
אני חושב שצריך לחנך את הנוער לערכים מסוימים, ובית הספר לא עושה את זה.
אני חושב שזה עדיף לחיות בבית עם ההורים, ולא ללכת לבית הספר לעולם.
בתי הספר יודעים רק לפמפם חומר עיוני, חומר לימודי, ולא לדבר על ערכים, לא להכין את הנוער לשמירה מינימלית של חיים מוסריים.
זאת אולי מפני שמערכת החינוך מורכבת מאנשי חינוך שהם בעצמם חלוקים בדיעותיהם על ערכי החברה.
אולי זה קשור לזלזול בחומר האנושי... מע' החינוך מזלזלת בתלמיד, ורק בוחנת אותו ומודדת אותו ללא הרף, מבלי להשקיע בו השקעה חינוכית, במשמעות של הדרכה לחיים, הדרכה לחיי אזרחות.
אם אתה נשאר מאחור, אתה עלול להרגיש שאתה באמת אדם לא ראוי, חסר ערך.
לעתים המורים בעצמם מתגלים כלא ראויים ללמד, כ"תת רמה" וכעברייני מין. וזה קורה לעתים קרובות מאוד.
שיעורי החברה לעולם מוקדשים לענייני גבייה של דמי שכלול וחובות אחרים.
הצבא- גם יוצר מן דחייה של לימוד חיי האזרחות, חיי העבודה וכו'.
אתה בעצם מגיע לא מוכן לצבא, ונשאר לא מוכן עד לאחר השחרור.
יתכן שבצבא אתה רוכש מקצוע צבאי ( וזה לא קשור לחינוך ).
בצבא אתה רק צובר ניסיון, אבל אף אחד לא "מחנך" אותך, אלא רק מתעמרים בך, ומטילים עליך משמעת ופחד מפני משפט, מפני כלא.
הצבא לא "מחנך" אלא לוקח ממך שירות. אתה משרת את הצבא, והצבא מקבל ממך שירות ( לא הפוך ). זה גם לא תפקידו לחנך...
נחזור לחינוך
מע' החינוך בארץ לא ראויה לשמה. זו מערכת להשכלה מינימאלית, ללא שום חינוך.
אבל... כבר אמרתי שלדעתי, שם המשחק הוא קיבעון, קיפאון, חוסר תקציב, חרדה מפני גירעון, וכיוב' מגבלות.
לא היה שינוי וגם לא יהיה שינוי בחינוך. ישראל היא מדינת "רק כסף".
יש רק השכלה מינימאלית במקצועות הבסיסיים, מתמטיקה, אנגלית, ספרות וכיוב'.
אני זוכר את כל מאות השעות החופשיות שהיו לי בתיכון בשיעורי "של"ח " ושיעורי חברה.
אני זוכר שבמלחמת המפרץ, אמרו לנו שאין מקלטים בבית הספר, וכשעשו לנו תרגילי התגוננות ושלחו אותנו מכיתה אחת לשנייה, כשכל הכיתות היו על פני הקרקע ( לא במקלטים ), וכבר אז הבנתי שמשהו לא בסדר !!!
אמרו לנו שאלו ההנחיות של פיקוד העורף ושבית הספר מציית להוראות האלו.
מדברים גבוהה גבוהה על חינוך, ועל השכלה, אבל הזלזול תמיד היה ברור מאוד.
בית הספר יודעים רק ללמד מתמטיקה, אנגלית, ספרות, וגם זה בקושי. אבל בטח שלא מעבר לזה.
הזלזול- שורר וגם בולט לאורך כל הדרך, במערכת החינוך.
זה חבל שלא מנסים לחקות את מערכות החינוך של יפן, או מדינות מצטיינות אחרות בתחום החינוך.
